בעקבות הלב
חלק א'
חלק ב'
-
"קו ימין", "קו שמאל", "קו אמצעי"- טיפוס, רגל אחר רגל, במדרגות הרוחניות
-
השפה הקבלית קשורה באופן ישיר לאובייקטים רוחניים. המושגים: זמן, מקום, מעשה- שונים מהמוכר לנו
-
בעבודה המחשבות מכוונות לעבודה; ביתר הזמן, לעבר מטרת החיים הרוחנית
-
עולמות "בריאה", "יצירה" ו"עשייה",ו"עולם האצילות"- "לקבל על מנת להשפיע"
-
המחזיק מעט מהמדרגה הרוחנית הבאה
-
מדוע פני הדברים כך, מדוע הבורא נסתר מפנינו, מדוע הבורא שיכן אותנו בעולם חשוך, מייסר וחסר ביטחון?
-
הסתר הבורא, התגלות הבורא, והמבנה המיוחד של מדרגות הסולם הרוחני המורכבות זו בתוך זו כבטלסקופ
-
הסתר הבורא נועד לטובתו של האדם שעדיין איננו מוכן לצאת לדרך הרוחנית
-
מ"העלאת המ"ן" ו"קטנות" שבעקבותיו, עד ל"עושה גדלות" ו"השגת דעת הבורא" שבעקבותיו
-
זיכרון נתיב ההליכה ב"אמונה למעלה מהדעת" כמצפן בעתות ירידה רוחנית
-
"אור נסתר" של עבודה אלטרואיסטית, שמתחילה מסיבות אגואיסטיות, מתקן את האדם
-
כיוון המחשבה לעבר מטרת הבריאה בעת לימודי הקבלה מניב פירות במהרה
-
כל הנדרש מאתנו כדי ליהנות באמת, הוא להחליף את הבובה בתינוק חי
-
במוקדם או במאוחר מגיעה המודעות להכרחיות העבודה על תיקון הנשמה
-
"עבודה זרה" מול "עבודת קודש", תכונות הנברא מול תכונות הבורא בתהליך של "השוואת תכונות"
-
ה"אור המחייה את הבריאה", ו"הנברא הראשון", האגואיזם- זרז יסורי הגאולה
-
"אחיזת הקליפות" ו"יניקת הקליפות"- הכוחות המנסים להסית את האדם מנתיבו הרוחני
-
ב"דרך היסורים" וב"דרך הקבלה" נבנה בנשמה ה"כלי" שיכיל בתוכו את אור הבורא
-
העבודה עם "אור לבן" ו"אור אדום" מובילה ל"מיתוק בבינה", "חסדים מכוסים", "קטנות" ו"אמונה למעלה מהדעת"
חלק ג'
-
עבודת הבורא לפי חוק השכר והעונש, משולה לעבודת הפועל את מעסיקו
-
האגואיזם נראה קטן כחוט השערה בעיני החוטאים, בעיני הצדיקים- כהר גבוה
-
מ"יציאת מצרים", דרך "קריעת ים סוף" ועד ל"מעמד הר סיני" וקבלת האור
-
"מלכות"ששממצב של "עולם אינסוף" ל"צמצום", מ"צמצום" למצב "משיח" ול"גמר תיקון"
-
הטיפוס במדרגות הרוחניות דרך האיזון בין "קו ימין" ל"קו שמאל", היוצר את "קו אמצעי"
-
ההתקדמות הרוחנית כתהליך של צמצום המרווח בין האובייקטים דרך יצירת זהות בין תכונותיהם
-
ההתקדמות הרוחנית כמהלך של חילופי רגשות-בין "דרך הקבלה", ל"דרך יסורים"
חלק ד'
-
רצון למשהו נקרא בקבלה "כלי", התענוג הממלא את הרצון התואם נקרא "אור"
-
ה"קליפות" לוחצות על האדם לחפש תענוגות חדשים, הדוחקים באדם להתפתח
-
ללא אלטרואיזם ו"מסך", ניתן לחוש את הבורא מרחוק באמצעות "אור מקיף"
-
המכשולים כסימן להתקרבות, תחושת הריחוק ניתנת מלמעלה כדי לעורר להתקרבות
-
ממחשבות חולין מדיחות להתרוממות רוחנית, וחוזר חלילה, עד "גמר התיקון"
-
הבורא, ים של אור, מכיל את האדם ומקיף אותו סביב סביב, מכאן שמו "מקום"
-
המקובל, במהלך תיקונו, משיג באופן מלא את טבעו האמיתי, ואת שורשו בצורתו הראשונית - נשמתו