מי שמבקש להשיג את הבורא- מרגיש אותו

בעת התפילה יש לבדוק שוב ושוב היכן מושקעים תשומת הלב והכוחות. האם עיקר תשומת הלב מכוונת לקריאת הטקסט כהלכתו, תוך כדי שמירת הסדר המדויק של הכתוב? האם מושקע מאמץ מיוחד בהבנת שמות ולימוד צירופי האותיות, או בהגייתן של המילים בבירור? או אולי עיקר תשומת הלב מכוונת לשמירת כוונות לפי סידור מיוחד? בכל מקרה, החשוב מכל דווקא טמון בפתיחת הלב לאחדות עם הבורא. כי מי שמבקש להרגיש את הבורא- משיג אותו!

מטרת הקבלה היא סילוק האגואיזם, לכן הגשמת הציווי "ואהבת לרעך כמוך" הוא פועל יוצא ותוצאה טבעית של האחדות עם הבורא. ברגע שהאדם משיג את זה ש"אין עוד מלבדו", כל הבריאה כולל העולם הזה, מתאחדים בהרגשת האדם בבורא אחד.

 

לקטע הבא