בעקבות הלב
השכל פועל רק על פי רצון הלב
המדרגה הרוחנית הראשונה המלאה - מדרגת ה"גדלות"
כתוצאה מ"השגת דעת הבורא" נוצרת באדם סתירה בין אמונה לדעת, בין "קו ימין" ל"קו שמאל". במצב ה"קטנות" כבר יש לאדם "כלים דהשפעה", תכונות אלטרואיסטיות. כן הוא חדור רצון ללכת בדרך אמונה בגדלות הבורא, בדרך האמונה של "קו ימין". אבל עכשיו, כשקיבל את "השגת דעת הבורא", התבטל, לכאורה, הצורך להשקיע מאמץ באמונה. נכונות האדם לוותר על "השגת דעת הבורא", כדי לקבל את האפשרות לפעול בעיניים עצומות מתוך "אמונה שלמעלה מדעת", גורמת לבורא להפחית עוד ועוד ממידת ההסתר שלו.
עם זאת, כדי לסייע בידי האדם לשמור על האיזון בין "קו ימין" ל"קו שמאל", הבורא מפחית גם את מידת הנגלה שלו: את גילוי ההנהגה הכללית, את "אור החוכמה", את גדולתו. "השגת דעת הבורא" של האדם מצטמצמת, ו"קו שמאל" מתאזן בהשוואה ל"קו ימין" של האמונה התמימה.
כך נוצרת השוואה נאותה בין אמונה ודעת- "קו אמצעי". בעזרת האיזון הזה מגיע האדם לשלמות ה"אמונה שלמעלה מהדעת". במצב הזה האדם מתקיים כאובייקט רוחני.
התכונות הרוחניות שנרכשו במצב ה"קטנות", התכונות האלטרואיסטיות, מתווספות עכשיו לחלק זה של דעת, של גילוי, של "קו שמאל", בו האדם יכול להשתמש בהתאם לגודל אמונתו ("קו ימין") בזמן שהוא הולך בדרך של "אמונה למעלה מהדעת" ("קו אמצעי").
האדם המצוי במצב זה שוכן לבטח במדרגה הרוחנית הראשונה בסולם, מדרגת ה"גדלות". בכך רכש האדם את המדרגה הרוחנית הראשונה המלאה שלו - המדרגה הרוחנית התחתונה של הסולם הרוחני.
זו הדרך בה יכול האדם להתקדם בסולם המדרגות. את התקדמותו הוא עושה תוך גילוי חלקה התחתון של המדרגה הבאה המצוי בתוכו והתאמת תכונותיו לתכונותיה. האדם שבחר בדרך ההתקדמות הרוחנית, מתקדם בדרך זו ממדרגה למדרגה, לעבר המדרגה הגבוהה ביותר- מטרת הבריאה- האחדות המלאה עם הבורא.