ה"עולמות" ו"מדור הקליפות"   

הבה נשווה בדמיוננו חלל ריק מחולק לקו אופקי- מעליו נמצא עולם רוחני ומתחתיו, עולם אגואיסטי.

מעל לקו ניתן למקם את כל מי שבוחר לפעול כנגד ההיגיון של השכל האנושי, וללכת בדרך ה"אמונה למעלה מהדעת", גם במידה שבאפשרותו לראות ולדעת הכל. כלומר, בכל מי שבוחר באלטרואיזם במקום אגואיזם. מיקום הדרגות הרוחניות נקבע על פי מידת האלטרואיזם.

מעל לקו, הבורא מורגש. ככל שעולים יותר גבוה הוא מורגש יותר. "למעלה" או "למטה" מוגדרים על יד ה"מסך" שהאדם רכש, הדוחה את ה"תענוג הישר"- תענוג המתקבל בלי חשבון, תענוג אגואיסטי- מאור הבורא.

המסך המבדיל בין העולם שלנו לעולם הרוחני נקרא "מחסום". מי שעובר את המחסום, אינו יורד עוד ממדרגתו הרוחנית למדרגת העולם הזה. מתחת לקו שולט האגואיזם, ומעל לקו, האלטרואיזם.

במקביל למדרגות הרוחניות האלטרואיסטיות הנמצאות מעל לקו, ישנן גם מדרגות טומאה: "עולם העשייה", "עולם היצירה" ו"בריאה דטומאה". כל אחד כולל בתוכו עשר מדרגות, "ספירות", שהן יחד שלושים מדרגות.

מעל לקו, בכל "עולם העשייה" עד חצי "עולם היצירה", נמצא "מדור הקליפות". הוא נמצא במקביל למדרגות טהורות וטמאות. בכל אחד מהעולמות הקדושים ישנן עשר מדרגות- "ספירות", שהן יחד שלושים מדרגות. מעליהן נמצא "עולם האצילות", המורכב אף הוא מעשר מדרגות- "ספירות".

"עולם האצילות" הוא עולם בו הרגשת הבורא והאחדות עמו מושלמים. האדם העולה בהדרגה ל"עולם האצילות" רוכש בדרך תכונות אלטרואיסטיות. כשהשיג את "עולם האצילות", כלומר רכש את כל תכונות ה"נתינה", עוד במדרגה הנמוכה ביותר של "עולם האצילות"- הוא "מתחיל" לקבל למען הבורא. אם רכש לפני כן תכונות אלטרואיסטיות נוספות, עכשיו בעזרתן הוא מתחיל לתקן- לא למחוק!- את מהותו. הוא לא מחסל את הרצון לקבל, אלא מתקן את הכוונה למענה הוא נהנה, את הסיבה להתענגות.

האדם מתקן בהדרגה את האגואיזם והופכו לאלטרואיזם. בהתאם לתהליך התיקון הוא מתקדם ועולה במדרגות, עד שהוא מקבל את כל מה שהוא אמור לקבל לפי שורש נשמתו, המהווה את החלק ההתחלתי של המדרגה האחרונה ל"מלכות דעולם האצילות". החלק הזה , שורש הנשמה, התרחב כתוצאה מהתיקון פי 620 והגיע לאחדותו המלאה עם הבורא.