קבלה, אמונה ותפילה- הדרך להתמלא ב"אור הבורא"   

האור מגיע מהבורא ומורגש בחושינו כעונג עצום. זוהי מטרת הבריאה: השגת האור או הבורא- זה בעצם היינו הך, מאחר שאנו איננו מרגישים את הבורא, אלא את האור הנובע ממנו.

אמונה היא כוח המאפשר לחיות בתקווה שהיכולת להשיג חיים רוחניים שרירה וקיימת, שיש סיכוי לקום לתחייה ממצב הדומה למוות רוחני. הצורך באמונה גובר במידה שהאדם מרגיש שהוא מת מבחינה רוחנית.

תפילה היא ריכוז מאמצי הלב המופנים לעבר הדבר החשוב ביותר לאדם; מאמצי הלב להרגיש את הבורא ולבקש ממנו חיים. עבודה, מאמץ ותפילה אפשריים רק מתוך הרגשת הסתר הבורא.

התפילה האמיתית איננה בקשה מהבורא להתגלות, שזו התמורה הגדולה ביותר, אלא בקשה צנועה יותר, לקבל כוח כדי להשתחרר מהאגואיזם אויב הרוחניות, ולהשתעבד לאלטרואיזם, אבי הרוחניות. ככל שהאדם בטוח יותר במידת האלטרואיזם שהשיג, כן הוא יכול להתחיל אט- אט ליהנות למען הבורא, כי הנאתו מענגת את הבורא. רצון הבורא הוא להיטיב עם האדם. האדם והבורא מתקרבים על ידי התקרבות רצונותיהם אלה לאלה. מלבד ההנאה שבקבלת אור הבורא, האדם זוכה להתענג בעונג אינסופי מהרגשת רוממות הבורא. תענוג זה הוא בעצם מטרת הבריאה.