בתורה-שפת יום-יום; בקבלה-שפת רגשות, או שפת ספירות
כל מהלך ההתקדמות הרוחנית שלנו, מתואר בתורה, בנביאים ובכתובים רבים אחרים בשפת יום- יום, שפת העולם שלנו. בקבלה, לעומת זאת, מתואר מהלך ההתקדמות הרוחנית שלנו בשפת הרגשות, כמו בספר זה שאתה קורא בו, או בשפת הספירות - כמו בספרים אחרים. שפת הספירות היא שפה המתארת באופן מעשי פעולות של אובייקטים רוחניים. מהלך ההתקדמות הרוחנית, המתואר בסגנונות השונים, עומד על מהלך שינוי התכונות של הנבראים בדרכם לאיחוד עם הבורא. יש רק שתי תכונות בבריאה: אלטרואיזם ואגואיזם. אלו הן תכונות הבורא ותכונות ברואיו בהתאמה.
שפת הספירות היא שפה אוניברסלית יותר מהשפות האחרות - יותר מהודקת ומדוייקת. המתחילים יכולים למצוא בה את דרכם בנקל, ולתקשר ביניהם באמצעותה עד מהרה. היא עוסקת בפעולות מופשטות של אובייקטים מופשטים, אך קלים להבנה, לפחות ברובד החיצוני שלהם. עם השגת המדרגה הרוחנית הראשונה, מספקת השפה ה"מדעית" הזו אמצעי לביטוי האדם את מעשיו ורגשותיו. האור שהשיג מספק לו את המידע הדרוש על הפעולה ועל שם הפעולה. כמובן, רק אדם שהשיג לפחות מדרגה זהה למדרגתו הרוחנית של המקובל המבטא את דבריו, יוכל להבינו; כפי שבעולמנו יכולת ההזדהות עם הזולת נשענת על השוואה בין חוויות דומות.