האלטרואיזם מוביל לאיחוד עם הבורא   

 

ההתקדמות הרוחנית, צעד אחר צעד, כרוכה בגילוי עצמי של תכונות אגואיסטיות גדלות והולכות, ובקשה חוזרת ונשנית בכל פעם לכוחות נוספים, כדי להתגבר על הרע הזה. ואכן בכל פעם מגיעים כוחות הנשלחים מהעליון בצורת אור רוחני גדול יותר. תהליך זה נמשך עד לתיקון האגואיזם, כלומר, עד שהאדם משיג את הגודל ההתחלתי של נשמתו, והיא מוארת כולה.

מחשבות זרות ומכשילות, רצונות שפלים ואגואיסטיים, לא בהכרח מונעים התקדמות רוחנית; להיפך, הם עשויים אפילו לסייע לה. זאת בתנאי, שהאמונה בחיים האמיתיים המצויים בקבלה בלבד, איננה פוסקת בעקבותיהם. הבחירה בקבלה למרות המחשבות המסיתות והמדיחות, מזכות את האדם המצליח לעמוד בניסיון, לצאת אל האור ולקבל אור עליון שירומם אותו למקומות גבוהים יותר מאשר היה בהם בעבר, לפני שפקדו אותו המחשבות המחלישות.

אי אפשר להתגבר על המחשבות המפריעות ללא עזרת הבורא. האגואיזם לא מאפשר לאדם שטרם השתחרר ממנו לפעול בלי שתהיה בכך תועלת כלשהי לעצמו. הלב, השכל והגוף, למיטב הבנתם, אינם נשכרים מהאלטרואיזם. מסיבה זו, הפעולה האלטרואיסטית, ולו גם הזעירה ביותר, לא תקבל מהם תמיכה. לפיכך לא נותר לאדם אלא לבקש את עזרת הבורא לצורך המעשה האלטרואיסטי. תוך כדי הבקשה לעזרה, מתקרב האדם לבורא, עד לאיחוד המושלם, גם אם כוונתו ההתחלתית היתה לחזק את האלטרואיזם בלבד.