עם כל רצון חדש "נולד" אדם חדש, "גלגול חדש"

מכיוון שהרצון הוא המגדיר את האדם ולא גופו, עם הופעתו של כל רצון "נולד" אדם חדש. כך ניתן להבין את "גלגולי הנשמות", כלומר, עם כל מחשבה ורצון חדשים, האדם נולד מחדש, כיוון שנולד בו רצון חדש.

אם רצונו נעלה, אומרים שהוא הפך לחכם. זהו ההסבר היחידי שניתן לתת לגלגולי הנשמות. ביכולתו של האדם לחוש בבהירות בתהפוכות רצונותיו ודעותיו בזמנים השונים. ההבדלים כה חריפים, עד כי ניתן כמעט לחוש שבאותו אדם קיימים אנשים שונים.

אבל, כל רצון חזק שמתעורר באדם, גורם לו להאמין שמדובר במצב של קבע בלתי ניתן לשינוי. תחושות אלה נובעות מכך שנשמת האדם נצחית ומהווה חלק מהבורא; עובדה הגורמת לאדם לחשוב, בכל פעם מחדש, שמצבה העכשווי של נשמתו לא ישתנה עוד לעולם. אבל הבורא מחליף לו נשמה. זהו בעצם גלגול נשמות, המצב – האדם – הקודם מת, ונולד אדם – מצב - חדש.

האדם בעליותיו הרוחניות, בהתפעמויותיו, ובנפילותיו, בשמחותיו וביאושו, לא מסוגל לתאר לעצמו שהוא יכול לעבור ממצב למצב. בזמן שהוא נמצא במצב של התפעמות רוחנית, הוא איננו מסוגל לתאר לעצמו שאפשר להתעניין במשהו אחר מלבד רוחניות, כמו שמת לא יכול לתאר לעצמו שיש מצב הנקרא "חיים", וכמו שהאדם החי אינו חושב על מוות. כל זה מכיוון שנשמתנו אלוקית ולכן נצחית.