כל הבריאה נחלקת לשני מושגים: "אור" ו"כלי"

הבריאה כולה ניתנת לתיאור מפורט ובהיר באמצעות מושגים מהקבלה. כל הבריאה נחלקת לשני מושגים: "אור" ו"כלי". "אור" זה תענוג, ו"כלי" הוא רצון ליהנות, כלומר לקבל תענוג. כשה"אור" נכנס לתוך הרצון ליהנות, ה"כלי", הוא משפיע על הרצון הזה תשוקה ליהנות מהתענוג המסויים הזה דווקא.

בלי "אור" ה"כלי" לא ידע ממה הוא היה רוצה ליהנות. לכן ה"כלי" עצמו איננו עצמאי, אלא ה"אור" מנווט אותו להשתוקק לסוג התענוג המסויים אותו הוא מספק, כלומר, מכתיב לו את מחשבותיו, רצונותיו, וכלל תכונותיו. מכאן, שחשיבותו וערכו הרוחני של ה"כלי" נגזרים באופן מוחלט מה"אור" הממלא אותו.

ויותר מכך, ככל שהרצון ליהנות ב"כלי" גדול יותר, כך ה"כלי" מאבד מאיכותו וכוחו, כי ככל שהוא תלוי יותר ב"אור", הוא נעשה פחות עצמאי. מצד שני, יכולתו להתמלא בתענוג גדלה, וכידוע, תהליך התפתחות וגדילה תלויים דווקא ברצונות גדולים. כשמשהו קטן חסר, אפשר לוותר עליו, ואילו רצונות גדולים דוחפים קדימה להגשמתם. התכונות ההפוכות של "אור" ו"כלי" יוצרות את הכוחות המנוגדים והמאבק ביניהם. השכר עבור מאמצינו הפנימיים הוא הכרת הבורא, ובו בזמן דווקא האני שלנו, הוא המסתיר את הבורא מאתנו.