"עבודה זרה" מול "עבודת קודש", תכונות הנברא מול תכונות הבורא בתהליך של "השוואת תכונות"

   

הרדיפה אחר המאוויים האנוכיים של הגוף נקראת "עבודה זרה". רדיפה זו מנוגדת להליכה בעקבות רצונות ומטרות בעלי אופי אלטרואיסטי ששמותיהם: "עבודה רוחנית", "עבודת הבורא" או "עבודת קודש".

איחוד רוחני, משמעותו, ששני אובייקטים רוחניים מאחדים את תכונותיהם באופן שווה, ובכך סוגרים את פער התכונות המנוגדות שקדם לאיחוד. שמחת הבורא בהשפעתו המיטיבה כלפי הנבראים, עם שמחתם של הנבראים להסב נחת לבוראם, יוצרת את מה שנקרא: "השוואת תכונות", או "השוואת צורה".

הרגשת האיחוד המלא מולידה אהבה רוחנית, כמו שאהבה רוחנית מביאה לידי איחוד. ההוכחה לאהבה האמיתית, שאיננה תוצר של כפייה, טמונה בעובדה שהאדם האוהב את הבורא איננו מעוניין להתנתק מהאיחוד עמו, ואיננו מעוניין לחזור לרשות עצמו כמו לרשותם של רצונותיו הקודמים. האהבה היא זו המאחדת בין ישויות בעלות תכונות מנוגדות- האדם והבורא.