בתהליך ה"יניקה" לומד המקובל להבחין בין טוב לרע   

ההרגשה העזה החודרת ומפלחת את לבו של האדם בהבנתו את המושגים "טוב" ו"רע", מתרחשת בעת תהליך הנקרא בקבלה תהליך "יניקה". הדבר דומה לאם המקרבת את עוללה אל השד האימהי כדי להיניקו. בצורה דומה המקובל מקבל מהאור הנמצא באובייקט הרוחני העליון, ומרגיש על בשרו ומבין לעומקה את התהום הפעורה בין טוב לרע. לאחר מכן, כפי שהאם מנתקת את התינוק משדה, כך המקובל מאבד קשר עם העליון. עם ההינתקות מהעליון אובדת חדות ההבנה שהיתה לו לגבי הפער העמוק בין טוב לרע. מטרתו של תהליך זה היא לגרום לכך שבעקבותיו יבקש המקובל מהבורא כלים שיאפשרו לו להבחין בין טוב לרע, כמו העליון.

עולמות "בריאה", "יצירה" ו"עשייה",

ו"עולם האצילות"- "לקבל על מנת להשפיע"

הן תכונת האגואיזם, והן תכונת האלטרואיזם ניתנות לאדם מלמעלה, בהבדל אחד, שאת האגואיזם האדם מקבל באופן אוטומאטי עם לידתו, ואילו עבור האלטרואיזם עליו להתפלל הרבה ובכוונה גדולה לפני שיזכה לקבלו.

בשלב הראשון על האדם להגיע לכלל רצון "לתת תענוגים לבורא", על אף רצונותיו האגואיסטיים שטרם נפטר מהם. רצונו להעניק הנאה לבורא הוא בבחינת להשיב מידה כנגד מידה על התענוגות שהבורא מרעיף עליו. תהליך זה נקרא עלייה במדרגות "עולמות בי"ע"- בריאה, יצירה, עשייה. כאשר האדם מודע לכך שהוא משמח את הבורא ולוּ רק בכך שהוא עצמו נהנה, הוא כבר מצוי בשלב הנקרא "לקבל על מנת להשפיע"- דרגת "עולם האצילות".

במדרגות של "עולמות בי"ע" מצוי האדם בשלבי עבודה על רצונות בדרגות עוצמה שונות, כאשר הוא מכוונם במלואם לנתינה ללא תמורה לבורא. בדרגת "עולם האצילות" עבודת האדם ממוקדת ברכישת כוחות שיאפשרו לו לקבל הנאה מהבורא על מנת לגרום לו בכך הנאה.