בעקבות הלב
השכל פועל רק על פי רצון הלב
"קליפת מצרים" ו"קליפת נוגה", מעשה "נגלה", ו"כוונה" נסתרת
מבין סוגי ה"קליפות" בולטות שתי קליפות עיקריות. הראשונה היא "קליפת מצרים", שמעכבת ומונעת את הרצון להתקדם בדרך הרוחנית. השניה היא "קליפת נוגה", הנותנת הרגשה שהכל בסדר, ושאין צורך להתקדם. האדם חש עצמו רדום, אך בלבו הוא אינו מסכים עם המצב הזה ("אני ישנה ולבי ער").
ספרי קבלה אמיתיים, ובמיוחד ספרי הרב יהודה אשלג, כתובים כך שההוגה בהם לא יוכל ליהנות מהארת "קליפת נוגה" אחרי שיבין את מטרת הבריאה.
ליחידי הסגולה שהבורא בוחר לקרבם אליו, נשלחים יסורי אהבה. רצונם לצאת ולהתקדם לקראת האיחוד עם הבורא מייסרם עד מאוד. את הרצון הפנימי הזה מייחס האדם לעצמו וקוראים לזה "דחף פנימי".
מעשה האדם נקרא "נגלה", מכיוון שלא ייתכנו פרשנויות אחדות לאותו מעשה, מעבר למה שנראה לעיני המתבונן. כוונת העושה נקראת "נסתר", והיא יכולה להיות שונה לגמרי מהנגלה לעין ממבט ראשון. הכוונה החבויה מאחורי המעשה עשויה אף להיות שונה לגמרי מהכוונה המוצהרת בגלוי.
לעתים אפילו בעל המעשה עצמו בלתי מודע לחלוטין לדחפים המניעים אותו למעשה המסויים. כוונותיו הפנימיות האמיתיות נסתרות אפילו מפניו. זו בדיוק הסיבה לכך שהקבלה נקראת "חוכמת הנסתר", מאחר שעיקר עיסוקה בחקר הכוונות, העוסק בשיטת הפיכת כוונות האדם מעצמו לעבר הבורא. פעילות פנימית זו אמורה להיות נסתרת מהסביבה, ולעיתים אפילו מהאדם העוסק בפעילות פנימית זו בעצמו.
