נבואת העתיד כופרת בהשגחה העליונה
המלך דוד, בכל שורה ושורה בספר תהילים, מתאר את מצב נשמתו והרגשות הפוקדים אותו בכל דרגות העליה הרוחנית. מפליא מה רבה הדרך שאדם צריך לעבור לפני שיבין וימצא את נתיבו הנכון. מפליא עד כמה בודד הוא במסעו, באין איש שיוכל ללחוש באוזנו את הצעד הבא. רק אחרי שנכשל וטעה, הוא מסוגל להפיק את לקחו ובצעד הבא לבחור במעשה הנכון. ככל שהצרות דוחפות אותו, כך יש לו יותר אפשרות לגדול רוחנית.
את הצעד הבא שלנו, אין כל צורך לצפות ולדעת מראש. האיסור לנחש את העתיד, המופיע בקבלה, לא ניתן לשוא. התקדמות רוחנית נעשית מתוך אמונה שקורותיו של האדם בהווה ובעתיד, הכל מעם הבורא; באמונה שהאדם מתגבר על הכל באמצעות ההתקרבות לבורא, לפי נסיבות החיים הדוחפות אותו לכך. נסיבות החיים מכתיבות את קצב ההתקרבות לבורא, מאחר שמטבע בריאתנו אנו, בקשי עורפנו מתנערים מהצורך לקבל את מרותו. נבואת העתיד קוראת תגר על הבורא, ומסכלת את ההזדמנות לדבוק בו באמונה, בכך שאיננה מאפשרת לאדם לקבל את קורותיו בהכנעה, כהתגלות ההשגחה העליונה הכל יכולה וצודקת תמיד.