העבודה עם "אור לבן" ו"אור אדום" מובילה ל"מיתוק בבינה", "חסדים מכוסים", "קטנות" ו"אמונה למעלה מהדעת"

 

העבודה ב"קו האמצעי" של הנשמה מתחילה ב"קו ימין": "אור לבן" הקרוי בקבלה "לובן דאבא", הוא אור החוכמה נכנס ב- "320 ניצוצין" ושליטת ה"מלכות"- האגואיזם- יורדת ונסוגה למקומה מכיוון שיש לה "צמצום א'". כך זה מובע בלשון הקבלה. במילים מובנות יותר, כתוצאה מזה ש"אור חוכמה" גורם לאגואיזם לסגת ולרדת, האדם נעשה מודע לנבזיות העבודה למען טובתו העצמית והאנוכית. אך, אין לטעות, הוא עדיין איננו כשיר מבחינת כוחותיו לעבוד למען אחרים, כלומר לתת- להחליף את האגואיזם באלטרואיזם.

 

לצורך המהפך הזה חייבים לעבוד ב"קו שמאל": אור אדום- "אודם דאמא"- המעניק לאדם רצונות אלטרואיסטיים וכוחות.

 

כלי החישה הרוחניים מתאימים לחמשת החושים המוכרים לנו: חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש הריח, חוש הטעם והיכולת לדבר, וחוש המישוש. החושים פועלים במקביל למטרות מסויימות שניתנות לבחירתנו.

 

כש"האור הלבן", "אור החוכמה", פועל על האדם, הוא מבין שאין לו כל תועלת מכך שהוא משתמש בחמשת חושיו למען עצמו. כלומר, האדם מגיע למסקנה שאין כל טעם להתאמץ כדי להגשים את מאוויי האגואיזם. בלי ה"רצון ליהנות למען עצמו", כלומר בלי המניע המרכזי הדוחף את חמשת החושים לפעולה, נותר הגוף ללא תנועה. במצב זה, של טרם הבנת המניע האלטרואיסטי הרוחני והנשגב, הפאסיביות ואי העשייה מושלים בכיפה.

 

כדי שמידת האלטרואיזם תגבר ותניע את האדם לפעולה, תכונה רוחנית נוספת צריכה להצטרף ולתת את השפעתה. תכונה זו נקראת: "אור אדום", "קו שמאל" או "מלכות ממותקת בבינה". תכונה זו, שנקרא לה בקיצור "תכונת בינה", תורמת את תרומתה לשכנוע הרצון ליהנות להסכים לעבודה אלטרואיסטית.

 

אדם המקבל כוחות להתקדמות אלטרואיסטית רוחנית, מתחיל לשלב תכונות של "קו ימין" ו"קו שמאל" ומקבל בעזרת רצונותיו החדשים את אור הבורא- "קו אמצעי". באמצעות "קו אמצעי", הוא מתאחד עם הבורא וחווה את ההנאה העילאית, עונג תחושת השלמות.

 

אדם הנעתר לקבלת כוח האמונה, או כפי שניתן לכנות זאת בשמות הקבליים, כוח האלטרואיזם, "מיתוק בבינה", "חסדים מכוסים", "קטנות", "אמונה למעלה מהדעת"; אדם כזה מוכן לקבל גם את דעת העליון, או כפי שקוראים לזה בשפת הקבלה "חסדים מגולים".