האגואיזם והסבל שבצדו, כ"עזר כנגדנו"

 

"בראתי עולם כדי להיטיב"- עולם הוא מלשון העלמה או הסתר. רק באמצעות הרגשת שני הפכים אלו, גילוי והסתר, האדם משיג תענוג. זוהי משמעות הכתוב: "בראתי עזר כנגדו".

 

האגואיזם נועד לעזור לאדם. בעזרת המלחמה באגואיזם, האדם רוכש את הכלים הרוחניים הנדרשים. לכן עלינו לקבל את המכשלות והיסורים בהבנה מלאה, תוך ידיעה שמטרתם היא להאיץ בנו לבקש את עזרת הבורא כדי שיושיענו מהיסורים. בצורה זו, האגואיזם והסבל שבצדו הופכים ל"עזר כנגדו"- נגד האגואיזם.

 

ניתן גם להבין את האגואיזם כעומד "נגדנו", כלומר, חוצץ בינינו לבין הבורא ומסתיר אותו מעמנו, או במילים אחרות, ה"אני" שלנו הוא זה שעומד בינינו לבין הבורא. כפל התפקידים של האגואיזם מזכיר את כפל התפקידים של מעשי עמלק בציווי הכפול: בשלב ראשון, לזכור את אשר עשה לנו עמלק, ובשלב שני, לשכוח ולמחות את הזיכרונות הללו.

 

המחשבות המפריעות אינן צריכות חיטוט וחיפוש מיוחדים. אין לנבור בהן. מרגע הקימה יש לנסות בהתמדה לקשור אל הבורא כל מחשבה חולפת. המחשבות המסיטות נועדו להחזיר את האדם לדרך המלך של המחשבות המרוכזות בבורא. שיכחת הבורא הנה החטא הגרוע מכל.

 

האגואיזם המתעתע עשוי לדחוף את האדם לשגות באשליות שהנה הוא כבר צדיק, בשעה שהוא רחוק מזה עדיין כמרחק מזרח ממערב. האגואיזם שלו בחיפושיו אחר ריגושים חדשים ושינוי אווירה, מצא דרך מתוחכמת לצבוע בצבעים חדשים את אפרוריות העבודה הקשה והמאומצת על מיגורו. במצב כזה האדם מתרחק מהאמת במקום להתקרב אליה. לעיתים הוא מאמין בשיגיונותיו עד כדי כך שהוא משכנע את הסביבה להאמין בהם גם. אחרי שהסביבה תשתכנע לראות בו צדיק, יקשה עליו עוד יותר להבין את טעותו.

 

אמר ר' יעקב יצחק מלובלין )החוזה מלובלין(: "אני אוהב יותר חוטאים היודעים שהם חוטאים, מאשר צדיקים שיודעים שהם צדיקים. אך חוטאים המחשיבים עצמם כצדיקים לא ייצאו אף פעם לדרך האמת, כי אפילו בכניסה לגיהנום נראה להם שהביאו אותם לשם כדי להציל אחרים".