כיצד יידע האדם אם הוא מתקדם או עומד במקום?

 

בריאת העולם כוללת הן בריאה והן הנהגה בצידה, לצורך קיומו של העולם והתקדמותו על פי התוכנית שנקבעה מראש לקראת המטרה היעודה.

שתי מערכות הנהגה נבראו לשם שמירה על עקרון חופש הבחירה בכל הקשור למעשי האדם. לפי מבנה זה, לכל כוח חיובי יש כוח שלילי תואם, המקביל לו. כמו כן, נבראו "עולמות אבי"ע" של קדושה, ו"עולמות אבי"ע" של טומאה. עם זאת, בעולם שלנו, "עולם העשייה", לא ניתן להבחין בין הכוח השלילי לכוח החיובי. כן אין הבחנה ברורה בין אדם הנמצא בעיצומו של תהליך התפתחות רוחנית לכיוון האיחוד עם הבורא, לבין אדם שאיננו מתפתח מבחינה רוחנית.

גם לאדם עצמו אין יכולת לקבוע בוודאות אם הוא מתקדם או עומד במקום, והוא אף אינו יכול להסביר את הכוח הפועל עליו בכל רגע ורגע- האם זהו כוח שלילי או חיובי. על כן, לא ביטחון מופרז בצדקת הדרך, ולא התפעלות יתרה, יכולים להוות ערובה לנכונות בחירת המעשים והדרך- נהפוך הוא.

כיצד, אם כך, יכול אדם הנמצא בתחילת דרכו הרוחנית להתקדם בכיוון הרצוי לעבר מטרת הבריאה? כיצד יוכל לנתב את דרכו נכונה בעולם הזה אם אין לו יכולת הבחנה ברורה בין טוב לרע, בכל הקשור להתקדמותו למטרתו הסופית. איך ידע מתי הוא עושה למען מטרת הבריאה, ומתי הוא עושה למען סיפוקים מיידיים וחולפים.

הכמיהה הכלל אנושית לאושר מניבה תיאוריות שונות ומשונות באשר למשמעות הקיום, ומובילה לבחירת מטרות כוזבות ודרכים עקלקלות להשגתן. גם למי שנמצא בנקודה ההתחלתית של הדרך הנכונה להתפתחות רוחנית, אין תמרור הנחיה ואין מרשם בדוק להגדרת נכונותם של מחשבה או רצון.