האר"י הקדוש, "בעל הסולם", הבעש"ט ומוסד האדמו"רות   

מאחר שהמאמצים הם הכלי לקבלת האור, לא יתכן מצב בו הרוחניות תהפוך להיות מושגת ללא מאמץ. בעבר, עד לתיקוניו של האר"י הקדוש, המקובל רבי יצחק לוריא, היה המסע בעקבות הרוחניות קל יותר. עקב גילוייו של האר"י בנתיבי הדרכים להשגת הרוחניות, תהליך ההשתחררות מהאגואיזם, שהתחזק בעקבות גילוייו, נעשה קשה יותר. מצד שני האר"י גילה את מקורות האור, ובכך גרם לפתיחת הדרכים החסומות אליו. בעקבות פעילותו הרוחנית של האר"י התעוררה מלמעלה גם הנכונות לשפוך את האור.

בתקופה שלפני האר"י ניתן היה לזכות במאה מונים של השגה, ביחס של מאה לאחד, יחסית לכמות המועטת של המאמץ הרוחני הנדרש. הדוגמה שלעיל ממחישה את קלות השגת הבורא בתקופה שלפני האר"י הקדוש.

היום, אחרי תיקוניו של האר"י, שורר שוויון בין המאמץ לתמורה. עבור יחידת מנייה אחת של מאמצים רוחניים, ניתן לזכות ביחידת מנייה אחת של השגת הבורא. וזאת, כאשר המאמץ בן יחידת המנייה האחת שיש להשקיע גדול בהרבה מאשר היה צריך להשקיע בעבר.

רבי יהודה אשלג, "בעל הסולם", תיקן תיקון לפיו האדם אינו יכול לשקר לעצמו, ועליו ללכת בדרך של "אמונה למעלה מהדעת", למעלה מההרגשה, כאילו הוא מושלם.

על אף שבעקבות התיקונים הדרך נעשתה ברורה יותר, דורנו מתקשה להשקיע את היגיעה הנדרשת, כפי שעשו קודמיו. למרות שדורנו מודע בבהירות לחסרונותיו האנושיים, אין אנו מצליחים לרומם את הרוחניות לרמה הנדרשת בהכרתנו, בהשוואה לגשמיות המרימה את ראשה המכוער. בדורות הקודמים, היו המוני העם נכונים יותר להשקיע למען עלייה רוחנית. היום קשה למצוא יחידים שליבם נכון לוויתורים שמצריכה ההליכה בדרך הרוחנית.

הבעש"ט, הבעל שם טוב, תיקן תיקון גדול מאוד. בתקופתו אפילו המוני העם יכולים היו להרגיש רוחניות בעולם, אם כי באופן זמני. לזמן קצוב, מי שרצה להשיג רוחניות יכול היה לעשות זאת על נקלה. הבעל שם טוב הקים את מוסד האדמו"רות, כדי לבחור תלמידים מתאימים לקבוצת תלמידי הקבלה שלו. ממוסד האדמו"רות החברה היהודית התפצלה ברבות הימים לפלגיה השונים, כאשר המנהיג הרוחני העומד בראש כל פלג הנו מקובל.

האדמורי"ם, מנהיגיה הרוחניים של העדה, בחרו את המתאימים ללימודי הקבלה. ב"חדרים", כיתות הלימוד, צמחו הדורות הבאים של המקובלים- מנהיגי ההמון. אבל השפעת התיקון שעשה הבעש"ט תמה, והיום לא כל מנהיגי הדור הם מקובלים המשיגים את הבורא. אחרי ש"בעל הסולם" עזב את עולמנו, עולמנו מצוי בירידה רוחנית שהיא שלב מקדים לעלייה הבאה.