מנפילה להתרוממות, עד ל"תשובה" ול"גמר תיקון"

 

הבריאה היא תלכיד הרצונות האגואיסטים הנקראים "אדם". הבורא הוא אלטרואיסט לחלוטין. לכן השיבה לבורא ולאחדות עמו, מתאפשרת רק עם יצירת זהות בין תכונותיו האלטרואיסטיות לתכונות האדם שעברו מעין מהפך, "מטמורפוזה". השיבה הזאת לתכונות הבורא המקוריות נקראת "תשובה".

אדם יכול לומר שעשה "תשובה" כאשר הוא יכול להרגיש את הבורא באופן קבוע, לדבוק בו במחשבותיו בקביעות, ותוך כדי כך להתנתק מרצונות גופו.

רק האדם עצמו יכול להרגיש אם אכן עשה "תשובה". בעזרת כוחות שהוא מקבל מהרגשת הבורא, הוא מסוגל באופן הדרגתי לחזור אל הבורא בשלמות, לשנות את רצונותיו ולהפכם מאגואיסטים לאלטרואיסטים. ככל שהיו לו יותר רצונות "רעים" בתחילת דרכו, כך הוא יוכל לבצע עבודה פנימית גדולה יותר, ולהתאחד במידה גדולה יותר עם הבורא. על כן, אין האדם צריך להצטער יתר על המידה על תכונותיו הרעות, וכל שעליו לעשות זה לבקש עליהן תיקון.

הרגשת האדם שהוא שפל ונחות נובעת מריחוק מהבורא. לא לכולם הבורא שולח מחשבות כאלה, אלא רק לאלה אשר בקרבתם הוא חפץ, אך הם רחוקים ממנו. לשאר האנשים לא נדמה שהם רעים כלל וכלל. הם אינם מרגישים את האגואיזם שלהם, אלא להיפך, הם טוענים שהם כמעט צדיקים, או אפילו צדיקים גמורים. כתוב שמן הראוי שאדם יהיה צדיק, אז הם מכריזים על עצמם כעל צדיקים.

מחשבות הביזוי וההלקאה העצמית לא נועדו לייאש ולרפות ידיים. להפך, הן נועדו לדרבן את האדם לפנות לבורא עולם שיושיעו ויהפוך את טבעו. התהליך חוזר על עצמו: האדם מרגיש חולשה, צועק לבורא, מתחזק, שוב מרגיש חולשה וחוזר חלילה. אל לו לאדם ליפול ברוחו מפני שהוא שב ונופל. עליו לזכור תמיד, שאחרי כל נפילה והתרוממות ממנה, מתווספים לנשמתו תיקונים חדשים. בחישוב הסופי הכל יתחבר על ידי הבורא לאחדות של תיקון אחד ושלם- "גמר תיקון".

כל הרגשות השליליים הנובעים מהריחוק מהבורא, תחושות כמו חוסר שביעות רצון מדרכים רוחניות מסויימות, ספקות מנקרים האם בכלל יש פתרון למצב הזהש את כל אלה האדם מרגיש כדי שיזכה לפרוץ מעולמנו ולחרוג אל הרגשת כוחות הבורא העליונים והתענוגות הבאים אלינו מלמעלה.