אשרי חלקם של ישראל, שהקב"ה רצה בהם, ונתן להם תורת אמת, עה"ח, שבו יורש האדם חיים לעוה"ז וחיים לעוה"ב. שכל מי שמשתדל בתורה, ואוחז בה, יש לו חיים. וכל מי שעוזב דברי תורה, ונפרד מן התורה, הוא כאילו נפרד מן החיים, משום שהיא חיים וכל דבריה חיים. (1)

~

כמה חביבים הם דברי תורה, שבכל מילה ומילה יש סודות עליונים, והתורה כולה נקראת עליונה. (13)

~

והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. אלו הם בעלי קבלה. אלו הם המשתדלים בזוהר הזה, הנקרא ספר הזוהר. (88)

~

אשרי הם ישראל, שהקב"ה נתן להם התורה הקדושה, ולימד אותם דרכיו להתדבק בו, ולשמור מצוות התורה, לִזכות בהם לעוה"ב. וקרב אותם בשעה שיצאו ממצרים, כי אז הוציאם מרשות אחר, והעלה אותם להתאחד בשמו, ואז נקראו בני ישראל בני חורין מכל, שלא ישבו תחת רשות אחר, והעלה אותם להתאחד בשמו העולה על הכול, השולט על עליונים ותחתונים. (5)

~

כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו.

סוד התורה נקרא בן.

הילוד, כלומר המושג.

היאורה, אור התורה.

תַשׁליכוהו, כמו תַשׂכילוהו,

שכל סוד הנולד לך, תשכיל אותו לאור התורה ולנשמתה. וזה הוא האור של ספר הזוהר הזה. (88)

~

אשרי הם ישראל שניתנה להם תורה עליונה, תורת אמת. ומי שאומר, שסיפור ההוא של התורה הוא, להראות על אותו סיפור בלבד בא, תִיפח רוחו. כי אם כן אין התורה העליונה תורת אמת. אלא ודאי, התורה הקדושה העליונה, תורת אמת היא. (14)

~

אוי לאותו אדם, שאומר, כי התורה באה לספר סיפורים בפשטות, ודברי הדיוט של עשיו ולבן וכדומה. כי אם כן, אפילו בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט, ועוד יותר יפים מהם. ואם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם יש ביניהם דברים מעולים יותר. אם כן נלך אחריהם ונעשה מהם תורה, כאותו האופן. אלא שכל דברי התורה הם סודות עליונים. (58)

~

התורה שבראה את המלאכים ואת כל העולמות, והם מתקיימים בשבילה, על אחת כמה וכמה, כיוון שירדה לעוה"ז, אם לא הייתה מתלבשת באלו הלבושים שבעוה"ז, שהם הסיפורים ודברי הדיוט, לא היה יכול העולם לסבול.

וע"כ סיפור הזה שבתורה הוא לבושה של התורה. מי שחושב שאותו הלבוש הוא תורה ממש, ואין בו דבר אחר, תיפח רוחו, ולא יהיה לו חלק לעוה"ב. משום זה אמר דוד, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. להביט במה שמתחת ללבושה של התורה. (59-60)

~

יש לבוש הנראה לכל. ואלו הטיפשים, כשרואים אדם לבוש יפה, שנראה להם הדוּר בלבושו, אין מסתכלים יותר, ודנים אותו ע"פ לבושו ההדור. וחושבים את הלבוש כגוף האדם, וחושבים גוף האדם כמו נשמתו.

כעין זה היא התורה. יש לה גוף, והוא מצוות התורה, הנקראות גופי תורה. גוף הזה מתלבש בלבושים, שהם סיפורים של עוה"ז. הטיפשים שבעולם, אינם מסתכלים אלא בלבוש ההוא, שהוא סיפור התורה. ואינם יודעים יותר, ואינם מסתכלים במה שיש תחת לבוש ההוא. אלו שיודעים יותר, אינם מסתכלים בלבוש, אלא בגוף, שהוא תחת הלבוש ההוא. (61-62)

~

אוי לאלו הרשעים, האומרים שהתורה אינה יותר מסיפור בלבד, והם מסתכלים בלבוש ולא יותר. אשרי הם הצדיקים, המסתכלים בתורה כראוי. יין אינו יושב אלא בכד, כך התורה אינה יושבת אלא בלבוש הזה. וע"כ צריכים להסתכל במה שיש תחת הלבוש. וע"כ כל אלו הסיפורים הם לבושים. (64)

~

בשעה שהעמוק מכל, אבא עילאה, מאיר, מאיר בנחל, באמא עילאה. והנחל נמשך בדרך ישר, ע"י קו האמצעי, ז"א, להשקות הכול, כל המדרגות שבמלכות. אז כתוב, בהעלות, משום שהכול יוצא מן העמוק מכל. בהעלות, פירושו, שבא מצד העליון, העמוק מכל, שנקרא מחשבה, שהוא אבא. והכול הוא דבר אחד. ואז כנ"י מתברכת והברכות נמצאות בכל העולמות. (24)