top of page

כל אלו החברים שאינם אוהבים אלו את אלו, מסתלקים מן העולם טרם שמגיע זמנם.

כל החברים בימיו של רבי שמעון, אהבת נפש ורוח הייתה ביניהם. ומשום זה בדורו היו סתרי התורה בגלוי, שהיה אומר, כל החברים שאינם אוהבים זה את זה, גורמים לעצמם, שלא ללכת בדרך הישר. ועוד שעושים פגם בתורה. כי התורה, אהבה ואחווה ואמת יש בה. אברהם אהב את יצחק, יצחק את אברהם, שהיו מתחבקים זה עם זה. יעקב, שניהם היו אחוזים בו באהבה ובאחווה, ונותנים רוחם זה בזה. החברים צריכים להיות כמוהם, ולא לעשות בהם פגם. שאם יחסר בהם האהבה, פוגמים בערכם למעלה, באברהם יצחק יעקב, שהם חג"ת.

ולעתיד, שנראה השכינה, פב"פ, כל הפנים יהיו נסמכים, שיאירו בסוד הזה. (54-55)

~

באו החברים ונשקו ידיו של רבי שמעון, אמרו, אם לא באנו לעולם, אלא לשמוע דבר זה, היה די לנו. בכו ואמרו, אוי לנו כשתסתלק מן העולם, מי יאיר ויגלה אורות התורה. דבר זה הוא מאיר עד גובה הרקיע, ורשום בכיסא המלך, והקב"ה שמח עתה בדבר זה. וכמה שמחה על שמחה התווסף לפני המלך הקדוש. מי יעורר דברי חכמה בעולם כמותך? (104)

~

אשרי הם הצדיקים היודעים סודות התורה ומתדבקים בתורה, ומקיימים המקרא שכתוב, והגית בו יומם ולילה. ובשבילה יזכו לחיי עוה"ב. שכתוב, כי הוא חייך ואורך ימיך. (120)

~

מי שחושב לעשות מצווה, הוא כאילו עשה אותה, משום שבמחשבתו גרם שיבוא שפע רב של ברכות ממחשבה העליונה למקום שנקרא מצווה, המלכות. וע״כ כאילו עשה אותה, את המלכות. כמ"ש, ועשיתם אותם. מחשבה ודאי ראש הכול. (זוהר חדש, 46)

~

מתחילה צריכים להשתדל ביראה, המלכות, שהיא פתח לכל. ואח״כ בתושב"כ, ז״א, שהוא למעלה. משום, שכל אדם שאינו ירא חטא, אין לו רשות להיכנס לפתח האמונה הזה, שהוא המלכות. וכיוון שדוחים אותו מהפתח הזה, דוחים אותו מכל, כי אין לו פתח במה שייכנס לכל. כמ"ש, זה השער לה׳.

כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו, חכמתו מתקיימת. כי החכמה יושבת על כנה, אשר נטעה ימינך, שהוא היראה, הנקראת כבוד אל. (זוהר חדש, 82-83)

~

השמיים מספרים כבוד אל.

שמיים הקב״ה, ז״א. מספרים, שמאירים, למקום שנקרא כבוד אל. כבוד אל היא בת אברהם, המלכות. אל, זהו אברהם, חסד. מספרים, כמ"ש, אז ראה ויספרה. ויספרה, כמ"ש, מקום ספיר אבניה, לשון הארה. והשמיים האלו, ז״א, מתקנים אותה בכל התיקונים, לכבוד האל, המלכות.

וע״כ ישראל למטה, מביאים אל המלכות אור, בחשאי, ממעיין שלמעלה, מז״א, ואומרים, בשכמל"ו. והמקום שנקרא שמיים, מעיד בהם.

וכשישראל בשלמות, עדות שלמה מעידים בהם, הקב״ה וכנ"י, ז״א ומלכות. בזמן ההוא נמשך הטל שלמעלה, השפע, ממקומו של עתיק, הכתר. וזה כשז״א ומלכות בייחוד. כמ״ש, שראשי נמלא טל. טל בחשבון הויה אחד, הקב״ה וכנ"י. כי בשעה ההיא ראויים ישראל לטל. (זוהר חדש, 56-59)

~

מטרם שחטאו ישראל, בשעה שעמדו על הר סיני, נעבר מהם זוהמת הנחש, כי אז היה ביטול יצה"ר מן העולם, ודחו אותו מהם. ואז התאחדו בעה"ח, ועלו למעלה למדרגות העליונות, ולא ירדו למטה. אז היו יודעים, והיו רואים מראות העליונות דז"א, והאירו עיניהם, והיו שמחים לדעת ולשמוע. ואז חגר אותם הקב"ה חגורות של אותיות השם הקדוש, שהם עֶדְיָם מהר חורב, שהנחש לא יוכל לשלוט עליהם, ולא יטמא אותם כבתחילה, כבמצרים. (106)

כי תישא

bottom of page