ויהי אור
קטעים נבחרים מספר הזוהר
סוד הסודות לאלו היודעים החכמה של אדונם, לדעת סוד הברכות על מצוות התורה, ועל כל הנאות וחמודות של העוה"ז הוא להשפיע ברכות מלמעלה למטה. (8)
~
כל הנאה שאדם נהנה מהקב״ה אם מברך עליה, הוא מעלה אותה הנאה עם כוונת הברכה למ״ן למלכות, שע"י זה עולים ז״א ומלכות לבינה, ומקבלים שם מוחין וכלים, שמהם יורד השפע לכל העולמות. ובשביל זה מהנה הקב״ה את האדם. (1)
~
הקב״ה רוצה באלו שמברכים אותו, ותשוקתו הוא אל הברכה שלמטה, כי הברכה ההיא עולה ומאירה אל הנר שאינו מאיר, המלכות, ומחזק אותה בכוח חזק לעלות למעלה, לזיווג לז״א. כמ"ש, כי מכבדיי אכבד, שהם אלו המברכים להקב״ה. (7)
~
המסכים המבדילים בין חצאי המדרגות, בין כו"ח לבינה ותו״מ דכל מדרגה, הם נבחנים לפתחים, כי לולא הם לא הייתה מציאות שהתחתון יעלה לעליון, כי כל העלייה של התחתון לעליון, אינה אלא בסיבת הבינה ותו״מ דעליון שנפלו לתחתון והתדבקו בו שמשום זה בעת שחוזרים למדרגתם בעליון לוקחים עימהם גם התחתון, וכיוון שנפילה זו נעשית ע״י המסך, שהוא סוד חיבור המלכות בבינה, ועליית בינה וזו״ן נעשית ע״י בקיעת המסך, כלומר על ידי ירידת המלכות מן הבינה, ע״כ נבחן המסך לפתח, כי בשעה שנבקע, עולה התחתון לעליון דרך שם. ולפיכך אם המברך מכוון בברכה, במילה ברוך להמשיך השם של מ״ב (42) אותיות הנה אז נפתחים ונבקעים המסכים שהוא סוד הפתחים שבכל מדרגה להעלות התחתון לעליון, ואז עולה הברכה מבינה ותו״מ שבסוף המדרגות דרך פתחים של כל המדרגות עד שמגיעה למלכות דאצילות. (12)
~
ג׳ בחינות: כריעה, השתחוות, וזקיפה.
כריעה - כריעת הברכיים וראשו זקוף, שפירושו חסרון ג״ר. כי כריעת הברכיים היא ביטול נה״י דכלים, והחסר נה״י דכלים חסר ג״ר דאורות, מטעם ערך ההופכי שיש מאורות לכלים. וזקיפת הראש, מורה על רצון לקבל חכמה, שהוא כריעה, שאנו כורעים במילה ברוך, מלכות, שמורה שהמלכות צריכה לחכמה, כי ע״כ הראש זקוף, ומורה שחסרה מחכמה. ע״כ הברכיים כפופות, שמורה חוסר ג״ר.
השתחוות - כפיפת הראש בלבד, שמורה שאין צריך לחכמה אלא לחסד, כי חפץ חסד הוא, וע״כ כופף ראשו, כלים דג״ר. וזה שקו ימין דז״א, המקבל מאו״א, שאינו חפץ בחכמה אלא בחסדים. וע״כ משתחווים במילה אתה, קו ימין.
זקיפה - כל ג׳ חלקי הגוף חב״ד חג״ת נה״י זקופים, שמורה שיש לו חכמה וחסדים ביחד, וע״כ ראשו זקוף וגם הברכיים זקופות. וזהו קו האמצעי, ת״ת. ע״כ זוקפים במילה הויה, קו האמצעי, הכולל הכול. (22)