כשברא הקב"ה את עולם העליון, בינה, התקין הכול כראוי, והוציא אורות עליונים המאירים מכל הצדדים, שהם ג' הקווים, והכול הוא אחד. וברא שמיים של מעלה, ז"א, וארץ שלמעלה, הנוקבא, שייתקנו כולם כאחד, הבינה וזו"ן, לתועלת התחתונים. (10)

~

כל מעשי העולם בכמה ממונים תלויים, שאין לך כל עשב למטה, שאין לו ממונה למעלה, שְמכה אותו ואומר לו גְדל. וכל בני העולם אינם יודעים ואינם משגיחים על שורשם, למה הם נמצאים בעולם. (51)

~

כל העולם וכל מעשי העולם, אינם נקשרים בקדושה, אלא ברצון הלב, כשעולה ברצון האדם. שכתוב, וידעת היום והשֵׁבות אל לבבך. אשרי הם הצדיקים, שממשיכים ברצון ליבם מעשים טובים, להטיב לעצמם ולכל העולם. והם יודעים להתדבק בעת שלום, בעת שיש זיווג העליון, שנקרא שלום. (53)

~

אשריהם העוסקים בתורה, ויודעים אוֹרחוֹת ושבילים של תורת מלך עליון, ללכת בה בדרך האמת. (56)

~

רוצה ה' את יראיו.

כמה חפץ הקב"ה בצדיקים, משום שהצדיקים עושים שלום למעלה, באו"א, ועושים שלום למטה, בזו"ן, ומביאים את הכלה לבעלה. ומשום זה חפץ הקב"ה באלו המתייראים אותו ועושים רצונו. שע"י המ"ן שהם מעלים לזו"ן, מעלים גם זו"ן מ"ן לאו"א, ונעשה זיווג למעלה באו"א ולמטה בזו"ן. והכלה, הנוקבא, הם מביאים לבעלה, ז"א, להזדווג. ומשום זה הקב"ה, ז"א, חפץ בהם. כי זולתם לא היה שלום, שהוא זיווג, לא למעלה באו"א, ולא למטה בזו"ן. (32)

~

כמה יש לבני אדם להסתכל בעבודת הקב"ה, ולהשתדל בתורה ימים ולילות, כדי שידעו ויסתכלו בעבודתו. כי התורה מכריזה בכל יום לפני האדם, ואמרה, מי פתי יָסור הנה.

וכשאדם עוסק בתורה ומתדבק בה, זוכה להתחזק בעה"ח, ז"א. כשבן אדם מתחזק בעה"ח בעוה"ז, הוא מתחזק בה לעוה"ב, וכאשר הנשמות תצאנה מעוה"ז, תיתקנה להן מדרגות לעוה"ב.

בכמה מדרגות עה"ח מתחלק. וכולם אחד. כי בעה"ח יש מדרגות אלו על אלו, ענפים, עלים, קליפות, גוף האילן, שורשים. והכול הוא אילן. כעין זה כל מי שמשתדל בתורה, הוא מיתקן ומתחזק בעה"ח, בגוף האילן.

וכל בני ישראל מתחזקים בעה"ח, כולם נאחזים באילן ממש. אלא, מהם בגוף שבו, מהם נאחזים בענפים, מהם בעלים, מהם בשורשים. ונמצא, שכולם נאחזים בעה"ח. ואלו העוסקים בתורה, כולם נאחזים בגוף האילן. ומשום זה מי שעוסק בתורה, הוא נאחז בכל האילן, כי גוף האילן כולל את כולו. (3-6)

~

הקב"ה עשה ימין ועשה שמאל, להנהיג העולם. אחד נקרא טוב, הימין, ואחד נקרא רע, השמאל, ובשניים אלו נכלל האדם ומתקרב בכל דבר לה', כמ"ש, בשני יצריך, ביצה"ט וביצה"ר. (266)

~

אין לך מילה בתורה, שאין בה סודות עליונים וקדושים, ודרכים לבני אדם להתחזק בהם.

הקב"ה עשה לו לאדם, שיתחזק בתורה, וללכת בדרך האמת ולצד ימין, ולא ילך לצד שמאל. ומשום שהאנשים צריכים ללכת לצד ימין, יש להם להרבות אהבה זה עם זה, כי אהבה היא בחינת ימין, ולא יהיה שנאה זה עם זה, שהוא בחינת שמאל, כדי שלא להחליש הימין, שהוא המקום שישראל מתדבקים בו. (177-178)

~

אשרי הם שעוסקים בתורה ויודעים להסתכל ברוח החכמה. את הכול עשה יפה בעיתו.

פירושו, כל המעשים שעשה הקב"ה בעולם, בכל מעשה ומעשה, יש מדרגה הממונה על מעשה ההוא בעולם, הן לטוב והן לרע. (52)

~

למה יִשׂמַח על הרעות? כי אם המעשה שעשה גרם לו רע, מחמת המדרגה הממונה עליה, מצד שמאל, יש לו לשמוח ולהודות על הרע הזה שהגיע לו, כי הוא גרם לעצמו את זה, משום שהלך בלא ידיעה, כציפור זו שנפלה בפח. ועתה, כיוון שכבר השיג ידיעה מחמת העונש, כבר ידע לעשות טוב בחייו. ע"כ יש לו לשמוח ולהודות על העונש. (55)

~

יש יצה"ט ויצה"ר. וישראל צריכים להגביר את יצה"ט על יצה"ר, ע"י מעשים הטובים.

ואם האדם נוטה לשמאל, אז מתגבר יצה"ר על יצה"ט. ומי שהיה פגום, יצה"ר השלימו בחטאו. כי מנוול הזה אינו נשלם, אלא ע"י החטאים של בני אדם.

ובשביל זה, צריך האדם להיזהר, שלא יושלם היצה"ר בחטאיו. ויישמר תמיד, כי יצה"ט צריכים להשלים אותו בשלמות תמיד, ולא את יצה"ר. ומשום זה, אל תאמר אֲשַׁלמה רע, כי ע"י השנאה תגביר השמאל ותשלים את יצה"ר. אלא קווה אל ה' וְיושַע לָך. (179-180)

~

לעולם ירגיז אדם יצה"ט על יצה"ר, וישתדל אחריו. אם הלך ממנו, טוב. ואם לא, יעסוק בתורה. כי אין לך דבר לשבור את היצה"ר, אלא התורה. (195)

~

לעולם אל יפתח אדם פיו לרע, כי הוא אינו יודע מי מקבל המילה, וכשאדם אינו יודע הוא נכשל בה. והצדיקים כשפותחים פיהם, כולם שלום. (57)

~

אין לאדם להסתכל בתפילתו להקב"ה, אם ישועתו באה או לא באה, כי כאשר מסתכל בה, כמה בעלי הדין באים להסתכל במעשיו. (209)