חשב בצערו:

"אולי במקום אבן אעשה צמח כלשהו,

צמח יפה,

צמח שיגדל בו פרח יפה.

ואני אתן לו כל מה שצריך -

אשקה אותו מים,

אוציא אותו לאוויר הצח,

אניח אותו באור השמש,

אפילו אנגן בפניו, כדי שהפרח ישמח.

ואז שנינו ביחד, יהיה לנו טוב,

כי מאוד עצוב להיות לבד".

 

עשה צ'אק*עם המקל

ונוצר לידו צמח,

בדיוק כמו שרצה.

ומרוב שמחה התחיל

אפילו לרקוד סביבו.

אבל הצמח,

לא מפנה אליו מבט,

לא רוקד איתו,

כמעט ולא מגיב.

 

הקוסם נותן לו מים - הוא חי,

לא נותן לו מים - הוא מת.

אבל זה לא מספיק לקוסם כזה,

שרוצה לתת את כל הלב שלו.

 

מה לעשות?

כי מאוד עצוב

להיות לבד.

 

אז -

ברא צמחים מכל מיני סוגים,

בכל מיני גדלים,

שדות ויערות, מטעים וחורשים.

אבל כלום -

הם כולם כמו הצמח האחד,

לא מגיבים ולא מחזירים.

ושוב עצוב מאוד להיות לבד.