אכן אתה א-ל מסתתר.

תהלים כ"ג ט"ו

 

אמר לו עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה..., אמר לו בני, עולם ברור ראית.

תלמוד בבלי מסכת פסחים נ', בבא בתרא י'

 

אסתר מן התורה מנין. ואנכי הסתר אסתיר.

תלמוד בבלי מסכת חולין קל"ט

 

הנסתרות לה' אלקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת.

דברים כ"ט כ"ח

 

לא יהיה בך אל זר. האל לא יהיה בך, בתוכך, בבחינת זר.

הרבי מנחם מנדל מקוצק

 

רבי לוי אמר: כתיב, "מה גדלו מעשיך ה' מאוד עמקו מחשבותיך". מה גדלו מעשיך ה', זה מעשה בראשית, שהם מעשיו של הקדוש ברוך הוא. מאוד עמקו מחשבותיך, אלו סתרי תורה.

ר' משה בן מימון, הרמב"ם, מורה נבוכים

 

על דרך הרמז יש לדעת ענין נגלה נקרא בחינת מעשה, ונסתר נקרא הכוונה. הכוונה שהיא הסיבה המחייבת אותו לעשות את המעשה, זה נסתר מאנשים, שאין אדם יודע מה שבליבו של חבירו. ואפילו אדם אצל עצמו גם כן יכול לרמאות את עצמו בענין כוונה, שהוא חושב שהסיבה המחייבת אותו לעשות את המעשה, היא בחינת לשם שמים. ויכול להיות שבאמת תועלת עצמו היא זאת שמחייבת אותו לעשות את המעשה. לכן נסתר מרמז על הכונה.

הרב ברוך שלום אשלג, דרגות הסולם ב', מאמר ת"פ, נסתרות לה' אלקינו

 

הצדיק האמיתי, דעתו שפלה עליו לאין שעור, מפני שהוא מכיר את גודל הכיעור של הרע המובלע בו... ומכל מקום אינו מראה את שפלותו בגלוי.

הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש ג', רמ"ט

 

מה שכתוב שאינו רואה בזמן הזה מי שהוא מקובל, אתמהא, איך אפשר לישב בסביבה מוגבלת ולראות בכל העולם, ומכל שכן ראיה כזו מי שהוא בעל מקובל, והן אמת שגם אנכי לא ראיתי מקובל אמיתי בזמני זה, אבל אני מבין שלא אלמן ישראל ואין לך דור שאין בו כאברהם יצחק ויעקב - ובכלל לא ראינו אינו ראיה.

הרב יהודה אשלג, אגרת דף ק"מ

 

הרציונליות מתפתחת, רק מפני שמעבר לסף-ההכרה שלה, עושה הנסתר את פעולתו המדעית והמוסרית. מזוייפת היא ההנחה ההמונית, שהנסתר מעכר את המדע הבהיר ואת הבקורת המדויקת. דוקא על ידי הנסתר, ובעזוז שירתו ועומק הגיונו, יוסד על יסוד איתן המעמד של המדע ההולך ומתחדש והבקורת המדויקה המנתחת וחודרת. מצרופם של שני אלה השפעים בעשרם הגדול, הנסתר והבקורת, יבנה יסוד האיתן אשר לאור האלהי העליון, העומד למעלה מכל הגה והכרה.

הרב ראי"ה קוק, אורות, צ"ב

 

סודות התורה הם מתלבשים במשלים וחידות בתורה, מטעם התפשטות התורה וירידתם מרום המעלות עד העולם הגשמי הזה, והנה סוד התורה המתגלה הוא שהשכל דולה מים עמוקים מלמעלה למעלה, ופעמים יאמר המשכיל סוד, ויש לסודו נסתר, והוא אומר בלי היותו מעמיק בסודו, וזה מפני שהוא מפרש התורה בבחינת זעיר אנפין, ויש לו סתר באריך אנפין, ור' שמעון הוה דולה מעמקי המחשבה העליונה בכל סודו מפני שהיה שואב הסוד מהכתר.

הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, י"ד

 

בהבדל שבין רוחניות וגשמיות, צריך להעיר, שכל עיקר הבדל זה הוא רק בערך להשגתנו השכלית והחושית ובעצמיות - וקל וחומר ביחס להצעה העליונה - אין מקום לשום הבדל בזה.

וכשאנו רוצים להסביר לנו את הענינים אנו אומרים, שברוחניות אנו מכירים חלק יותר גלוי של הופעה, ובגשמיות - חלק יותר סתור ומחובא. ובמקור האלהי הכל הוא במציאות מלא, מקטן ועד גדול, ומתגלה המציאות לפי הכנת המקבלים.

אבל כל מה שמתגלה הוא יש ממש, אלא שמתגלה ניצוץ קטן מן הכל ועל כן אנו משיגים בו התכונה החסרה, שאנו רגילים לבטאה בשם "גשמיות" מה שאין זה לפי האמת.

הרב ראי"ה קוק, אגרות ב', ל"ט

 

והמשל בזה כאדם הלבוש לבוש על גופו, ואתה רוצה לעמוד על דמות גופו מתוך לבושו בבליטת זרועותיו ושוקיו, משם יכנס אל נסתרו, כך מתוך לבוש התורה אתה נכנס אל פנימיותו, ואין לך דבר בנגלה שבתורה שלא גרם הנסתר, והוא כחותם הנחתם בשעוה שאין תוספת ואין מגרעת בחותם שאין במחתים ולכן כשיתקשה לך שום ענין בנסתר החזר יד שכלך על פשוטו וראה דרשת רז"ל, והכנס מתוך פשוטו אל נסתרו בדמותו וצלמו אל סוד פנימיותו.

הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, ס"ז

 

היינו מלת משכילים שיודעים לעמוד על סוד חכמה עליונה, לא מתוך בקיאות הדברים הנבראים שזה מעשה החצונים שבקשו לעמוד על תוכן העניינים הנפלאים מתוך הנגלים. ואין זה חלק ישראל אלא עומדים על הנגלה מתוך הנסתרים, ודורשים פסוקי התורה, ומשם הם יודעים סוד סתרי החכמה לא מהחקירה הטבעית.

הרב משה קורדובירו, הרמ"ק, דע את אלקי אביך, צ"ח

 

כי בתורה יש נגלה ונסתר, הנסתר נקרא תורת ה' והנגלה נקרא תורת האדם.

והנה הנסתר לאו כל אחד זוכה להשיג, אבל מכל מקום ראוי שיחשוק ויחפוץ להשיגה, וזה שאמר הכתוב, כי אם בתורת ה' שהוא הנסתר חפצו, אף שאינו משיגה, מכל מקום חפצו בה, ובתורתו הוא הנגלה, שהוא תורת האדם, יהגה יומם ולילה.

הרב משה בן חיים אלשיך, האלשיך הקדוש, אבות ח', פרק שלישי

 

והנה הנגלה נקרא כלי חמדה, מפני שהנסתר הוא גנוז וטמון בתוכו, והנסתר נקרא חמדה גנוזה. וענין הנסתר הוא בחינת אורות עליונים רוחניים, שבהם נברא העולם. וזה שאמרו חז"ל שעל ידי התורה נברא העולם, הכוונה על ידי פנימיות התורה, שהם הסודות והם הנקראים חמדה, כי ראוי לחמוד אותם. וזה שאמר התנא: חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה שבה נברא העולם ואינו קאי על הכלי, רק על החמדה הגנוזה בתוך הכלי שבו נברא העולם.

ובאמת החמדה הנסתרת לא ניתן להם במתנה, כי אם הכלי של אותה החמדה שבה נברא העולם, ניתן להם במתנה. חיבה יתירה נודעת להם שנאמר כי לקח טוב, שהוא הנגלה, הלקח, הבית יד של הנסתר: נתתי לכם במתנה ותורתי הוא הנסתר, אף על פי שאינכם יכולים להשיגה, מכל מקום אל תעזובו, רק תמיד תחמדו אותה.

הרב משה בן חיים אלשיך, האלשיך הקדוש, אבות ח', פרק שלישי

 

הטעם שכתבו ז"ל כי לימוד הזוהר הקדוש נורא ונשגב מאד... בכל התורה יש פרד"ס ובכל לימוד אינו ניכר הסוד כלל ואדרבה הקורא ושונה דעתו על הפשט לבד באין מבין אם יש סוד בתורה כלל, מה שאין כן בספר הזוהר הקדוש דהסודות הם בגלוי והלומד יודע כי ידבר נפלאות ורזי תורה והוא לא ידע, ולזה מועיל מאד לתקן הנפש.

ר' חיים בן יצחק מוולוז'ין, נפש החיים, מערכת ז'

 

בראשית הצעדים של תלמוד רזי תורה, כשרואים איך הפרטים מתקשרים זה בזה, ומכל מקום אין מבינים את התוכן היסודי שבהם, צריכים לצייר יפה, איך שכל אלה הדעות והציורים באו מתוך הופעה רוחנית, גדולה ומפוארה, של רוח הקודש, על ידי השרידים אשר ה' קורא. והשלשלת הולכת היא ונמשכת בקדושה, עד שמתאחדת בהלכה למשה מסיני. ואז זורח, על ידי כח אמונה קדושה זו והשערתה, אור גדול לישרים, והבינה הפנימית הולכת היא ומתרחבת. כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה.

הרב ראי"ה קוק, כתבי הרב קוק

 

על אנשי ננווה מספר הנביא, כי בשעת המשבר "ויקראו אל ה' בחוזקה". זוהי עבודתם של איכרים מגושמים. לה' לא קוראים בחוזקה אלא בחשאי, מתוך הלב ומפנימיותו. אין אדם בחוץ צריך לדעת מה קורא הלב פנימה.

הרבי מנחם מנדל מקוצק

 

לימוד לפי הפשט נקרא עבד, ולפי הסוד נקרא בן. שכאשר האדם אינו יודע ומכיר את קונו אלא לפי הפשט דרך כלל נקרא עבד, וכאשר הוא בן שיודע בסתרי תורה שהם באצילות כבן המחפש בגנזי אביו נקרא בן.

הרב אליהו בר משה די ווידש, ראשית חכמה ש' הקדושה פרק ז'

 

והנה מכל זה יובן בתוספת ביאור עניין "ולא תשבית מלח" כו', שלימוד הפנימיות נקרא בשם מלח, שהמלח ממתקת הבשר אף שאין בו טעם בעצמו כמו הבשר, וכך הנגלה שבתורה נמשל ללחם, כמו שכתוב (משלי ט, ה) "לכו לחמו בלחמי", וגם לבשר, כמו שכתוב על הפסוק "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי", דקאי על תורה שבעל פה, וכן בגמרא (ב"ב כ"ב) אמרו "אכלו בישרא שמינא בי רבא".

והיינו כמו הלחם והבשר יש בהן טעם, וממש כך בלימוד הנגלה שבתורה יש בה השגת המהות ממש, מה שאין כן בלימוד הפנימיות שאין בזה רק ידיעת המציאות ולא השגת המהות, והמהות נסתר ונעלם ואינו מושג כלל להיות בחינת טעם ממש כמו הנגלה, עד לעתיד לבוא שיתגלה פנימיות התורה. ולכן נמשל למלח, לומר שעם היות שאין בו טעם, עם כל זה הוא דייקא הנותן טעם הבשר.

רבי שניאור זלמן מלאדי, לקוטי תורה לבעל התניא פרשת ויקרא דף ע"ד

 

חכמינו ז"ל חילקו לנו את החכמה לשני עניינים: נגלה, ונסתר.

חלק הנגלה כולל, כל מה שאנו מבינים מתוך הכרתנו הפשוטה, ואת העיונים הנבנים על בסיס מעשי, בלי שום עזר וסיוע של עיון, על דרך שאמרו חכמינו ז"ל: "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות".

וחלק הנסתר כולל, כל אותם הידיעות ששמענו מפי אנשים נאמנים, או שיש לנו בעצמנו בחינת הכרה, ותפיסה כללית בהם. אלא אי אפשר לנו להתקרב אליה במידה מספקת לביקורת השכל הבריא, מבחינת הכרה פשוטה. וזהו שנקרא בשם נסתר, שייעצו לנו לקבל הדברים מבחינת "אמונה פשוטה". ואסרו עלינו בכל הנוגע לדת, באיסור חמור, אפילו להסתכל בדברים הגורמים להתעוררות העניין והחקירה בהם.

אולם, השמות הללו: נגלה, נסתר, אינם שמות קבועים, החלים על סוגים של ידיעות מסויימות, כפי שההמון חושב, אלא הם חלים רק על התודעה של האדם, כלומר, כל הידיעות שכבר הספיק לגלותם ולהכירם, מתוך התנסות ממשית, מכונים אצל האדם בשם "נגלה". וכל הידיעות שעדיין לא הגיע לבחינת הכרה זו, מכונים אצלו בשם "נסתר".

באופן שאין לך אדם בכל הדורות והזמנים, שלא יהיה לו שני החילוקים הללו, כשבחלק הנגלה שלו מותר לו לעיין ולחקור, מתוך שיש לו בסיס ממשי. ובחלק הנסתר לו, אסורה עליו אפילו איזו שמץ של חקירה, מתוך שאין לו שם בסיס ממשי.

הרב יהודה אשלג, מאמר גוף ונפש

 

בשנת תרפ"ג (1923) בערך ביקר הפרופסור איינשטיין, בארץ ישראל וסודרה פגישה בינו ובין רבנו הראי"ה קוק, בכל זאת נגע מרן בכללות הקפת שיטתו היחסית של הפרופסור, והעיד אותו שזהו חזון נפרץ כמה פעמים באוצרות היהדות העתיקים, שאיזה התגלות מפליאה את האנושות כולה, מוצאים אותה באיזה פינה נסתרת של ספרותנו הקדומה ובעיקר המסתורית, המרקיעה במעוף ברקיה ברום העולם המחשבתי, ומתנשאת למעלה מכל דרגא של התפתחות היסטורית בעולם המחשבה.

ושכן אירע גם כן להתגלות הנפלאה המרעישה את הלבבות של כל הוגה דעות בכל העולם כולו, מתוך שיטתו היחסית החדשה, שגם מקורה כבר נמצא בספרי המסתורין והקבלה והמפרשים שנתחברו עליהם.

הרב ראי"ה קוק, תולדות הרב, כ'. עמ' 87

 

לא מקרה הוא, כי אם עצמות טבע נפשי, מה שאני מרגיש עונג ונחת רוח בעסק הנסתרות האלוהיות בהרחבה וחופש, זאת היא עיקר מטרתי. כל התפקידים של יתר הכישרונות, המעשיים והשכליים, אינם כי אם טפלים למהותי. אני צריך למצוא את אושרי בקרבי פנימה, לא בהסכמת הבריות, ולא בשום קריירה, איזו שתהיה.

הרב ראי"ה קוק, תולדות הרב, כ"ג, עמ' 95