ולדבקה בו.

דברים י"א כ"ב

 

ומבשרי אחזה אלו-ה.

איוב י"ט כ"ו

 

גם החכם מחויב לקים הדבק במדותיו.

שו"ת האלף לך שלמה, חלק י"ד, סימן רנ"ג

 

הדבקות בה' הוא התשוקה היותר טבעית לאדם.

הרב ראי"ה קוק, אורות, קל"ה

 

רוחניות נקרא מה שלא יתבטל לעולם. לכן, הרצון לקבל בצורה שהוא נמצא, שהוא על מנת לקבל, נקרא גשמיות, משום שהוא יתבטל מצורה זו ויקבל צורה בעל מנת להשפיע.

הרב ברוך שלום אשלג, שמעתי, מאמר צ"ח, רוחניות נקרא מה שלא יתבטל לעולם

 

ענין עבודה של להשפיע זהו כל העבודה שיש לנו לעשות, מסיבת שזהו נגד הטבע שנטבע בנו, הנקרא רצון לקבל. ואנחנו צריכים לעשות את ההיפך, שנחשוק רק להשפיע, ולא לקבל לעצמנו.

הרב ברוך שלום אשלג, דרגות הסולם א', מאמר רצ"ט, עצם הבריאה ותיקון הבריאה

 

כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה, כי בכל העבירות יש סך הכל עבירה אחת, היינו תאוה. אבל אין בהן גאוה, כי אין אדם מתגאה בזה שלא יכול להתגבר על התאוה.

משאם כן כעס: מלבד זה שנהנה מהתאוה של כעס, הוא עוד מתגאה בזה שכועס, שהוא יודע שהצדק עמו, אחרת איך הוא יכול להתגאות. נמצא שיש כאן ב' עבירות: א' תאוה מזה שנהנה, וב' מזה שמתגאה.

וכל המתגאה אין אני והוא יכולים לדור במדור אחד, ונשמתו מסתלקת.

הרב ברוך שלום אשלג, דרגות הסולם א', מאמר ס"ב, כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה

 

אבל צריך להכיר בנפשו, אשר השם יתברך, רודף אחריו, ממש באותו השיעור, שהוא רודף אחר השם יתברך. ואסור לו לשכוח חס ושלום את זה, גם בעת הגעגועים היותר גדולים, ובזכרו שהשם יתברך, מתגעגע ורודף להתדבק בו בשיעור עצום כמדת עצמו, נמצא תמיד הולך בכיסופים וגעגועים, מחיל אל חיל, בזווגא דלא פסיק, שהוא תכלית שלימות כח הנפש, עד שזוכה לתשובה מאהבה.

הרב יהודה אשלג, אגרת דף ע'

 

עוד הם מדברים ואני אשמע. כלומר, ששיעור השמיעה של הקב"ה, תלוי ממש בשיעור הגעגועים המתגלים בדיבורי התפילה, ובהרגיש האדם געגועים יתרים, ידע בשעת מעשה, שהשם יתברך שומע אליו ביותר.

ומובן מעצמו, שביודע את זה, נמצא מתחזק ביותר בשפיכת לבו, כי אין לך זכות גדולה מזו, אשר מלכו של עולם מטה אוזן קשבת אליו.

ודומה בערך, למה שאמרו חז"ל: "הקב"ה מתאוה לתפלתן של צדיקים". כי בתאותו של השם יתברך להאדם שיתקרב אצלו, נתעורר כוח וגעגועים גדולים בהאדם לתאוב להשם יתברך, כי "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". ונמצא ממש שדיבורי התפילה ושמיעת התפילה, עולים ובאים בקנה אחד, עד שיתקבצו לשיעור השלם וקונה הכל וכו', וזה ענין, "רוח אמשיך ואייתי רוח" וכו'. ושים לבך בדברים האלו שהם יסודות הראשונים בדרכי השם יתברך.

הרב יהודה אשלג, אגרת דף קנ"א

 

יכולים אנו להמשיך נשמות גדולות בעולם, שיהיה להן רצון אדיר וכח גדול להביא גאולה לעולם, להסיר את כל האפלוליות שבחיים... והכל תלוי ברצון שלנו... בהתדמות לאלהים על ידי הליכה בדרכיו.

הרב ראי"ה קוק, ערפילי טהר, מ"א

 

תוותר על כל תשוקות ומאווי החומר בעת מסעך הרוחני ותיקרא קיצוני.

אך, הדבקות באל אינה קיצונית. ההתמסרות למילוי וסיפוק התשוקות זוהי קיצוניות. אך אפילו מה שמכונה בפי הבריות קיצוניות, אין בו צורך. אפשר להתקרב לבורא אף מבלי לוותר על הכל.

הרבי נחמן מברסלב

 

מה הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון. מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום. מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש.

ועל דרך זו קראו הנביאים לאל בכל אותן הכנויין: ארך אפים ורב חסד, צדיק וישר, תמים, גיבור וחזק, וכיוצא בהן, להודיע שהן דרכים טובים וישרים, וחיב אדם להנהיג עצמו בהן ולהדמות אליו כפי כוחו.

ר' משה בן מימון, הרמב"ם, הלכות דעות לרמב"ם, פרק א'

 

כשם שהאדם צריך להתרגל אל הטבע החומרי וכוחותיו, ילמד את דרכיו ומעשיו ע"פ אותם החוקים השולטים בעולם, שהוא בעצמו גם כן חלק מהם. והם שולטים בתוכו כמו שהם שולטים מחוץ לו, ככה יותר מזה צריך ומוכרח הוא להסתגל לחוקי הטבע הרוחני, שהם יותר שולטים במציאות כולה, שהוא חלק ממנה.

וראשית ואחרית של סיגול זה היא הנקודה העליונה של הדבקות האלהית בכל דרכיו ובכל מעשיו, בכל רגשותיו ומחשבותיו. הסיגול אל המציאות הרוחנית, הכוללת כל, ממנה הוא נובע ואליה הוא שב.

הרב ראי"ה קוק, ציטטות מדברי הרב קוק, מהפנקסים שבכתבי היד, אוצרות הראי"ה

 

בעצם ההויה של נפש האדם טבוע היסוד של ההכרח הנשמתי והאמונה באלוקים יוצר העולם ומשגיח על כל, יראת הרוממות והאהבה ושאיפת הדביקות האלוקית העליונה. ואמונה זאת היא תוכן החיים ופועלת על האדם בכל ימי חייו ובפעולותיו.

הרב ראי"ה קוק, מאמרי הראי"ה

 

התכונה הישראלית האמיתית... עצם החיים הישראליים, הם כלולים רק בנקודת אהבת השם יתברך... זאת היא התכונה העיקרית שלנו... ואף על פי שלפעמים היא מתעלמת, היא עומדת דוקא בשביל זה לחזור ולהגלות בכח יותר גדול, כחוק כח כביר ואדיר שסבל זמן רב מכח עוצר ומונע, שכשמתגבר עליו הוא ברעם וכח אמיץ, בנפץ וזרם. זאת התכונה לא השתנתה ולא תשתנה.

תהלוכות החיים וצורתם החיצונה הן מקבלות לפעמים איזה שינוי, אבל לא התוכן הפנימי... זאת היא התכונה שלנו הקבועה והקיימת..., וכל מה שאנו מרחיבים ומשכללים את הדעה וההכרה אינה כי אם כדי ליתן מקום ומרחב להתכונה האלהית העצמית הזאת, שתתפשט ותתגלה ביותר.

הרב ראי"ה קוק, אגרות א', מ"ג

 

כשם שהאדם צריך להתרגל אל הטבע החומרי וכוחותיו, ילמד את דרכיו ומעשיו על פי אותם החוקים השולטים בעולם, שהוא בעצמו גם כן חלק מהם, והם שולטים בתוכו כמו שהם שולטים מחוץ לו, ככה יותר מזה צריך ומוכרח הוא להסתגל לחוקי הטבע הרוחני, שהם יותר שולטים במציאות כולה, שהוא חלק ממנה. וראשית ואחרית של סיגול זה היא הנקודה העליונה של הדבקות האלהית בכל דרכיו ובכל מעשיו, בכל רגשותיו ומחשבותיו, הסיגול אל המציאות הרוחנית הכוללת כל, ממנה הוא נובע ואליה הוא שב.

הרב ראי"ה קוק, ציטטות מדברי הרב קוק, מהפנקסים שבכתבי היד, אוצרות הראי"ה

 

כל העבודה, כל התורה, כל החכמה, כל המוסר, כונניות העולם כולם, הינם הכנות להעלות את העולם כולו ואת האדם בכללו למעלת הדבקות האלוהית.

הרב ראי"ה קוק, ציטטות מדברי הרב קוק, מהפנקסים שבכתבי היד, אוצרות הראי"ה

 

תביעה של שקר היא לבקש מהנשמה דבקות אלוקית אמיתית בלא שינוי של לימוד במעמקי רזי התורה.

הרב ראי"ה קוק, ציטטות מדברי הרב קוק, מהפנקסים שבכתבי היד, אוצרות הראי"ה

 

החכמה שהאדם צריך לדעת אותה. אחת היא, לדעת ולהסתכל בסוד אדונו, ואחת היא, לדעת את עצמו, שידע מי הוא, ואיך נברא, ומאין הוא בא, ולאן הוא ילך, ותיקון הגוף איך מתתקן, ואיך הוא עתיד לבא בדין לפני מלך הכל.

רבי שמעון בר יוחאי, הזהר, שיר השירים עם פירוש הסולם ד' קמ"ח, מאמר חכמתא דאצטריך ליה לבר נש

 

והרי התורה מצוה ואומר "ובו תדבק" (דברים י', כ'). ואף על פי שפירשו על המתדבק בתלמיד חכם, אבל סוף סוף אין מקרא יוצא מידי פשוטו. והאמת, שצריכים ישראל לידבק בו ממש בדביקות גמור, לדעת דרכיו המיוחדים על פי קדושתו, וללכת בהם. והנה על כן אמרו: "שיר השירים - קדש קדשים" (שיר השירים רבה, סוף הפתיחה). כי הוא מיוסד ממש על זה העניין, ומפרש האהבה הזאת, וכל ההשתדלות שמשתדל הקב"ה להתדבק בקדושתו עם ישראל, שישראל צריכים להקביל כנגד זה תשוקה אליו יתברך, להתדבק דביקות ממש.

ר' משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, מאמר הויכוח, עמ' צ"ז

 

ונודע שהכל תלוי באתערותא דלתתא, כשאנו מתעוררים לדבוק בבורא ית' מלמטה על ידי זה אנו מעוררים, כביכול, תשוקה בבוראנו ית' להשפיע לנו כל טוב, ואנחנו עם הבורא ית' דבר אחד שלם, כשאנו דביקים בו ית'. וזה בלא זה כביכול, אין נקרא שלם כמאמר: אין השם שלם ואין הכסא שלם, שאנחנו נקראים כסא להבורא.

רק כאשר אנחנו מעוררים תחילה מין נוקבין, דהיינו תשוקתינו מלמטה לדבק בו ית', על ידי זה אנו מעוררים תשוקתו ית' מלמעלה למטה, ואז כשהשני תשוקות באים כאחד, אז הוא דבר אחד שלם, וזהו שנאמר: תמים תהיה עם ה' אלקיך, רוצה לומר, אתה עם השם ית' נקרא דבר אחד שלם.

ר' מנחם נחום טברסקי מצ'רנוביל, מאור עינים

 

מי שיתעסק בזאת החכמה באמת אזי תתקשר נפשו להשם יתברך וכל עת מוסר נפשו בכח באמת להשם יתברך באהבה עזה עד שאינו צריך למסירות נפש בפועל.

ר' צבי אלימלך שפירא מדינוב, מהרצ"א, הוספות מהרצ"א, אות ח'

 

אבל מה שהם קוראים נסתר חכמת הקבלה, האיך הוא נסתר, הלא כל מי שרוצה ללמוד הספר לפניו, ואם אינו מבין הוא עם הארץ.... אלא ענין הנסתרות שבכל הזוהר וכתבי האריז"ל הכל בנוים על פי דביקות הבורא, למי שזוכה להדבק ולהיות צופה במרכבה עליונה.

הרב משולם פייבוש, יושר דברי אמת

 

צריך האדם כשמעיין באיזה ספר ותולה תקוותו בו יתברך והלימוד שלו צריך להיות על יסוד האמונה שהוא מאמין בהשגחה שה' יאיר עיניו, אז הוא נעשה זקוק לה' ויש לו אז מגע עם ה' ועל ידי זה הוא יכול לזכות לדביקות בו יתברך.

הרב ברוך שלום אשלג, שמעתי, מאמר נ'

 

מעין גשמי לא יוליד אלא גשמיות, ובכל מקום שנותן עיניו, נמצא רק מגשם. ומעין רוחני מוציא רק תמונות רוחניות, ובכל מקום שנותן עיניו מתברך.

הרב יהודה אשלג, אגרת דף ע"ח