אז תתענג על ה'.

ישעיה נ"ח י"ד

 

כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון.

ישעיה נ"ה י"ב

 

צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו שכינה.

ברכות י"ז

 

וכל הצדיקים יושבים על כסאותן ואוכלין ושותין.

סדר רב עמרם גאון, קדיש של יחיד

 

אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי.

תהלים כ"ג ו'

 

אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו.

תהלים קכ"ח א'

 

ועל כל פשעים תכסה אהבה.

משלי י' י"ב

 

כי ברוב הפעמים מבקשי ה' הנם מדושני עונג ומנוחה פנימית.

הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש א', פ"ח - פ"ט

 

הנפש האוהבת היא לעולם יותר גדולה וארוכה מהנפש האהובה.

הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש ד', ת"ו

 

כשמסתכלים באמת בצד הטוב של כל אחד, מתאהב האדם על הבריות בחיבה פנימית, ואינו זקוק לשום אבק של חנופה.

הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש ג', שכ"ד

 

כשמשתלהבת האהבה לאלוקים, אין להיבהל משום חשבון:

מצווה להתענג על ה' במלוא רוחב הלב, ולפצוח בשירי זמרה, לשאוב מים - חיים ממעייני הישועה.

הרב ראי"ה קוק, אורות הקודש ד', שצ"ו

 

להלהיב לבבות ישראל לתורה ולעבודה בחכמה הפנימיות מתוקה מדבש ונופת צוף מאירות עינים ומשיבות נפש חמודה גנוזה מתוק האור לעינים וטוב לנפש לזככה ולהאירה במדות טובות ישרות לטעום טעם אור הגנוז לעולם הבא בעולם הזה על ידי חכמת הזוהר.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נתיב מצוותיך, בהקדמה

 

ולפי זה יוצא, מי שהוא רואה, שאין לו שמחה, כמו שיש לאנשים אחרים, הסיבה לזה היא, שהוא עומד במדרגה יותר גבוה. לכן הוא צריך לדעת, שה' מסבב לו ההזדמנות, שיתחיל לעסוק בתורה ועבודה. וזה יביא לו השמחה אמיתית, שנקראת שמחה של מצווה.

הרב ברוך שלום אשלג, דרגות הסולם ב', מאמר תקט"ו, מהו שמחה

 

תוכן החול אינו כי אם מסוה המסתיר, הפועל תעלומה על כל זהרי האורה של החיים הנחמדים והחביבים, שמנועם ה' המה מפכים והולכים במלוא עולמים, במלוא נשמות ובמלוא חיינו פנימה. הקודש בא במועדו, ומסיר את הצעיף, מגלה את פני הלוט, והאורה הקדושה בכל חמדותיה, הנה נראה, ומלבבת היא אותנו בנעימות שיחיה, מרוה אותנו נחת משוד תענוגיה, והננו מתענגים על ה' ועל טובו, ולבבנו מתמלא רום ועדן, בריווי תענוגים, אז תתענג על ה'.

הרב ראי"ה קוק, אגרות ג', ל"ה

 

ועל דרך התשוקה והשמחה והמניעה בהשגה באלהות, צריך להסביר כך: כל זמן שנדמה לנו שאנו עומדים במצב מהותי מיוחד, נפרד מהענין האלהי, אין האלהות מושגת לנו, ומתוך כך אנו משתוקקים להשגתה השלמה, המעוררת בנו תשוקה של דבקות פנימית, המתגלה בשכל, ברגש, ובמעשה, בדבור ובתנועה, ובדמיון.

ומתוך התשוקה התמידית אנו מוסיפים תמיד הכנה לעליה העליונה, שהננו באמת חיים באלהים חיים וכל פרט של מחשבה, המברר לנו את מניעת ההשגה האלהית שבמצבנו, מוכיח לנו את העורון שלנו, והננו הולכים ומתפקחים והאור הולך ומתגלה זהו יסוד הפועל את השמחה.

הרב ראי"ה קוק, אגרות ב', ל"ח

 

האדם לא נברא אלא להתענג על ה' - תענוג זה... הוא התוכן הטהור שבאידיאליות היותר טהורה, שאי אפשר לבטאה בשום הגה אנושי. מורגשת היא הרגשה מועטת בשאיפת הלב הטהור בהתעלותו מעל כל המצרים המצמצמים אותו.

הרב ראי"ה קוק, מוסר הקודש, קס"ז

 

מה שאני מרגיש עונג ונחת בעסק הנסתרות האלוהיות בהרחבה וחופש, זאת היא עיקר מטרתי. כל התפקידים של יתר הכשרונות, המעשיים והשכליים, אינם כי אם טפלים למהותי.

הרב ראי"ה קוק, ערפילי טוהר, ל"א

 

מציאת שמחה אמיתית היא הקשה שבמשימות הרוחניות. אם הדרך היחידה לשמח את עצמך היא בעשיית מעשה שטותי שאינו פוגע בזולת, עשה זאת.

 הרבי נחמן מברסלב

 

כמו שהאדם משגיח לפעמים בספר הזוהר ותיקונים ואז יש לו תענוג מאוד והתענוג של היחוד הנזכר לעיל הוא יותר רוחני במעלה.

נופת צופים קע"ג

 

הקבלה המעשית רואה את הכל במציאות. יש בה הרבה שמחה, מצד הגודל היופי הטוב והתפארת. אמנם יש בה גם כן הרבה עצבות, ונטיות סיגופיות, מצד הרע, הזוהמא והטומאה, שהאדם מלופף בה, בעונותיו, ועונות אבותיו, עונות העולם, וחטאי העולמות, בנטית רצונם המוגבל. הציור להתנשא ולבטל את כל הרע והחסרון לא יוכל לשנות את המציאות. על כן היא מלאה כובד ראש. הקבלה העיונית, היא האידיאלית, שביותר נתבארה בחסידות החדשה, של הדורות הסמוכים, היא מבארת הכל באופן ציורי. הטוב הוא המוחלט, העומד, והרע אינו כי אם דמיוני. אם כן יש בבירור הדעת, והגברת הרוח, להפך הכל לטוב, ואין מקום לעצבונות, רק שמחה, ורוממות נשמה, צריך למלא את הכל.

הרב ראי"ה קוק, כתבי הרב קוק

 

כי העוסק בחכמה הזאת וממלא פיו שחוק בו ממלא לבו יראת שמים ויראת חטא ויוסיף אומץ בעבודה... יראה אל האדם שמחה בנפש ביראת ה' כאלו עוסק עם הצדיקים בגן עדן... כי אין ספק שזה עיקר עסק התורה בגן עדן בין הצדיקים.

משה בן יעקב קורדובירו, הרמ"ק, אור נערב, חלק חמישי פרק ב'

 

צריך לעבוד את השם יתברך בשמחה ובדביקות בהרחבת הדעת, להשיג ממלכות עד חכמה, המחיה את כולם, להשיג מוחין קדושים וחדוותא דשמעתא, כל אחד לפי מעשיו טועם מאור התורה, כי כך דף גמרא ופרק משניות מחיה ממש הנפש, ובפרט ספר הזוהר על כולם, ולעשות המצוות בשמחה ומרוב כל, כי הם ממש חיינו וחיות נפשנו, חיות ותענוג ממשי, מרוב כל.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, היכל הברכה פ' משפטים דף קצ"ט

 

הפעולה הרעה הולכת ומתגלגלת, מסבבת כעור ורע, הפסד וכליון, כל זמן שלא הטביע הרצון עליה צביון חדש. הטביע עליה הרצון צביון של טוב, מגלגלת היא עצמה טוב ונועם, חדות ה' ואורו.

הרב ראי"ה קוק, אורות התשובה, פרק ו', סעיף ה'

 

ההצלחה והאושר האמיתיים אשר הם פרי כל הבריאה וכל חפץ וכל ישע הם ידיעת הייחוד שכתבנו כי הוא הדעת את ה', וכל מה שיוסף המיחד ידיעה והשגה בייחוד הנה מוסיף דעת והתורה ומצוותיה סובבות על זה והם הדרך לידיעה זו שהוא הייחוד וזולתם אין שם ייחוד ולא דעת ה' ואי אפשר להשיג זה הדעת כי אם בעסק התורה ומצוותיה ומהם נשכיל אופן העשיה שהוא תקון הכבוד והוא הייחוד.

רבי שלמה בן אדרת, רשב"א, עבודת הקודש, חלק התכלית פרק ע'

 

אי אפשר שיעלה ידיעת זה התקון ואופן עשייתו אם לא יהיה המתוקן ממולא בנשמת התורה היא חכמת הקבלה העוסקת בהישרת הדעת את ה' שהוא ייחודו כידוע.... כי מלבד היות העוסק בה ומשיגה יודע את השם ומשיג סתרי התורה וטעמי המצות המתוקים מדבש ונופת צופים אשר מצדם היא משיבת נפש וזה כי הנפש מתחזקת בהם ונדבקת עם קונה עוד ימשך ממנה עשיית המצות כתקונם באהבה רבה כי היא המלהבת את לב יודעיה לעשותם בשלמותם.

רבי שלמה בן אדרת, רשב"א, עבודת הקודש, חלק התכלית פרק ע'

 

ומי שחננו האל ויגע ומצא והשתדל וזכה להשיג חלק החכמה המושג בעולם הזה, זכה לטעום בעולם הזה קצת מתענוג העולם הבא, ועוד שעל ידי השגת זה החלק יתעוררו אליו הרבה ספיקות ושאלות שאי אפשר להשיגם אלא בעולם הנשמות. וכפי שיעור השאלות שמוליכה הנשמה מהעולם הזה לעולם הנשמות כן הוא שיעור השמחה שמשיג בעולם הנשמות, וכשיתורצו לו הספיקות שיהיו לו ועוד יתעוררו לו ספיקות אחרות הרבה מאוד שאי אפשר ליישבם אלא בהשגת הנשמות אחר התחיה.

אברהם בן מרדכי אזולאי, הקדמת ספר אור החמה עמ' פ"א

 

ובעת שאתה עושה המצווה אתה מכוין בהכנעה וביראה, לעורר למעלה המקיפין והמוחין, אף על פי שאין אתה יודע שום מהות, לא המקיפין והמוחין ולא בשום דבר...

אף על פי כן בידיעתך אתה מעורר את מציאותם, אך שאינך יודע מהותם נמשך אליך אור גדול ואתה עובד את ה' בשמחה ובטוב לבב ממש מרוב כל הגודל אור המאיר עליך.

ובפרט בעת לימוד ספר הזוהר, שממש השכינה שורה עליך והקב"ה מאיר עליך אור וחיות, ובלבד שתהיה לך הכנעת אמת. ועוד שתזכה על ידי לימוד זה להיות עפר ואפר ולסבול ייסורים וחירופים ודישות עקב, שתהיה בעיניך כאסקופה התחתונה שהכל דשין עליך, והשם יתברך יעזור לך בהרחבת המוחין של הקדושה ובנועם זיו השכינה, שלא תרגיש מכל אלה שום הרגש כלל וכלל, אלא הרחבת הדעת והמוחין משמחת נועם זיו אור שכינתו שישרה עליך.

ר' יצחק איזיק יחיאל ספרין מקומרנה, נתיב מצוותיך, נתיב היחוד, שביל א' אות ב'

 

סתרי תורה מתאחדים בשמחה. האדם מוצא לו את כל רוחב לבבו, את כל אידיאליו, מתמלאים על ידי חכמת האמת העליונה, שאינה משועבדת לאותו המצר הדחוק של הגיון לב האדם, על פי הקשיו המצומצמים. על כן ימלא שמחה וגילת צדיקים, כל שיוסיף להיות חי באמונתו. המדע האנושי המצומצם הוא כלי הגון לעקר על ידו אותם השרשים הזרים של הדמיונות הכוזבים, שהם צריכים להעקר, הם הם כל הדמיונות, שיסוד נטיתם הוא בערות האדם ונטית הרשע שבו. אבל השמחה הגדולה, הממלאה את הלב חדות קודש, מפני שמשאלותיו העליונות מתמלאות, זו איננה באה כי אם על ידי רזי תורה, שמציגים לפני האדם את האספקלריא המאירה של נשמתו, החיה, העליונה, כמו שהיא.

הרב ראי"ה קוק, כתבי הרב קוק

 

בזמן שעוסק בתורה אזי צריך להמשיך מאור ואזי הוא הזמן לשלימות, כי מוכרחים להאמין כמו שאמרו חז"ל ממתנה נחליאל, שהתורה נקראת בחי' מתנה, היינו כי את זה נותנים להאדם ללמוד ולהתפלל ולעשות מצוות אפילו רגע אחת ביום גם זה מתנה מאת השי"ת, כי יש כמה מליארדים בעולם שהשי"ת לא נתן להם את ההזדמנות שיהא להם האפשרות לחשוב מהשי"ת אפילו רגע אחת בשנה לכן בזמן ההתעסקות בתורה צריכים להיות בשמחה, כי רק על ידי שמחה זוכין להמשיך מאור התורה.

הרב ברוך שלום אשלג, אגרת כ"ד

 

כל עבודתנו לגלות אהבה בקרבנו בכל יום ויום ממש שוה בשוה כמו בשעת הקבלה, דהיינו להרבות ולהפרות השכל בתוספות מרובות על העיקר, עד שהתוספות ברכה דהשתא יהיה נוגע בחושים שלנו כמו מתנה העיקרית בפעם הראשונה, ולזה צריכים תחבולות גדולות וערוכות לעת הצורך.

הרב יהודה אשלג, אגרת דף ל"ה

 

לא חסר לך יותר, אלא להתחזק בעול התורה, שאין יצר הרע שורה אלא בלב פנוי מחכמה, ולהשמר מאד מעצלות, כי בעצלתים ימך המקרה, והיא הקליפה היותר קשה בעולם, והכל לפי רב המעשה, וסימן לעצלים היא העצבות, וסימן לזריזים הוא השמחה.

הרב יהודה אשלג, אגרת דף פ'