לקטע הקודם

ל"אור פשוט" אין שם, זהו אור הנכנס ל"כלי" לפני שתופסים ומשיגים אותו

לעבודה עם אור רוחני שני מצבים שונים: מצב בו האדם רוצה אור, ומצב בו הוא מקבל אותו.

ישנם שני מצבים של אור הממלא את "כלי" האדם: המצב הקודם לכניסתו למגע עם רגשותיו ורצונותיו של האדם, והמצב אחרי כניסתו ויצירתו מגע עם המשיג. טרם כניסתו, האור נקרא "אור פשוט" (מהמילה מופשט) זאת, מכיוון שהוא לא קשור לתכונות המקבלים, מהסיבה שכל האובייקטים רוצים לקבל את האור וליהנות ממנו. לכן אין לנו אפשרות להשיג, לחקור, להרגיש או לדמיין מהו אור מחוצה לנו.

לפיכך, אם אנו מכנים את הבורא "חזק", הדבר נובע מכך שאנו מרגישים באותו רגע את כוחו. אך אם איננו משיגים את תכונותיו, אין אפשרות לכנותו בשם. אפילו המילה "בורא" מעידה על כך שהאדם השיג זאת באור שהרגיש. אם האדם קורא בשמות הבורא, כלומר נוקב בתכונותיו, אך לא משיג אותן בהרגשה, זה משול להענקת שמות ל"אור פשוט" לפני שתופסים ומשיגים אותו. זה מוביל לשקר, כי ל"אור פשוט" אין שם.