כָּל מַעְיָנַי בָּךְ

ספר הזוהר מדגיש במיוחד את ההקבלה בין יעקב למשה, כי יש כאן המשך של הקו האמצעי שנבנה. בבארות הקודמות שחפרו אבותינו, הם היו עדיין בקו ימין ובקו שמאל, לעומת זאת כאן הם בקו האמצעי.

יעקב מגיע ללבן. על פי חכמת הקבלה, "לבן" זה לובן עליון, זה אור גדול מאוד, ממש אור אין סוף. אמנם כתוב "לבן הרשע", אולם זה מפני שהוא מתגלה כנגד כל הרצון לקבל, שטרם תוקן, ולכן הוא נקרא "רשע". ודאי שלבן מעוניין ביעקב, מסכים, ומאוד רוצה ומרוצה, כי זו בעצם הנהגת הבורא, שמתגלה מלמעלה, גם כנגד יצר הטוב וגם כנגד יצר הרע, ההנהגה הזאת פועלת בכולם.

לבן, האור העליון, ההנהגה הזאת, הנמצאת כנגד כל הרצון שברא הבורא, רוצה שהרצון כולו ייתקן באדם, ולא רק החלק הקטן שנקרא "רחל", שהיא הנוקבא הקטנה, אלא גם "לאה",הנוקבא הגדולה. לכן, לבן הולך מיד על כל הרצון, כנגד הלובן העליון שלו, זה הרצון שהוא מבקש שייתקן. משום כך הוא עובד במרמה, זו הנהגת הבורא, כך הוא "מסדר" אותנו כל פעם ומסובב אותנו, ואנו מבינים, שדווקא על ידי כך אנו מתיישרים, כביכול מתוך המרמה. המרמההיא כלפינו משום שאנו "עקומים". התוצאה היא שהאדם בלית בררה לוקח מה שיש. הוא מבין שגם אם זאת אינה הנוקבאהאהובה שלו, עליו לקבל אותה והוא חייב לעלות אליה, למרות הקושי ואי ההתאמה לדרגתו.

 

האם הנוקבא היא חיסרון? האם היא רצון גדול?

כן, נוקבא היא חיסרון. "אשתו כגופו", 2 גופו נקרא "נוקבא", הרצון שבתוך הנשמה שאיתואנו עובדים. בסיפור על ה"עקודים, נקודים, וברודים", יעקב כנראה יודע איך לסדר את כל התהליך הגנטי. העבודה כאן היא בג' קווים – עקודים, נקודים וברודים – שאלה הם שלושת העולמות.

עקודים זהו עולם אדם קדמון, העולם הכי גבוה, שם הלבן שולט במיוחד. אחר כך בעולם הנקודים, שבו הייתה שבירה, ממנו באות הנקודות השחורות המתגלות על הרקע הלבן,ודווקא באמצעותן, מגיע לאדם הגילוי. הברודים, זהו עולם האצילות, שנמצא מול הנשמה של האדם, שבאמצעותו אנו מתקנים את עצמנו ומגלים את כל הא-לוהות.

יעקב, שהוא הקו האמצעי, סידר את כל העבודה שלו כך, שהיצר הרע והיצר הטוב מתחברים יחדיו, הכוונה על מנת להשפיע עם הרצון לקבל האגואיסטי. יעקב בעל יכולת לעבוד על האבן, על ל"ב האבן, הוא יכול לחבר בתוכו את כל שלושת העולמות האלו, עקודים, נקודים, וברודים. ועל ידי העבודה הזאת בקו אמצעי, אנו עולים באמת לבית א-ל.

ברור שבאופן כזה, רחל אינה יכולה להוליד ילדים, כי יש חוסר בחסדים, חוסר בלבוש לאור החכמה. אור החכמה אינו יכול להגיע לנוקבא הקטנה, רק לנוקבא הגדולה, "לאה". למרות זאת האדם מתקדם, כשהוא מוליד בדרגה הזאת יותר ויותר כלים, הוא מתקן את הרצון לקבל שלו למדרגות הבאות, שנקראות "הבנים שלו". יש לו ארבעה בנים מלאה, אחר כך נולדים לו עוד בנים מהשפחות, גם מהשִפחה של רחל. לאחר מכן רחל מולידה לו את יוסף.

כשיעקב מבקש את התשלום המגיע לו, כלומר רוצה לקבל את האור העליון בכוונה על מנת להשפיע, לתוך הכלים שלו, לבן מתעקש ואומר שהכול שייך לו. אמנם כן, כל הרצון לקבל שנברא, נברא כנגד האור העליון הגדול, שהוא הלבן. יעקב עדיין אינו מוכן לכך, כי הוא עדיין נקרא "יעקב הקטן", עליו להילחם ולעלות מדרגות רבות עד שיהיה גדול וייקרא "ישראל".ומכאן שבלית ברירה, יעקב ולבן בעצם נפרדים, כאשר יעקב בורח כביכול מלבן ורחל גונבת את התרפים, מפני שאלו הם הכוחות, הכלים שלה, שיצטרכו להיתקן.

 

מה המשמעות שרחל גונבת?

ברוחניות גניבה פירושה, שאני מקבל דברים שאינם מגיעים לי, בהתייחס למצב שלי כרגע, אבל אשלם על כך מאוחר יותר, איני יכול לקבל מה שאינו מגיע לי. אין משוא פנים ברוחניות, אלא הכול עובד לפי החוק "האמינו בי ואני פורע". 3 כלומר, אני יכול לקבל עכשיו ולהחזיר אחרכך, כי בכוחות הנוכחיים שלי איני מסוגל, באופן כזה אנו גדלים. כאשר ילד גדל במשפחה,מגיע לו לקבל ממנה הכול, אפילו שאינו מרוויח כלום, אחר כך הוא מחזיר זאת, בדרגה הבאהעם הילדים שלו.

יעקב בורח, לָבָן משיג אותו ליד הר גלעד, וכאן, בסופו של דבר, הם כורתים ברית. אף על פי שלאורך כל הדרך, יעקב הולך בקו האמצעי שכביכול אינו נוח ללבן, כי הוא רוצה גילוי בכל הכלים, אבל מובן שגילוי חייב להיות בהגבלה, במנות קטנות. לכן היה ניגוד בין יעקב ללבן, ונכרתה ביניהם הברית. האדם והכוח העליון נכנסים למערכת מיוחדת. במערכת זו אנו מתקדמים בהדרגה, ומגיעים בהתאמה לרצון העליון.

 

מהם אותם מלאכים המוזכרים בפרשה פעמיים; כשהם עולים ויורדים בסולם, ולאחר מכן כשהם מְלווים את יעקב?

מלאכים הם כוחות. אלו הם הכוחות המצויים באדם שהולך בדרך לגילוי הבורא, בתוך הכלים המתוקנים שלו, לפי חוק השתוות הצורה. האדם רוכש כל הזמן כוחות חדשים על פני האגו שלו, על פני הרצון לקבל, עד שהוא מתוקן בכוונה על מנת להשפיע, משנאה לאהבה. הדרך לבורא היא ב"ואהבת לרעך כמוך", זהו הכלל הגדול, זהו כל התיקון שלנו – אהבת הזולת. לאדם שהולך בדרך הזאת, ובכל פעם עולה יותר ויותר, יש כוחות שמסייעים לו. בערב שבת אנו אומרים, "בואכם לשלום מלאכי השלום, מלאכי עליון", 4 שזהו סמל לגמר התיקון.

 

האם הכוח הוא מבפנים או שאלו הם כוחות שהבורא מפעיל?

אלה הם כוחות שהבורא מפעיל, לכן הם נקראים "מלאכים". המלאכים הם כמו דומם, צומח וחי בעולם הזה, שעוזרים לנו לחְיות. מלאך יכול להיות סוס, או חמור וכדומה, כוחות שמלווים אותנו ועוזרים לנו לבצע פעולות, אבל למעשה הם מנוהלים על ידי דרגת האדם שבנו.

 

מהו גילוי של מלאך, כשהאדם מגלה מלאך, הוא מגלה את הכוח שפועל עליו?

האדם מגלה כוחות שבאמצעותם הוא יכול להמשיך ולעלות ממדרגה למדרגה.

 

הבורא תמיד מתגלה בחלום, מהו החלום?

חלום הוא מדרגה עליונה יותר, שאיני יכול לעת עתה לעלות אליה, אבל יכול להתקשר אליה, בביטול הכלים שלי: המוח, השכל, הרגש וכולי. אני כביכול נכנס למצב של קטנוּת, בדרך כלל בשכיבה, כדי להשיג מדרגה עליונה יותר. אני שם את האבן מתחת לראש, כך אני מבטל את כל ההבנות שלי ואת כל היצר שלי, ונכנס לחלום, כלומר אני נכנס לקטנוּת במיוחד כדי להשיג מדרגה עליונה. מכיוון שכל מה שרכשתי במדרגה הקודמת, אינו מתאים עוד למדרגה העליונה.

ברוחניות קיים פער בין המדרגות; כל מדרגה עליונה ממש הפוכה מהקודמת. לכן יש כאן עניין של לעבור את הלילה, לעבור חלום, להיכנס למאבק עם המלאכים, בייחוד עם ה"מלאך" עֵשָֹו. כי בכל פעם האדם צריך להתגבר מחדש על האגו שלו, ולמיין עם מה הוא ממשיך הלאה למדרגה הבאה, ומה הוא משאיר ולא עובד איתו בינתיים.

 

רואים כאן חיבורים רבים למדרגה העליונה; חלום הוא חיבור, התרפים שנגנבים הם הלוואה למדרגה הבאה, לָבָן הוא מדרגה שעדיין אי אפשר להשיג אותה - הכול פה הוא מעין חיבור?

בייחוד עכשיו נעשה חיבור, כשיעקב רוצה להיכנס לארץ ישראל. כלומר, כשהמלכות מתחברת עם הבינה, כשהרצון לקבל מתחבר עם הכוונה על מנת להשפיע, כשנעשה ברצון תיקון גדול כל כך. לכן ברור מדוע הוא קורא למקום הזה "מחניים"; המקום שבו כבר שורה הבורא, שהוא תחילת הסולם ממש, שאליו הגיע על ידי המלאכים הנקראים "מלאכי עליון".