"עבר","הווה","עתיד"

האור הממלא את חלקו העליון של האובייקט הרוחני, "עד הטבור", נקרא: "עבר". האור הממלא את החלק התחתון, "סיום", נקרא: "הווה". "האור המקיף", הממתין לתורו להתגלות, נקרא: "עתיד".

גלותנו האמיתית היא גלות מרוחניות, חוסר האפשרות להיות במגע עם הבורא, להרגישו ולעבוד למענו

נפילה רוחנית מתרחשת כתוצאה מהתעצמות הרצונות האגואיסטיים, והידלדלות תפיסת הרוחניות כבעלת חשיבות. עם זאת, הנפילה הרוחנית נשלחת מלמעלה כדי להזכיר לאדם שהוא עדיין בגלות רוחנית, וכדי לדחוף אותו לבקשת ישועה ותפילה.

גלות היא מושג רוחני. מבחינה גשמית, היהודי בדרך כלל מרגיש טוב יותר בגלות מאשר בישראל, המצב מגיע לידי כך שפעמים רבות הוא מתאווה לחזור לגלות. גאולה פיזית לא יכולה להתרחש ללא גאולה רוחנית, לכן גם היום אנו עדיין נמצאים בגלות. ויתורינו לשכנינו, בריחת הדור הצעיר מהארץ, והרצון להידמות לכל העולם מוכיחים זאת.

לא נמצא שלווה ולא נמצא מרגוע, עד שלא ניתן עדיפות ראשונה במעלה לתכליתנו העליונה, שהיא הגאולה הרוחנית של עמנו ושל כל האנושות.

גלות היא לא שיעבוד פיזי. שיעבוד פיזי היה מנת חלקן של רוב האומות במהלך ההיסטוריה שלהן. גלות היא השעבוד של היחיד הכבול באזיקי האגואיזם - האויב האנושי מספר אחד. הרודן הזה מתוחכם כל כך, שלאדם לוקח זמן רב לקלוט שהוא עובד למען האדון הזה, הכוח החיצוני הזה, השוכן בו ומכתיב לו את מאווייו; בעוד האדם, בחוסר הבנתו, משתדל בכל מאודו לענות על כל דרישותיו של האגואיזם הזה. ואכן, מצבנו כעבדי האגואיזם דומה למצבם של חולי הנפש השומעים בדמיונם קולות ופקודות, אותם הם מדמים כרצונם האמיתי אותו עליהם לקיים ויהי מה.

גלותנו האמיתית היא גלות מרוחניות, חוסר האפשרות להיות במגע עם הבורא, להרגישו ולעבוד למענו. דווקא הרגשת הגלות הזו, צריכה להיות תנאי ליציאה ממנה.

בתחילה, הגוף מסכים ללמוד קבלה ולהתאמץ להשיג רוחניות, מכיוון שהוא מוצא תועלת כלשהי בידע הרוחני. אך אחרי שמתחוורת לו מהות העבודה האמיתית "למען הבורא", ומגיע רגע האמת בו הוא צריך לבקש את ישועתו של הבורא, לפתע הוא מתחיל להתמהמה ולדחות את בקשת הישועה. הוא מתחיל לשכנע את עצמו שקצרה ידו מלעשות חיל בעבודה זו, ושוב הוא חוזר להיות עבד לשכלו, כלומר, הוא חוזר לאידיאלים של החיים הגשמיים. הישועה וההיחלצות מהמצב הזה יכולה להגיע רק באמצעות פעולות ב"אמונה למעלה מהדעת".

נפילה רוחנית איננה חלילה אות לאובדן האמונה. בנפילה רוחנית הבורא מגלה לנו עוד טפח מהאגואיזם שלנו, ומזמן לנו בכך הזדמנות פז להגדיל את המאמץ, ולהעמיק את האמונה. דרגת האמונה הקודמת, למרות שאיננה נעלמת, לאור השאיפה להתקדם, נראית לפתע כנפילה.