לקטע הבא

לקטע הקודם

אנו בני תמותה והסובב אותנו נצחי

בל נטעה, אין באפשרותנו להבין את תמונת הבריאה האמיתית הבנה של ממש. אנו משיגים רק את תמונת העולם המושגת על ידי חושינו הגשמיים והרוחניים. כל הקיים נחלק בהבנתנו ל"ריק" ול"מצוי", אף שמדענים אומרים שאין כלל חלל ריק. ובאמת מושג זה הוא מעבר להשגתנו, מכיוון שאפילו את העדרו של אובייקט אנו חייבים לתפוס בחושינו.

בניסיון לתאר לעצמנו את השתנות יחס האובייקטים הסובבים אלינו לאחר מותנו, ניתן אולי לתפוס היעדר וריקנות. אך אפילו חוויית המציאות מחוץ לגופנו משוללת קיום עבורנו, בגלל היותנו נשלטים ביד כה רמה על ידי האגואיזם.

ואילו במציאות, ההיפך הוא הנכון. מי שנמצא מחוצה לנו, דווקא הוא בעל קיום נצחי, בעוד שאנחנו הננו הריק והנעלם.

אנו נוטים לייחס בטעות את כל הקיים כקשור אלינו, כ"מצוי", ואלו את כל אשר מחוצה לנו אנו מסמנים כחסר ערך, כ"ריק". אבל, שוב, המציאות העובדתית אומרת אחרת. אנו בני תמותה ובני חלוף, והסובב אותנו נצחי.