"בורא": "בוא ראה", "פנים אל פנים" - השגתו המלאה של הבורא ב"ראיה של נביא" וב"שמיעה של נביא"

הרבה דיו שפכו הפילוסופים בדיוניהם על הבורא הבלתי מושג. היהדות, כמדע המבוסס על ניסיון אישי של מקובלים, טוענת שהבורא ניתן להשגה באמצעות הבנת מעשיו, בבחינת, "ממעשיך הכרנוך". גם אם לא משיגים אותו עצמו, הגדרה זו מצביעה על מידת היכרות מסויימת. אם כך, עלינו להבין תחילה למה מתכוונים במושג "לא ניתן להשגה", או למה הכוונה במושג "אינסופיות", ואיך אנו מסבירים מושגים אלה.

אנו יוצאים מתוך הנחה, שכאשר דנים בהכרת הבורא ובהשגתו, באפשרותנו לתפוס את מושא מחקרנו באמצעות חושינו ושכלנו בלבד. כמו כן, תוצאות הדיון והמחקר אמורות להיות בנות-השגה לכל דורש, בדומה לכל מקור מידע חופשי. מכאן שהמידע צריך להיות מציאותי וניתן לתפיסה על ידי החושים.

יש הבדל מהותי בין השגת אובייקטים רוחניים, כולל הבורא עצמו, לבין תפיסת אובייקטים גשמיים של העולם הזה. הגבול עובר לאורך מגבלות התפיסה החושית. המפגש הקרוב ביותר עם חושינו מתחיל מחוש המישוש, המאפשר מגע ישיר עם האובייקט הנחקר. עם האובייקט המשמיע קול, כבר אין אנו במגע ישיר, אלא במגע עם גורם שלישי המעביר את המידע. לדוגמה: האוויר הנע שהיה במגע עם הגבול החיצוני של האובייקט הנחקר.

אברי החישה הרוחניים המשמשים אותנו כדי לחוש את הבורא, פועלים על פי עיקרון דומה. הרגשת מגע עם גבול חיצוני של אובייקט, הדומה לתחושה שמעניק חוש המישוש, נקראת "ראיה של נביא". מגע דרך אובייקט שלישי, מתווך, הנמצא במגע עם הגבול החיצוני של האובייקט, בדומה לעקרון השמיעה בעולמנו, נקרא - "שמיעה של נביא".

"ראיה של נביא" מספקת ידע שריר וקיים, כמו שבעולמנו אובייקט ניתן להשגה מלאה דרך ראייתו. ב"ראיית נביא" בעולמות הרוחניים, כמו בראיית אובייקט בעולמנו, יש מגע ישיר עם האור היוצא מהבורא עצמו.

"שמיעה של נביא" את קול הבורא, שמיעה זו מוגדרת על ידי מקובלים כבלתי מושגת, להבדיל מ"ראיה של נביא". כמו בשמיעת גלי הקול, כך המקובלים מסוגלים לשמוע אותות מהאובייקט הרוחני המתווך, שקיים מגע עם הגבול החיצוני של הבורא. אותות אלה מתקבלים בהכרה כצלילים, כפי שהאור במקרה של "ראיה של נביא" מתקבל בהכרה כמראה של אור.

מקובל שזכה להשגת הבורא הנבואית, משיג את הבורא באמצעות הראיה והשמיעה הפיזיים שלו. ההכרה באשר ראו עיניו, מעניקה לו הבנה מלאה. ההכרה במה ששמעו אוזניו, מבהירה לו שאת אשר שמע, לא ניתן להשיג.

עם זאת, גם שמיעה בלבד, כמו בעולמנו, מאפשרת מפגש משמעותי עם תכונותיו של האובייקט המושג; בדומה לעיוור מלידה, המסוגל למפגש עשיר עם הסובבים אותו ותכונותיהם באמצעות שמיעתו בלבד. למעשה, די בשמיעה כדי להגיע להשגה רוחנית, מכיוון שבתוך המידע שמספקת "שמיעת הנביא", מקופל שאר המידע על כל התכונות הנסתרות האחרות.

השגת הבורא המלאה מבוססת על הרגשתו באמצעות ההשגה הנבואית המלאה המורכבת הן מ"ראיה של נביא", והן מ"שמיעה של נביא". השגתו המלאה של הבורא בשמיעה ובראיה רוחניים מאפשרת מגע ויזואלי ווקאלי מלא הנקרא "פנים אל פנים".

תהליך השגת הבריאה וההשגחה נעשה על ידי שני הפכים: הסתר כוחו של הבורא, וגילויו ההדרגתי, במידה בה הנבראים יכולים להרגיש אותו בתכונות המתוקנות שלהם. לכן שם הבורא בעברית נקרא "מאציל", מהמילה "צל", ואילו השם "בורא" מורכב מהמילים "בוא ראה". המילים הללו הן מקור שמות העולמות "אצילות" ו"בריאה".