כָּל מַעְיָנַי בָּךְ
פרשת השבוע בחיינו
מיכאל לייטמן
פרשת "דברים"
(דברים א, א – ג, כב)
ספר ״דברים״ הוא למעשה נאום ארוך מאוד שמשה נואם בפני עם ישראל לפני הסתלקותו. פרשת ״דברים״ היא הפרשה הראשונה בספר דברים. בפרשה זו משה עורך סקירה היסטורית לעם ישראל. הוא סוקר את ארבעים השנים של הנדודים במדבר, את מינוי נשיאי השבטים והשופטים, את חטא המרגלים ועונשו, את היחסים של עם ישראל עם אדום, מואב ועמון ואת המלחמות עם סיחון ועוג. בהמשך משה מחזק את יהושע בן נון, מי שינהיג אחריו את העם, ומכין את העם להנהגתו.
בתיאור האירועים יש חזרה על דברים שכבר נאמרו, מדוע נדרש סיכום?
בתורה יש סיכומים רבים. אי אפשר לעבור למצב הבא אם אין סיכום, אם אין תוצאה ברורה מהמצב הקודם, כי המצב הבא נבנה על בסיס קודמו. בספר דברים מסיימים את חמשת השלבים הקשים ביותר בתהליך הרוחני שהאדם עובר, מהרגע שהוא מגלה את עצמו כפי שהיה בבבל, כשברח מהאגו, ועדיין לא הבין מדוע.
הדבר דומה מאוד למה שקורה לאנושות בימינו, האדם מתחיל לגלות שהטבע שלו מוביל אותו תמיד לעבר התהום, לתוהו ובוהו, לקריסה כללית, והוא אינו יודע כיצד להתקדם הלאה. מצד אחד זה אקטואלי מאוד, ומצד אחר העתיד הוא די מפחיד ולא ידוע, כי אין מי שיודע מה לעשות.
לכן, חשוב מאוד שמנהיג כמו משה פונה לעם וסוקר בפניהם את מה שעברו, את יציאתם ממצרים ממצב גשמי שהיה טוב מאוד, ואת הניסיונות והמצבים השונים שעברו בדרך. הוא מספר להם על כל ארבעים שנות העלייה של ה״מלכות״, שהיא הרצון לקבל של האדם, האגו שלו, וכיצד מתעלים מעליו ומשליטים עליו את תכונת ה״בינה״, את תכונת ההשפעה.
אלה הן ארבעים שנות המדבָּר, כשהאדם הולך במדבר, כמו שכתוב ״לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה״ 1, ולרצון האגואיסטי שלו אין שום דבר, אבל דווקא בגלל זה הוא מסוגל להתעלות מעליו, זו מעין עזרה.
אמנם המצב נקרא ״מדבָּר״, אבל דווקא במצב זה האדם קיים. בני ישראל גדלים במדבר, שם הם נחלקים לשנים-עשר שבטים, ומסודרים לפי מצב חדש. ״ארבעים שנות המדבר״, זה זמן ההליכה לקראת ארץ ישראל וההכנה לכניסה אליה. במשך ארבעים שנות המדבר בני ישראל עוברים מאורעות רבים שמכינים אותם לקראת הכניסה לארץ ישראל, למלחמות עם אדום, מואב, עוג וסיחון, כהכנה לכיבוש הארץ.
״כיבוש הארץ״ הכוונה להתעלות של האדם על הרצון האגואיסטי שלו, כאשר הוא אינו רוצה להשתמש בו, כאשר הוא צובר דֵי כוחות כדי לא להשתמש בו, ומגיע לתיקון השלם שלו. התיקון נעשה בחמישה שלבים, מה שנקרא ״חמישה חומשי תורה״. חמישה שלבים של התעלות מעל הרצון בדרגות: עביות, שורש, א' ב' ג' ד', הנמצאות בתוך הרצון לקבל שכל הזמן נפתח מחדש. לכן אנחנו רואים בכל פרשה מלחמות ובעיות נוספות. נראה שבקרב בני ישראל אירוע רודף אירוע, על אף שהם כביכול כבר עשו את כל החטאים שאפשר לדמיין, תמיד קורה פתאום משהו בשבט זה או בשבט אחר.
חטא המרגלים ממחיש את הבעיה לקראת הכניסה לארץ ישראל, הפחד מפני העתיד, מהמשך הדרך, ולא מהמצב הנוכחי או מהעבר. העבר הוא כמו סיפור ״אשת לוט״ שהסתובבה לאחור. לכן אסור להסתכל לאחור, אסור לחזור למצרים, או לבכות על הסירים המלאים בבשר ושום.
משה מזכיר לבני ישראל את כל הדברים האלה, כסיכום של המדרגה הקודמת. כל מדרגת המדבָּר חשובה מאוד, היא מדרגת הכנה גדולה מאוד, זו התעלות ה״בינה״ על ה״מלכות״. כל צעד ושעל שהם פוסעים, נעשה כדי לעלות לכוח ההשפעה שישלוט על כוח הקבלה. כך שבכל פעם כשמתגלה בתוך האדם, ברצון האגואיסטי שלו, רצון לבצע פעולות בכוונה להיטיב לעצמו, עליו לעצור ולחשוב, כיצד הוא יוכל לבצע כל פעולה ופעולה בכוונה למען הכלל, למען הזולת, כדי להגיע מאהבת הזולת לאהבת ה', שזו המטרה הסופית.
ב״ארבעים שנות המדבר״, מדובר על העבודה הפנימית של האדם, כך הוא מתעלה מעל הטבע האגואיסטי שלו. רק כשתקופת ההכנה מסתיימת האדם מוכן, ובכך מסתיימת דרגת ״משה״, שהיא כולה דרגת ״בינה״, לכן משה נקרא ״רעיא מהימנא״, הרועה הנאמן. על האדם להביא אמונה, דרגת השפעה, לכל ה״מלכות״, לרצון לקבל הכללי. עם ישראל שספג את כל האגו במצרים, מיתקן על ידי ״ארבעים שנות המדבר״ ואז מגיע לדרגת ה״בינה״.
כשמשה מסכם לעם את האירועים שעברו הוא מזכיר להם במיוחד את ״חטא המרגלים״, ואומר להם שלא יפחדו, כי את כל המלחמות שהם עוברים, הכוח העליון, הבורא עושה. ככתוב, ״בראתי יצר רע״, שהתגלה בגלות מצרים, וכנגדו ״בראתי תורה תבלין״, ״כי המאור שבה מחזירו למוטב״. ״תורה תבלין״, המאור הזה הוא למעשה התגלות הבורא, וכשהוא מתגלה כלפי האדם, האדם מרגיש זאת.
גם בעולם הזה, אם אנחנו עושים את הפעולות שחכמת הקבלה מלמדת אותנו לעשות אותן, אזי בשלב הראשון אנחנו מגלים את הרע שבנו, עד כמה איננו מסוגלים לעשות שום פעולת השפעה, ועד כמה איננו רוצים ואף לא חושבים לכיוון ההשפעה. אבל כשאנחנו מבינים שזו התכלית שלנו, אנחנו מחפשים פתרון.
הדבר דומה למצב שבו העולם נמצא כיום. אנחנו נמצאים בחוסר אונים, איננו יודעים מה לעשות. כלכלנים ואנשי פיננסים מומחים אומרים שטוב יהיה אם נכריז על ״פשיטת רגל״ כללית, ונתחיל דף חדש, כי כולנו נמצאים במעין בועה. המשכנו ככל שיכולנו, ניפחנו את חשבונות הבנק, הדפסנו עוד ועוד כסף, וכן הלאה, אבל הגענו לשלב שכבר בלתי אפשרי להמשיך כך.
הבועה גדולה מאוד ואם היא תתפוצץ כולנו ניפגע ויהיה ״תוהו ובוהו״ כללי. לכן טוב יותר אם ניקח שליטה, כך שההתדרדרות תהיה הדרגתית, עד שנגיע למצב של ״סגירת כל החשבונות״ ואפשר יהיה להתחיל מחדש. אלא שאם נתחיל מחדש עם הטבע קיים, אזי נבנה את אותם דברים שקיימים עכשיו, כי הטבע אינו משתנה. עלינו להכיר בכך שהטבע הנוכחי כבר אינו משרת אותנו, ולכן יש לתקנו. על ידי תיקון טבע האדם, נגיע לתיקון החברה, ומתיקון החברה נגיע לתיקון המערכות ונבנה מערכות חדשות.
לכן, דווקא מתוך סיכום פרשת ״דברים״, אנחנו יכולים להבין שעלינו לעשות חשבון נכון, חשבון נפש, לעשות את מה שהעולם זקוק לו עכשיו – שדרוג. גם התורה מדברת על כך שמדי פעם עלינו לבצע שדרוגים. דוגמה לכך היא שנת שמיטה, שבה חל איסור לעבד את הקרקע, או שנת היובל, שבה חוזרות הנחלות לבעליהן.
אבל בעיקר עלינו להכיר את הרע, וזה מה שעושה ״המאור המחזיר למוטב״, ככתוב ״בראתי יצר רע״. קודם כול, על היצר הרע להתגלות לעיני האדם. כשהאדם נמצא מול הרע של עצמו, הוא רואה שהוא אינו יכול לשנות אותו. הרע הזה הוא מעין מפלצת מפחידה העוצרת אותו מלהתפתח, מאיימת על חייו, על כל מה שנשאר לו, ואין ביכולתו לעשות מאומה. לכן הוא מתחיל לזעוק לעזרה ושואל ״מה לעשות?״
המצב הזה הוא המצב הטוב ביותר לבריחה מהיצר הרע, זה נקרא ״יציאת מצרים״. אולם אין דַי בבריחה, כי איננו צריכים לברוח מפחד, אלא עלינו לגלות כל פעם עד כמה באגו שלנו, ביצר הרע שלנו, נמצא ״מלאך המוות״. כלומר עד כמה היצר הרע ממית אותנו, לא באופן גשמי כמו בעולם הזה אלא באופן רוחני. הוא אינו נותן לנו להגיע למטרה אחרת, לגלות עולם חדש, חיים רוחניים, אלא משאיר אותנו להתקיים בעולם הזה כמו בעלי חיים, ולחיות בו בהתאם למספר שנות הקיום שלנו.
בנקודה זו האדם אינו יודע מה לעשות עם האגו שלו. מצד אחד מתגלה לו עלייה, מתגלה עולם שיכול להיות נצחי ושלם, זה המצב ש״הולכים לקראת ארץ ישראל״. אבל מצד אחר, בכל צעד ושעל שהוא משתדל לעשות, הוא דורך במדבָּר ״בארץ לא זרועה״, כלומר אין לו שום דבר ברצון לקבל. אם כן, כיצד יתקדם? האדם מתקדם רק על ידי המ״ן שהוא אוכל במדבָּר.
״מ״ן״ הוא הקשר הנכון בין ה״מלכות״ ל״בינה״. לכן אם האדם משתמש רק ברצונות המכוונים לטובת הזולת, לטובת הסביבה, לטובת החברה, לטובת הכוח העליון, מקריב את עצמו למען האחרים ופועל בהתאמה עם כולם, בכך הוא מתחיל לממש את חוק הערבות ואז הוא מתקדם.
אולם ככל שהאדם מתקדם הבעיות מתגברות, כי בכל פעם האגו מעלה רצונות גדולים יותר ועסיסיים יותר. האדם רואה עד כמה הוא אינו מסוגל להתמודד איתם, עד כמה הוא וכמוהו כולם עוברים ״עבירות״. לכן מסופר על הבעיות שמתגלות בשבטים השונים, על אנשים מסוימים, או על כך שיוצאים למלחמות נגד כל אותן צורות של רצון לקבל שמגלים אותן כאדום, כמואב, כעמון, כסיחון, כעוג, כבלק, כבלעם וכולי. כל מה שהתגלה בדרך, כל האירועים שהתגלו, הם כולם תכונות בתוך האגו שלנו, שהיה עלינו להתמודד עִמן ולא יכולנו, כי אלה מצבים קשים ביותר.
הבורא עושה זאת, ככתוב ״בראתי יצר הרע״, כדי שבכל צעד ושעל נזדקק לעזרתו, כי אנחנו רואים שאי אפשר אחרת. על ידי העבירות ולאחר מכן על ידי הצעקות לעזרה אנחנו מגלים עד כמה אנחנו חייבים לקבל ממנו את כוח ההשפעה, כי כוח ההשפעה זה הבורא. כשאנחנו באמת צועקים וזועקים לעזרה, מתגלה בנו כוח ההשפעה. הזעקה הזו לא תמיד מגיעה בקלות, אלא דרך גילוי עבירות ובעיות גדולות. זו העבודה הפנימית, המלחמה הפנימית של האדם.
כך אנחנו רוכשים בהדרגה את תכונת ה״בינה״ על פני תכונת ה״מלכות״. כלומר אנחנו מקבלים את הרצון להשפיע מהבורא על ידי ״המאור המחזיר למוטב״. האור העליון משפיע עלינו, ופתאום אנחנו מרגישים שינוי, הרצון להשפיע שולט על האגו שלנו ואנחנו מסוגלים להתמודד עם הרצונות השונים.
כך אנחנו הולכים ומתקנים את עצמנו באופן הדרגתי, מהקל אל הכבד. הרצונות שלנו כביכול רוכשים כיסוי של הרצון להשפיע, הם רוכשים את כוונת ההשפעה. ובהדרגה האדם הולך ונעשה מסור יותר לסביבה שלו, לעמו, לעולם ולבורא.
כך אנחנו מגיעים לדרגת ה״בינה״, כי רכשנו כיסוי על כל האגו ששייך לדרגת ה״בינה״. וכשדרגת ה״בינה״ שולטת על האגו שלנו, כשהיא מכסה אותו, אנחנו מוכנים לכיבוש הארץ. כלומר על ידי אותו אגו שעזר לנו לרכוש את תכונת ה״בינה״, את תכונת ההשפעה, אנחנו מגדילים את תכונת ההשפעה בעוד דרגה. אנחנו מגדילים אותה עד כדי כך שהיא עוזרת לנו לעבוד עם האגו שלנו בכוונה על מנת להשפיע, כך שגם היצר הרע הופך להיות ליצר טוב, ככתוב ״עתיד מלאך המוות להיות מלאך קדוש״ 2.
אם קודם לכן האדם היה יכול רק לצמצם את האגו, ורק לעבוד מעליו עם תכונת ההשפעה שקיבל מהבורא, כעת הוא יכול להגדיל ולהגביר את תכונת ההשפעה על ידי האגו, מפני שהוא משתמש בו כאמצעי להגדלת תכונת ההשפעה. האדם נמצא כביכול למטה ב״מלכות״ ודוחף את תכונת ה״בינה״ שרכש עד לדרגת ה״כתר״, כי אותו רצון לקבל גדול מהווה מעבר בין ״בינה״ ל״כתר״ ומעורר את האדם בהדרגה, זה נקרא ״כיבוש הארץ״. הדבר נעשה באופן הדרגתי מפני שיש מלחמות ובעיות הן בינינו, והן בינינו לבין העמים שנמצאים בארץ ישראל. לכן מעכשיו והלאה עלינו להגדיל את תכונת ה״בינה״ פי כמה וכמה.
בכך משה מסיים את המצב שלו, כלומר הכוח שנקרא ״משה״ המושך אותנו מעל האגו מסיים את העבודה שלו. כשאנחנו מתעלים מעל ה״מלכות״, מתעלים מעל האגו לדרגת ה״בינה״, לדרגת ההשפעה, אנחנו כביכול כבר איננו צריכים עוד את אותה דרגה, את אותו כוח הנקרא ״משה״. לכן משה נפטר, הוא מסתלק, ואנחנו ממשיכים ומתקדמים על ידי ״יהושע״ שהוא למעשה אותו כוח ״משה״, רק בדרגה גבוהה יותר.
כך צריך לקרות גם בימינו, בעולם שלנו, כי אנחנו עומדים לפני ״פשיטת רגל״ גדולה מאוד. אנחנו במצב שעלינו להגיע להכרת הרע בהבנה. כלומר עלינו להבין שהרע הוא הרצון לקבל שלנו. עלינו להכיר בכך שהתכונה שלנו היא לרצות את הכול בכוונה על מנת לקבל לעצמנו, ושזהו הטבע שלנו. עלינו להכיר בכך שכל הדברים הרעים מתרחשים בגלל הטבע שלנו. כשאנחנו חוקרים אותו, עלינו לגלות גם מי ברא אותו, ולמה דווקא לנו יש את התכונה הזאת. הרי התכונה הזו אינה קיימת בדומם, בצומח ובחי, אלא רק בדרגת האדם. החיות אינן גורמות
רע זו לזו, אלא הקיום שלהן כרוך בכך שהן אוכלות זו את זו, חוק הטבע מתקיים אצלן באופן נכון, ואילו בני האדם גורמים סבל זה לזה, כך שהאחד שולט וכובש את האחר. האדם רוצה כל הזמן להיטיב עם עצמו על חשבון האחר.
לכן קודם עלינו להגיע להכרת הרע ולאחר מכן להגיע ל״סור מרע ועשה טוב״ 3. ״סור מרע״ זו כבר הבריחה מהמצב שנקרא ״מצרים״. אנחנו מגיעים למצב הזה רק כשאנחנו מגלים בידי מי נמצא הכוח הרע שלנו, כלומר עלינו לגלות את הבורא. מצד אחד, במעמד הר סיני אנחנו מגלים את כל הר השנאה ואת הבורא שלמעשה מעמיד אותו לפנינו. ומצד אחר, הבורא אומר שבמצב הזה יש לנו ״תורה תבלין״. כלומר אם תקבלו את התורה, אם תהפכו את הרע לטוב, הכול יסתדר ותגיעו לדרגה שלי. הרי האדם לא נברא כדי לחיות כחיה קטנה ואומללה, אלא עליו להידמות לבורא, להגיע לדרגת ״אדם״ הדומה לעליון.
בשלב זה עלינו לערוך חשבון מעמיק עם עצמנו, על כל האנושות להבין ולהכיר את התהליך שאנחנו עוברים. אין לנו ברירה אלא להתבונן בהיסטוריה, על התהליך שעברנו ועל חוקי הטבע, וליצור מהם תמונה אחת שלמה, אינטגרלית, כללית. זאת, כדי להבין שרק על ידי כך שאנחנו מעוררים עלינו באופן נכון את הכוח שכל הזמן מגלה את הרע, כנגד זה אותו כוח יגלה גם את הטוב, ואז נוכל להתמודד עם הרע בעזרת כוח הטוב. אלה הם השלבים שבהם יהיה עלינו להתקדם, ורק כיום האנושות נמצאת במצב שהיא יכולה לעשות זאת.
שנים רבות אתה מדבר על כך שהעולם מתקדם לקראת משבר גדול. בעבר נפגשנו עם מדענים גדולים מכל העולם וניהלנו איתם שיחות ארוכות, הם הקשיבו והמשיכו הלאה לדרכם, שנים אנחנו מפרסמים את הדברים באתרי האינטרנט. כיום ברור לכולם שהמשבר הזה מיוחד, כי הוא כולל בתוכו את כל תחומי החיים: חינוך, כלכלה, אנרגיה, אקולוגיה וכולי, כיצד אפשר להתכונן לקראת הכניסה למדרגה החדשה, כמו זו המתוארת בפרשה שלפנינו? עד כמה האנושות תהיה מוכנה לקבל את המסר הזה?
המקובלים מרגישים את הדברים באופן קצת שונה מאנשים רגילים, עניין הזמן שונה אצלם במקצת. מספר שנים, לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה, הזהיר בעל הסולם שהיא תפרוץ מיד, אבל היא פרצה מאוחר יותר. הוא אמר שבשנת 1995 תתחיל חכמת הקבלה להתגלות כשיטת תיקון הרע בעולם, והיא אכן התחילה להתגלות בשנים אלה. תחילה התגלתה לאלפי אנשים, ועד לימינו נוספו עוד כמה עשרות אלפי אנשים שנמצאים באותה דעה כמונו. אבל בכל זאת, חכמת הקבלה עדיין אינה נחלת העם, היא עדיין אינה כוללת את רוב עם ישראל או
בכלל את כל העולם. התיקון שעתיד להתרחש נקרא ״הגאולה השלמה״ והוא חייב לכלול את כל העולם, כמו שכותבים המקובלים, כי ״ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים״ 4. מדובר על בית המקדש, על המעמד האנושי שצפוי להתרחש בקרוב.
כל פעם כשנראה שזה מגיע, ראשי המדינות מוצאים את הדרך להכריז שהמשבר עבר, וכך הם יכולים להמשיך ולפעול. במצב הנוכחי שבו האדם נמצא, אין לו את הפרספקטיבה שיש לנו, הוא אינו מכיר דבר מלבד העולם הזה, לכן הוא רואה לפניו תהום. אם יש ברשותו כמה מיליוני שקלים, הוא במצב גרוע יותר, כי נראה לו שהוא עומד לאבד את הכול. ואכן, הוא יאבד את הכול כי ערך הכסף ייעלם. כך למשל קרה ברוסיה בזמן המהפכה, מי שהיו ברשותו שטרות כסף, לאחר המהפכה לא יכול היה לקנות בהם בית, אלא קופסת גפרורים.
בימינו אנשים רבים טוענים, שכדאי לגרום לקריסה יזומה, כי אחרת ניגרר למלחמת עולם, לתוהו ובוהו. לדעתם, יש להתחיל להוציא בהדרגה את האוויר מהבועה שנוצרה, עד לרמה כזו שכולם יֵצאו מפסידים, ש 90%- מאיתנו יפסידו באופן סלקטיבי, לוגריתמי. כלומר למי שיש הרבה יפסיד הרבה, ולמי שיש פחות יפסיד פחות, אבל כך או אחרת כולם יפסידו. שאם לא כן, המונים יצאו לרחובות ויהרגו זה את זה, יהיו מהפכות ומלחמות אחים. גישה זו דומה לכתוב בתורה, היא קרובה קצת לתיקון, גם בתורה כתוב על שנת היוֹבל, שבה לאחר 50 שנה מחזירים את הקרקעות לבעליהן.
מדובר בתהליך, לכן עלינו לפעול מהר ככל האפשר. עלינו רק להתחיל והכוח מלמעלה יעזור, כי הוא זה שעושה את העבודה. איננו מגלים שום דבר, אלא רק מבררים מעט את מה שנמצא בספרים של המורים שלנו.
יש לסכם את כל מה שהאנושות עברה ולפתוח דף חדש. זאת הפנייה של מֹשה, וזה המצב בתשעה באב, בחורבן וב״חטא המרגלים״, כך שאי אפשר ללכת קדימה. כל הדברים שקורים בימינו הם סמליים מאוד, ובמחשבה עמוקה יותר, יש לאן ללכת והשכר הוא נצח.
״מכירת יוסף״
״ובט' באב חרב בית המקדש. מגלגלים זכות ליום זכאי, וחיבה ליום חייב. כי בלילה של ט' באב הוציאו המרגלים שם רע על הארץ הקדושה, והרימו קולם בבכיה, ונקבעה הבכיה לדורי דורות״.
זוהר חדש א, וישב, 42
מדובר כאן על חטא המרגלים, כי זה הסמל להתקדמות האדם לקראת המטרה. האדם מסיים את דרגת המִדבָּר, הוא כביכול תיקן את הרצון לקבל שלו, והגיע למצב שנשאר לו לעשות מאמץ מעל הדעת כלפי המדרגה הבאה, לקראת הכניסה לארץ ישראל. הוא רואה את הפירות היפים שבארץ, מתגלה לו פרי כל כך יפה, וכן הלאה. כלומר יש לפניו עלייה יפה לנצחיות, לשלמות, גישה להשפיע לבורא, להיות עם הכוח העליון מעל הזמן, התנועה והמקום, הזדמנות להתעלות לגמרי מעל כל החיים הקצרים והאומללים הללו, אולם משהו עוצר אותו.
אלא שהעצירה הזאת חייבת להיות, כי זה גילוי הרע בדרגה שעוד לא הייתה מעולם, זה אותו ״לב האבן״ שמתגלה, שאי אפשר לדלג מעליו. ״חטא המרגלים״ חייב להתגלות כחטא.
כל החטאים האלה למעשה אינם חטאים, הם רק גילוי הרע שנמצא בתוך הטבע שלנו. ולכן, אם מכאן והלאה יתגלה לאנושות, שאנחנו נמצאים בחוסר אונים ואין לנו ברירה אלא רק להתעלות מעל הטבע שלנו, זה בהחלט יהיה כבר יום טוב.
האם על פי תכנית הבריאה, צפויה בעיית משאבים בהפצת חכמת הקבלה לעם ישראל?
לבורא לא חסרים אמצעים, משאבים להפצת חכמת הקבלה יתגלו כשיהיה עליהן להתגלות. צריך לבצע את העבודה בתנאים של ״מִדבָּר״, ולראות מה אפשר לעשות בתנאים הללו. ברוחניות לא פועלים ערוצים גדולים של טלוויזיה ולא מיליארדי דולרים, אלו יכולים רק להוות מכשלה. אלא ניתנים תנאים המתאימים בדיוק למידת המסוגלות שלנו, כמו גם של העולם, להתקדם באופן הדרגתי.
בעבר אף אחד לא שמע על חכמת הקבלה, מאוחר יותר זלזלו בה ובתלמידים, שנאו ודחו אותה, ובהדרגה החלו לקבל אותה. חשוב להבין, שכוח התיקון, כוח הבירור, מתפשט באופן סמוי בעולם. פתאום אנשים מתחילים להבין ולמצוא את חכמת הקבלה אפילו בקצה העולם. כך מקצה העולם יתעוררו אנשים, יבואו ויתחברו ונמשיך כולנו יחד. על האדם להרגיש זאת מבפנים, להבין שכך צריך להיות.
״אז ישיר משה״
״כיוון שנקשרו בצרור החיים, ומתענגים בעונג העליון, למה יוריד אותם הקב״ה
לארץ? מעת שנולדו ויצאו לאוויר העולם כל אלו הרוחות והנשמות, שהיו במדרגה
העליונה של מעלה, הקב״ה הוריד אותם לארץ למטה. כש״כ עתה, שהקב״ה רוצה
ליישר את העקום, בזה שיראה להם האותות והמופתים שיעשה לישראל״.
זוהר לעם, בשלח, 218
כתוב, ״ואתם תהיו לי לממלכת כהנים וגוי קדוש״ 5, אנחנו חייבים להיות מחנכים של העולם, זה התפקיד של עם ישראל. אפילו לתלמידים מתחילים נדרשות שנים רבות כדי לשמוע, לראות ולהסכים. אבל בכל זאת, ככל שאנחנו מתקדמים, אנחנו רואים שזה הולך ומתממש וכל העולם נמצא כבר בכניסה לטוב.
1 ״הלך וקראת באזני ירושלם לאמר, כה אמר ה', זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר, בארץ לא זרועה״. ירמיהו ב, ב.
2 ״ועתיד הס״מ להיות מלאך קדוש״. זוהר לעם, ״הרימותי ידיי בתפילה״, בראשית-א, 130 .
3 תהילים לד, טו.
4 ישעיה נו, ז.
5 שמות יט, ו.
