כָּל מַעְיָנַי בָּךְ

 פרשת "שמיני"

(ויקרא ט, א – יא, מ)

 

 

 

 

 

פרשת ״שמיני״ פותחת בתיאור אירועי ״היום השמיני״ שלאחר שבעת ימי המילואים, ״יום חנוכת המשכן״. מסופר על אהרון ובניו שהקריבו את הקורבנות המיוחדים ליום הזה, על משה ואהרון שיצאו לברך את העם, ולבסוף על התגלות הבורא לבני ישראל.

בניו של אהרון, נדב ואביהוא, בניגוד לציווי, הקריבו אש זרה. וכתגובה למעשיהם, יצאה אש מלפני הבורא שאכלה אותם. אהרון ובניו הנותרים, קיבלו הוראות מיוחדות כיצד להתנהג במצב זה, ונאסר עליהם להתאבל.

בהמשך הפרשה, חלה אי הבנה נוספת בין משה ובין אהרון ובניו בעניין אכילת ״קורבן החטאת״. ובסוף הפרשה מופיעים דיני מאכלות אסורים, ומפורטים החיות, הבהמות, העופות והדגים האסורים באכילה, ובנוסף פירוט קצר של דיני טומאה וטהרה.

 

מהו ״היום השמיני״?

״היום השמיני״ הוא היום שבו כל התכונות העליונות מתחברות למלכות, לרצון של האדם. איננו מכירים באמת את המבנה הפנימי שלנו, כי הפסיכולוגיה עדיין אינה מדע. לפיכך, איננו יכולים למדוד מאמצים, תכונות, רצונות, ויסודות שונים של נפש האדם, של כל המבנה הפנימי שלו שנקרא ״נפש״. אנחנו מבינים בכללות את הנטיות הללו, אבל איננו יכולים למדוד אותן ולהשוותן זו עם זו, וממש להתייחס לזה כמדע.

לפני מאה שנה, בימי פרויד, עוד הייתה תקווה להגיע להבנת האדם, לפנימיות האדם. אבל למעשה איננו יכולים לחקור את עצמנו יותר מדרגת החי, יותר מהאופן שבו אנחנו חוקרים את החיות. זאת משום שבהתאם למבנה הגוף שלנו, ולאופן שבו אנחנו מתקיימים, אנחנו נמצאים בעולם החי. אמנם אנחנו קוראים לעצמנו ״מדבֵּר״, אבל בדרגה זו איננו יכולים לחקור את עצמנו אלא רק ממדרגה עליונה יותר. כך למשל ילדים אינם מבינים את עצמם, אלא רק הגדולים שנמצאים בדרגה גבוהה יותר מבינים מה שילדים רוצים, איך הם מתנהגים, ואיך לטפל בהם. כמו שאיינשטיין אמר, ״כדי לקפוץ על השולחן, אתה צריך לקפוץ מעל השולחן״.

כיום כל שאנחנו יודעים על האדם, מהמדע, מהפסיכולוגיה ומהרפואה, זה רק על דרגת החי שבאדם, ולא על דרגת האדם שבאדם. לפיכך, אנחנו צריכים את חכמת הקבלה, כי היא יכולה להעלות אותנו לרמה גבוהה יותר, אשר ממנה אנחנו רוכשים את הידיעות העליונות יותר מהדרגה שלנו בעולם הזה, את ההסבר למי הוא האדם. ולא רק שהיא מסבירה לנו, אלא היא גם מאפשרת לנו להתחיל ללמוד את האדם, למדוד אותו, לראות מה הוא העולם הפנימי שלו, איך הוא משתנה, מה קורה איתו במשך הזמן, ולאן זה מגיע.

לדוגמה, כיום העולם נמצא במשבר, ואינו מבין מה קורה. זאת, משום שהאדם העומד במרכז המשבר, אינו יכול לנהל את הדברים. אמנם כל העולם נמצא בשפע, אנחנו יכולים להתפתח בתחומים רבים ולהפוך אותו לגן עדן, אך איננו מסוגלים לעשות כן. כי זה תלוי באדם והאדם נמצא במערבולת של בעיות פנימיות ולכן אינו מסוגל להסתדר באופן אישי, וגם כל האנושות בכללותה.

לפיכך, אנחנו צריכים איזו חכמה שתסביר לנו מהו האדם. פרשת ״שמיני״ עוסקת בעניין זה. היא מסבירה לנו שאם אנחנו עושים שימוש לא נכון במערכת שמזינה אותנו, בחוקי העולם, כמו נדב ואביהוא, אנחנו ״נשרפים״, כפי שאנחנו חווים זאת על עצמנו עכשיו.

יש לנו את כל היכולת להפוך את העולם ליפה, אבל אנחנו מבזבזים את כל הכסף, ״שורפים״ אותו. יש לנו את כל היכולת להיטיב לעולם, לפחות להגיע למצב שבו אנשים יהיו בריאים, שלא יגוועו מרעב, שלא יתאבדו. הגם שמדובר בדברים פשוטים ביותר, ועומדות בפנינו כל האפשרויות, איננו מסוגלים לכך. כל המנגנון שבנינו, ובכלל זה החינוך, הרפואה, הכלכלה, היחסים בין בני אדם, היחסים בין מדינות, כל אלה אמורים לתת לנו ביטחון מסוים, התרחבות הדעת, חופש, הרגשה שאנחנו חיים, אולם במקום זאת אנחנו נאלצים, בגלל טבענו, כל הזמן

לחשוב כיצד אנו מרוויחים על חשבון הזולת. לפיכך, כל העולם נמצא בתחרות; האחד גורם לאחר רע ונהנה מכך.

זה הטבע שלנו, ככתוב, ״יצר לב האדם רע מנעוריו״ 1, ולכן אין עוררין עליו. אולם אנחנו יכולים ללמוד ממערכת הטבע איך להיכנס לתוך המערכת, ולהתחיל לתקן את עצמנו. אמנם קיבלנו את היצר הרע ״מנעוריו״, אבל מלבד זה ניתנה התורה שיש בה את ״המאור שבה מחזירו למוטב״ 2. לכן עלינו להבין מה היא התורה. לפי חכמת הקבלה, כפי שאנחנו לומדים ומגלים אותה, ״תורה״ פירושה כל הטבע, כל המנגנון, כל מה שאנחנו חיים בו. ״ידיעת התורה״, ״לימוד התורה״, משמעם שאנחנו לומדים את כל המערכת הזאת. אולם אין צורך שנלמד את כולה, די שנלמד מקצת ממנה, וכבר על ידי זה נוכל להתחיל לתקן את היצר הרע. לכן ״בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין״ 3. זו המערכת שנבראה בנוסף לאדם, כי המאור שקיים בה, מחזירו למוטב, מביא את האדם מיצר הרע ליצר הטוב, למוטב.

לכן אנחנו צריכים ללמוד את המערכת הזאת, וזה נקרא לימוד תורה אמיתי, ״תורת אמת״, ״תורת אור״. חכמת הקבלה עוסקת בכך והיא מתגלה רק כיום, כי עד כה לא היינו זקוקים לזה. כל האנושות חשבה שהיא יכולה להתפתח ולהגיע להישגים, לפסגות, אבל עכשיו היא על סף ייאוש. אם כן, זה הזמן להסביר שלמשבר הנוכחי, שבו אנו עוסקים זה כעשר שנים, אין שום פתרון והוא יימשך. בתקופה האחרונה כולם כבר תמימי דעים שאין בנמצא פתרון, גם לא על ידי המצאה חדשה בכלכלה, במערכת הפיננסית. אם כן, לא יימצא פתרון אלא רק בשינוי האדם.

האדם צריך לעלות לדרגה שבה הוא לומד את המערכת הגדולה שנקראת ״התורה״ או ״הטבע״, ומתוכה, כשהוא לומד, הוא יכול לקבל כוחות חדשים, הבנה, הרגשה חדשה בנוגע למה שהוא צריך לעשות עם עצמו ועם האנושות. כי הבעיה קיימת רק באנושות, ביחס הלא טוב בין בני האדם. לפיכך, על ידי תיקון היצר הרע ליצר הטוב, במערכת המציאות שבה אנו חיים, באמצעות המאור שבתורה, שהוא מחזירנו למוטב, אנחנו מתקנים את עצמנו. דוגמה לגישה לא נכונה היא המעשה של נדב ואביהוא, ואילו הגישה הנכונה היא שצריכים לעשות

תיקונים שנקראים ״משיכת האורות מאותה המערכת״.

המערכת כוללת עשר ספירות, ובג' הספירות הראשונות שלה שהן כתר, חכמה ובינה, איננו נוגעים, כי זו ה״תוכנה״ של המערכת העליונה. מה ששייך לנו זה החצי השני, החצי התחתון של המערכת הזאת, שהוא המערכת של המציאות שבה אנחנו חיים גם עכשיו. איך אנחנו יכולים להוציא מהטבע כוחות שישפיעו עלינו לטובה, שיתקנו אותנו, ושיחברו בינינו כך שיהיו כולם ״באגודה אחת״ 4? זהו למעשה העניין של ״היום השמיני״. כלומר קיימות בתוך הטבע הזה תכונות, אפילו תת מערכות שנקראות: ״חסד״, ״גבורה״, ״תפארת״, ״נצח״, ״הוד״, ״יסוד״, ״מלכות״. מה״בינה״, מהספירה השלישית, מהראש, מג' הספירות הראשונות עד ה״מלכות״, יש שמונה ספירות, שמונה מערכות. ומסופר באיזו צורה אנחנו נכנסים בהן, כדי לקבל מהן את המאור שיתקן אותנו, ויחבר אותנו לאגודה אחת, ״כאיש אחד בלב אחד״ 5, ״כל ישראל חברים״ 6, ״ואהבת לרעך כמוך״ 7, ועוד אמרות העוסקות בערבות ובחיבור. כאשר אנחנו מתחברים יחד, על ידי ספירת היסוד שנקראת

״כֹּל״, אנחנו מגיעים לפתרון, כי האור העליון, הכוח שנמצא במערכת הטבע, ״בתורה״, מגיע אלינו, ומתקן אותנו, ממלא אותנו באור הזה. ואז אנחנו מתחילים להרגיש חיים שלמים, נצחיים, כי הקשר בינינו, בין כל מי שחי, ובין כל מי שמת ובין כל מי שעוד לא נמצא בעולם שלנו, הוא למעלה מהגופים, הוא בדרגה הבאה, וכשאנחנו מתחילים להתקשר כך יחד, אנחנו מתחילים להרגיש את עצמנו כחיים בממד עליון יותר. זה נקרא ״עולמך תראה בחייך״ 8. זה מה שהוכן לך האדם, לכל אדם.

כך אנחנו רוכשים את התורה, את כל המערכת הזאת, ומתחילים להיות יחד עִמה ועם האור העליון, עם הבורא שממלא את המערכת הזאת. וזה נקרא ש״ישראל, אורייתא, קודשא בריך הוא, חד הוא״ 9. כך מגיעים ליישומו של כל התהליך, לתיקון עצמנו בעצמנו מכל הרע שממנו התפתחנו על ידי כל ה״תוכנה״ הזאת שנקראת ״תורה״. לקחנו ממערכת זו כוחות שונים, ידיעות, פעולות הדרגתיות בזו אחר זו, ובאופן כזה תיקנו את עצמנו, והגענו למצב של גמר התיקון, לסוף התיקונים.

מלכתחילה ניתנה התורה, ככתוב, ״בראתי יצר הרע, ובראתי לו תורה תבלין״ 10 , ״כי המאור שבה מחזירו למוטב״ 11 , ואנחנו עשינו את כל הפעולות האלה, גילינו את היצר הרע שבנו, ועכשיו אנחנו מתחילים לגלות אותו יותר ויותר על ידי המשבר. בשלב הבא עלינו לגלות ״בראתי תורה תבלין״, כלומר באמצעות התורה אפשר לתקן, ואת זה יש לפרסם בכל העולם, כי כך מצווה עלינו התורה. אנו נשתמש בתורה כ״מאור שבה מחזירו למוטב״, וכך נגיע לתיקון.

 

כיום כולנו נמצאים במצב של נדב ואביהוא, ועושים את אותה טעות. הם הקריבו אש זרה, כשלמעשה ״התורה תבלין״ היא התיקון הנכון. מה הטעות ומה התיקון?

התורה מספרת לנו תמיד על שתי אפשרויות; במה אפשר לטעות, ובמה לא. ואכן הטעויות של נדב ואביהוא הן טעויות גבוהות מאוד, הם משכו את המאור מבלי שעשו קודם לכן תיקונים בקשר בין המלכות לספירות הקודמות.

יש לנו את תכונת ה״בינה״, ואחר כך את חג״ת, נה״י ו״מלכות״, והשאלה היא איך אנחנו מקשרים את ה״בינה״ עם ה״מלכות״, בייחוד ב״יסוד״, בספירה האחרונה. איך אנחנו מקשרים את הספירות באופן כזה, שאנחנו מקבלים את כל האורות שעוברים מג' ספירות ראשונות דרך שבע ספירות תחתונות, ממטה למעלה, בדחייה, בנתינה, בהשתוות הצורה עם אותם האורות, כי הם באים כדי להשפיע, וגם אנחנו צריכים להשפיע כמוהם.

נדב ואביהוא, לדוגמה, לא עשו את התיקונים האלה. הם הקריבו אש זרה. הם לקחו ג״ר, אורות שאי אפשר לקבל אותם בדחייה, ולכן התורה מספרת לנו על זה. התורה תמיד מספרת לנו על עבודת המערכת הכללית כולה, ואחר כך היא מציינת במה בדיוק עלינו לעסוק, עד כמה עלינו להפעיל את עצמנו לפי המדרגה שבה אנו נמצאים, ולא יותר. היא מספרת גם על העבירה שנעבור אם נעשה משהו לא נכון, כמו בדוגמה של נדב ואביהוא, וגם נותנת הוראה כיצד להשתמש במערכת באופן נכון. אם כן, בכל צעד ושעל שאנחנו עוברים, יש לפנינו הוראה. תורה מהמילה ״הוראה״, כיצד עלינו לתקן את עצמנו, כדי להביא את עצמנו מעולם חשוך ושבור לעולם נאור ושלם.

 

כיום, אנחנו משלמים מחיר כבד מאוד על מעשינו כאנושות. על רוב הדברים אין מספרים לנו, אבל אומרים שכיום למיליארד וחצי איש אין ביטחון, אפילו בזה שיהיו להם די מי שתיה. ויש עוד דברים רבים שקורים שאין מספרים עליהם, כנראה משום שאין פתרון.

אין פתרון כי איננו יכולים להתמודד עם האגו שלנו. בעולם יש הכול, יש לי מיליארד דולר בבנק, יש לי תבואה במחסנים, יש לי כל טוב, נפט, גז והכול. עם זאת, איני מסוגל להתגבר על האגו שלי, ואף על פי שאני שומע ומבין בשכלי, שאם אחלק יהיה טוב לא רק לי אלא גם לכולם, איני יכול להרשות לעצמי לעשות זאת כי זה מעל הטבע.

לפיכך, אנחנו צריכים כוח שני שהוא מעל הטבע, כמו כוח פרעה אבל כוח הבורא, כדי שהבורא ינצח. איננו מסוגלים לעשות שום דבר, כי אנחנו נמצאים באמצע והאגו שולט עלינו. זו בעיה גדולה, אבל בלי שנרגיש את זה, בלי שנבין את הדברים, בלי שנכיר את הרע, מצרים, לא נוכל לצאת ממנו.

כיום כל האנושות נמצאת באותו מצב. עברנו שבע שנות שובע, חשבנו שנתקדם, ושהכול יהיה בסדר, שהעולם יהיה נאור, ושהכול ייפתח לפני האנושות, אבל בעשרות השנים האחרונות אנחנו בירידה מתמדת, הדבר בא לידי ביטוי בייחוד במערכת הכלכלה. תהליך זה יימשך, משום שהאנושות לא תמצא בעצמה שום פתרון. לפיכך, כמו שהמקובלים כותבים, עלינו להפיץ את חכמת הקבלה או את חכמת החיבור, כי דווקא על ידי הלימוד של המערכת, והשימוש הנכון בה, נוכל להצליח בתיקון שלנו ובתיקון העולם. ואין מדובר כאן במיסטיקה או בעלייה לעולם רוחני, אלא מדובר באופן שבו עלינו לסדר את החיים שלנו, כאן ועכשיו.

 

כשלמדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה, אחד הפרופסורים, שתיאר איך מתבצע הטיפול הקליני, אמר שאכן התהליך לא ידוע. הוא אמר, ״אתה לוקח קופסה עם חלקים שונים של פאזל, מנער אותה עד שזה מסתדר, וכשזה מסתדר אתה שולח את האדם לחברה״.

לפסיכולוגיה לא ברור איך אתה מתקן את טבע האדם, מה גם שלא כולם יהיו מקובלים, לא כולם יוכלו ללמוד קבלה. ולכן השאלה היא איך אנחנו מסבירים, נניח לקהילת פסיכולוגים, לאנשים מלומדים, איך אנחנו מבצעים שינוי בטבע האדם?

פסיכולוגים יכולים לטפל בבעיות פרטיות קטנות שנמצאות ברמה ביתית, או אולי במקום העבודה. בפתירת בעיות ארגוניות כבר יש בעיה, כי האגו של האדם מתחיל לגדול יותר ממה שאנחנו מבינים ויכולים ללמוד בעולם הזה.

בעל הסולם כותב שעלינו להודות לפסיכולוגיה המטריאליסטית, על כך שהיא מעבירה את האדם ממיסטיקות שונות, לידיעות שהן לפחות רציונליות, על העולם הזה ועל הטבע. הפסיכולוגים עובדים במחקר ככל יכולתם. הם עובדים לפי סטטיסטיקה, עם קבוצות, ורושמים את הדברים. זו עבודה רבה, הדורשת השקעה רבה. אולם כל עבודתם היא לשווא, כי הם עובדים בחשכה; קיימת מערכת שהיא כמו קופסה שחורה, שאני מנענע אותה ומקבל משהו.

חכמת הקבלה מלמדת בדיוק על ה״קופסה השחורה״ הזאת, ממה היא מורכבת, איזה סדר ואיזו חוקיות יש בה, איך אתה מנענע אותה, כך או כך, ושמראש תדע איזו תגובה תקבל, ולמה זה כך ולא אחרת, והעיקר איך לטפל בזה, כי לפסיכולוגיה אין כלים. עם זאת, אפשר להיעזר בפסיכולוגים, במה שהם כן מסוגלים להציע. אין זה אומר שהעבודה שלהם אינה נכונה או פסולה, אלא שעכשיו קיימות בתוך האדם בעיות שהן למעלה מדרגת האדם להבינן, ולכן אנחנו צריכים את חכמת הקבלה.

 

כיום השיטות הידועות בפסיכולוגיה, פחות או יותר, הן מוסר, לימוד ערכים כביכול, או אילוף באופן ביהביוריסטי. אבל אנחנו אומרים שיש לנו שיטה שיכולה לשנות את טבע האדם, והיא נקראת חכמת החיבור. מה הייחודיות של השיטה?

השימוש בכוח הקבוצה.

 

הפסיכולוגים יטענו, גם אנחנו משתמשים בדינמיקה קבוצתית, בקבוצות תמיכה, בדיאלוגים. איך אפשר להסביר להם מה היא חכמת החיבור?

ייחודה של השיטה עליה אנו מדברים הוא החוקים שהמורים שלנו מסבירים לנו, כיצד עלינו לארגן קבוצה. כשאנחנו נמצאים בקבוצה כל אחד מכניע את עצמו כלפי האחרים. הקבוצה צריכה להיות יחסית קבועה, כדי שאנשים יכירו זה את זה. ואז כל אחד מכניע את עצמו כלפי הקבוצה, כל אחד מקבל על עצמו את גדלות הקבוצה. כל אחד רוצה להיות מחובר עם האחרים ברצון אחד, שזה נקרא ״לב״, ובמחשבה אחת, שזה נקרא ״מוח״. להיות מחוברים בלב ובמוח. בקשר הזה שבינינו, אנחנו רוצים לבנות דמות אדם. כלומר רצון ומחשבה, זה האדם. כל היתר זה דרגת חי, בהמה.

יש עוד כללים אחדים. כל אחד רק מוסיף למה שהאחר אומר. אנחנו נמשכים לאתר את מה שמשותף בינינו, ולפתח ולטפח את הדבר המשותף, ללא ויכוחים. החשוב הוא שכולם יתחברו. החשוב הוא להעלות את חשיבותו של החיבור בינינו, של הקבוצה, שזה דבר מיוחד. כי בתוך הקבוצה קיים כוח מיוחד של חיבור, שאין באף אחד. אי אפשר סתם לחבר עשרה גרם ממישהו אחד, וק״ג אחד ממישהו אחר, אלא בחיבור עצמו יש ערך מוסף, שהוא תוספת קומה. אנחנו מתחילים להבין יותר ולהרגיש יותר מה יש בחיבור.

זו שיטה סדורה הכוללת ידע והיכרות עם השיטה. אחרי שמארגנים סדנה באופן כזה, אנשים מתחילים להרגיש שמתעורר ביניהם כוח מיוחד. כוח שמעלה אותם, מושך אותם, מעל המחשבות והרצונות הארציים, הרגילים שלהם, וזו התוצאה שאליה צריך להגיע.

בדרך כלל האדם מרגיש בפנים לא כל כך טוב, לא כל כך נעים, לא כל כך חופשי, מדוכא, לחוץ, ולכן אם הוא מתחיל לעלות מעל ההרגשה הזאת, ולהרגיש מה הוא מקבל מכוח הקבוצה, הוא רוצה להישאר בזה. אין זו אשליה, כי בסופו של דבר נגיע לחברה מתוקנת, כך שהיא תוכל לספק לכל אחד ואחד את הכוח הכללי שמגיע מכולם.

אין צורך להסביר במונחים קבליים, כמו שהפסיכולוגים או הרופאים מסבירים על כל החומרים שפועלים בתוך האדם, האנזימים וההורמונים. האדם אינו צריך לדעת זאת, כי מסבירים לו באופן כזה שיֵדע כיצד להשתמש בחוקים נכון, מלמדים אותו כיצד לקיים סדנאות כאלה, איך להתחבר, באופן כזה האדם ירגיש שהוא יכול לעשות זאת. אם כולנו נתחיל לעשות תרגילים כאלה, נוכל להעלות את עצמנו להבנה והרגשה אחרת. נשתוקק להיות מחוברים מתוך אותו ״אגו״, כי אנו רוצים להרגיש טוב עם עצמנו. ויש אפשרות כזו, להרגיש טוב.

 

קודם לכן אמרנו שהשיטה הזו משנה את טבע האדם; אין זה משהו רגעי כך שאני נמצא בסדנה ומרגיש טוב. מהם העקרונות של המתודה הזאת?

השיטה משנה את הטבע שלי על ידי כך שאני מתחיל להיות מושפע מחברה טובה שמשפיעה עליי את כוח האיחוד, כוח החיבור. היא אינה מכתיבה לי אופנה, מה לקנות, ואיך עליי לראות את החיים וכולי, אלא היא רק אומרת לי, ״חיבור זו ההצלה״. תתחבר לכל האנשים האחרים בצורה יפה, ידידותית, ותשיג יחד איתם דרגה אחרת של קיום, והעולם יהיה טוב. תסדרו את העולם לתפארת, כי בעולם לא חסר מאומה.

אם רוצים לחלק באופן נכון בעולם, אוכל, ביגוד, אנרגיה, למעשה כל דבר, אין צורך להוסיף כלום, אפילו יהיה עודף, כי יש הכול בעולם.

 

אם אהיה בקבוצה אקבל השפעה שונה, אבל מדוע זה משנה לי את הטבע?

כי אתה מתחיל לחשוב דרך הקבוצה, אתה מתחיל להרגיש דרך הקבוצה, אתה מתחיל לראות את העולם דרך החיבור. כלומר אתה כבר לא אתה, אתה כבר לא מה שהיית, אינדיבידואליסט, פרוטקציוניסט, לבד, שחושב ומרגיש ״זה פרטי, זה שלי״. אלא אתה עובר מ״אני״ ל״אנחנו״, וכך אתה רואה את כל האנושות כאחד. לפי התורה זה נקרא להיות ״כאיש אחד בלב אחד״ 12 ,שכולם יתחברו באהבת חברים וכן הלאה, ״כל ישראל חברים״.

למעשה, אתה מסביר לבני אדם מה היא התוצאה הרצויה משימוש נכון במערכת הטבע. זאת, על ידי כך שאתה מראה להם שבחיבור, עם מספר כללים, הם משיגים את הכוח שטמון בטבע. זו ״חכמת ההמונים״, שעליה מדברים כיום. בסופו של דבר, אם אתה רואה את הדברים לא באופן אישי אלא דרך טובת הכלל, אתה מרוויח גישה אחרת לעולם.

 

ההורים שלי חיו עשר שנים בקיבוץ, והמסר שקיבלתי בתור ילד היה שהרעיונות האלה יפים, אבל אינם מתאימים לטבע האדם, כי את טבע האדם אי אפשר לשנות. ולרְאָיָה הקומוניזם שקרס לאחר שנגרם הרבה מאוד נזק, וגם הקיבוצים שקרסו. הם אמרו דברים דומים מאוד למה שנאמר כאן, ״בואו נהיה ביחד, נחיה ביחד בקומונה״, והם גם יישמו את הדברים כמעט עד הסוף. איפה הייתה הטעות שלהם?

בעבר זה לא היה הזמן המתאים. הרעיון היה רעיון טוב, וגם כיום רובם עוד חושבים שעל ידי האגו אפשר להתקדם לחיים טובים. אולם למרות הבחירה שלהם באלטרואיזם האידיאלי, השלם, הילדים שגדלו ראו שיש עולם אחר ובחרו בדרך אחרת. כל אחד רצה את הרכב שלו, את הבית שלו, טיולים למיניהם, ודווקא את זה הם לא קיבלו מהקיבוץ. כל אחד רצה להרגיש שהוא מוצלח יותר מהשכן. וכך במקום שיהיה שוויון, התחילה תחרות שהובילה לבסוף להפרטה.

כיום הטבע משתנה, אנחנו עייפים מהאגו. העולם נמצא בייאוש, כי אין סוף למשבר, והוא רק ילך ויתרחב וימלא כל תחום שהאדם עוסק בו בעולם הזה, בהתרשמויות שליליות. האנשים יהיו בהרגשת גלות מצרים. הם לא יוכלו לצאת מהאגו, כי האגו יהרוס אותם. את זה לא היה לקיבוצניקים. הם רצו חיים טובים, ובקומונה החיים נוחים וטובים יותר. כולם מבשלים יחד, עושים הכול ביחד, ובאופן כללי זה די נוח וטוב יותר. אמנם זה חיבור יפה, אבל זה לא עומד במבחן החיים במציאות שלנו.

לכן תחילה עליך להיכנס למצרים, ורק מתוך הרגשת האין ברירה, המצב שבו אתה נמצא תחת האיום של פרעה, שהוא האגו שלך, הטבע שלך, שעומד להרוס אותך כליל, עליך ״לקפוץ״ לים כנחשון 13 .

רק באופן כזה, כשאתה רואה שהיצר הרע בא אליך וחונק אותך, ולא נותן לך יכולת לצאת לחיים נורמאליים, אתה עומד לקבל החלטה, שאם היה אפשר להחליף את היצר הרע, את האגו שלך, את הקנאה, התאווה, הכבוד 14 והשליטה למשהו אחר, היית שמח מאוד להיפטר ממנו. כשתחליט שאתה בכל מקרה ״קופץ״ לים סוף, אזי באמת תהיה זקוק לשיטה חדשה. עד אז האנושות לא תעבור מצדו האחד לצדו השני של ים סוף.

אם כן, אם אנחנו מפיצים את שיטת החיבור הזאת, את שיטת הקבלה, הן לאלה שמעוניינים ומוכנים לשמוע רק על חכמת החיבור באופן כללי, והן לאלה שמוכנים לראות זאת באופן פנימי יותר, ובסופו של דבר נזרז את ההתפתחות שלנו, נבין מה קורה. ״החכם רואה את הנולד״ 15 .איננו צריכים להיכנס ממש לבעיות. זה כמו שמראים לאדם צילום רנטגן ואומרים לו, ״תראה יש לך כאן בעיה. אמנם כעת אינך מרגיש בה, אבל זו בעיה שצריכים לנתח״. לזה אנחנו צריכים להגיע, שיהיה לפנינו ״צילום רנטגן״ של המצב שלנו, ונבין שזה מצב שכדאי להיפטר ממנו. אחרת באמת יהיו צרות גדולות מאוד, כמו שכתוב על ימות המשיח, מלחמות המשיח. העולם יכול להיות בצרה גדולה.

 

אם כולם ירכשו את חכמת החיבור ויתקנו את הטבע, החיים יהפכו למשעממים, כולם יהיו נחמדים. יהיו שם רובוטים?

אפשר לחשוב כך כל עוד לא מרגישים חיים בתכונת הנתינה. בתכונת הקבלה, שבה אנחנו קיימים, אנחנו מרגישים ויש לנו מיליארדי הבחנות וטעמים, מה שאין כן, כשעדיין לא טעמנו את טעם האור, את טעם המערכת העליונה. שם זה לא העולם שלנו, הקטן ביותר והגרוע ביותר, אלא שם זה העולמות. שם יש הישגים, נצחיות, שלמות, בלי עניין של מרחק, זמן ומקום. אתה עולה לרמת חיים אחרת לגמרי. כמו שאי אפשר להשוות בין אדם שחי לפני עשרת אלפים שנה, באיזו מערה, לעומת אדם שיש לו הכול והוא חי ב״ג'ונגל״ המודרני.

 

איני שואל על מי שנע בג' קווים, בין האגו ובין ההשפעה, ומוצא את דרך האמצע. אלא על הקהל הרחב, על אנשים שתיקנו את האגו, וכעת הם אוהבים זה את זה. איזה מין טעם יש לחיים? אמנם זו הצלה ממה שהיה קודם, אבל מה יש חוץ מזה?

כדי להגיע לעולם שכולו טוב, תחילה עלינו לעשות תיקונים רבים. יש לעבור את כל התהליך במדבר, ככתוב בתורה. והעיקר זו ההליכה במדבר, כי אחרי המדבר, הכניסה לארץ ישראל, כיבוש הארץ, זו כבר לא בעיה. אתה כבר מגיע עם כלים מתוקנים, כלים דהשפעה, ועליך רק להשליט אותם על הכלים דקבלה. על הצורה הזאת לא כתוב בתורה, כי היא מסתיימת בכניסה לארץ ישראל.

לאחר התיקונים אתה מגיע לעולם אין סוף, שאין בו גבול. העולם שלנו כולו מוגבל. אתה מוגבל בחיים שלך, אתה מוגבל ביום ולילה, בעייפות ובבריאות ובכל מה שיש לך. כיום אתה קיים בגבולות קטנטנים, בשטח כל כך מצומצם, כך שלא יהיה לך על מה להצטער.

 

כלומר אנשים יגלו אפשרויות חדשות, דווקא דרך הנתינה, הקשר והחיבור?

דרך זה הם יגלו שהם נכנסים לממד עליון לא מוגבל. כאן ועכשיו ״עולמך תראה בחייך״ 16 . אם אנחנו לומדים כיצד להתנהג נכון בינינו וכלפי העולם, זה נקרא שה״שמיני״, ה״מלכות״, הרצון האגואיסטי שלנו מתחיל להשתפר ולמלא את עצמו בהישגים גדולים וחדשים.