כָּל מַעְיָנַי בָּךְ

 פרשת "תצווה"

(שמות כז, כ – ל, י)

 

 

 

 

פרשת ״תצווה״ היא המשכה של פרשת ״תרומה״. הבורא ממשיך לתת למשה הנחיות להקמת המשכן. בתחילה הבורא אומר למשה, לְצָווֹת את בני ישראל לקחת שמן זית לצורך הדלקת ״נר התמיד״ 1, באוהל מועד מחוץ לפרוכת, שידלוק מהערב ועד הבוקר.

לאחר מכן, הבורא אומר למשה לקחת את אהרון ובניו, נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר, להיות לכוהנים. ומפרט לפרטי פרטים את הציווי של הכנת בגדי הקודש המיוחדים ״לכבוד ולתפארת״ 2. לשם כך על משה לדבר עם כל ״חכמי לב״ 3 שהבורא מילא אותם בחכמה, כדי שיכינו את הבגדים. אהרון הכוהן ילבש חושן, אפוד, ציץ, מעיל, כתונת, מצנפת, אבנט ומכנסי בד. ובניו, הכוהנים הפשוטים, ילבשו כתונת, אבנט, מגבעת ומכנסי בד.

בהמשך מתואר לפרטי פרטים, הטקס שבו מקדשים את אהרון ובניו לתפקידם במשכן, הכולל הקרבה של פר אחד ושני איילים, לחם, מצות וחלות, מצות בלולות בשמן. כמו כן, רחיצת אהרון ובניו במים, ומשיחתם בשמן המשחה.

בהמשך מתואר הציווי לבנות ״מזבח קטורת״, שיוּנַח בתוך המשכן, לפני הפרוכת שעל ארון העֵדוּת, ומפורט אופן הקטרת הקטורת. לסיום מסופר על יום הכיפורים שיתקיים אחת לשנה.

 

קודם לכן דובר על עניין ה״תרומה״, וכאן יש המשך פירוט של בגדי הכוהן.

מדובר בהתפתחות האדם. כל התורה מדברת על האדם, שמפתח את עצמו להיות יותר ויותר דומה לבורא. לכן הוא נקרא ״אדם״, הוא בונה את עצמו. בתהליך ההתפתחות הזה יש שלבים ארוכים, מורכבים, חיצוניים, מבפנים החוצה, מלמעלה למטה, אנחנו כמו גלדי בצל. יש תרי״ג רצונות שעלינו לתקן, זה נקרא ״לקיים תרי״ג מצוות״, ויש לכך סדר מיוחד. המצוות הן פנימיות מאוד, והן שייכות ללבושים, למשכן ולעבודה במשכן, ועל האדם לדעת כיצד לגשת לעבודה הזו.

אלה דברים שהאדם מגלה בכל פעם ברצונות שלו, ומתקן אותם בהשפעה לזולת. אדם רגיל אינו מגלה את הרצונות האלה, משום שאין לו אותם. אם כן, היכן יש תרי״ג רצונות, או אפילו תר״ך רצונות? יש בנו 620 רצונות, והאדם יכול לגלות עשרה, אולי עשרים. אבל את כל ה 620-אינו יכול לגלות.

אדם שמתחיל לעבוד בהתקרבות לזולת, מגלה שבאמצעות תכונת ההשפעה הוא מתקרב לבורא. הוא מגלה שתכונת ההשפעה מושלמת וממלאת הכול. הכוח ״אין עוד מלבדו״, מנהל את הכול וממלא את כל החלל של כולנו, עובר דרך הכול ומחזיק את כולם. לכן, אדם שמתחיל לתקן את עצמו, מתקרב לעבודת הכוהנים, הלויים, ישראל, אומות העולם, וישנה גם עזרה לגברים, לנשים ועוד. בעבודה עצמה הוא צריך ״מוח״, ״עצמות״, ״גידים״, ״בשר״ ו״עור״, שהן התכונות הפנימיות שלו. לאחר מכן הוא צריך ״שורש״, ״נשמה״, ״גוף״, ״לבוש״ ו״היכל״. מדובר כאן רק בלבושים. בחמישה סוגי לבושים של הכוהן הגדול. כשמתחילים לתקן את הרצונות, מגלים שיש הרבה מאוד סוגים וצורות לרצון. אדם יכול ללבוש שק וגם זה נקרא לבוש, או לעטוף את עצמו בחתיכת בד, אבל כאן מדובר בסוגים שונים של לבושים מיוחדים.

לפיכך, עלינו לראות אין סוף פריטים המתגלים בתוך האדם. בכל אחד ואחד אלה הם אותם הפריטים, אלא שבכל אחד כל פריט ופריט, כל רצון ורצון, נמצא בדרגה אחרת, בצורה אחרת ובהצטברות עם רצונות אחרים בצורה אחרת. לכן כולנו שונים, אף על פי שכולנו מורכבים מאותם החלקים. אנחנו לומדים על אודות הבגדים האלה, ב״תלמוד עשר הספירות״, בחלק ג', וגם בכתבי האר״י.

בהמשך מתואר בפירוט אופן העבודה באוהל מועד. כאן האדם כבר נכנס לתיקון רצונות גבוהים, עדינים, פנימיים יותר. ראשית, ״כולם כבהמות נדמו״ 4 ואחר כך כאומות העולם, כישראל, כלוי, ככוהן, עבודת הכוהנים, עד הכוהן הגדול. כל מי שעובר את כל השלבים האלה, מגיע לגמר התיקון שלו.

כתוב, ״ואתה תצווה״ 5, על מי לצוות? האם על אנשים מיוחדים, בני ישראל או כל העם? נראה שכביכול מדובר כאן בעבודה מיוחדת מאוד לחלק מסך כל האנשים, אבל למעשה העבודה היא לכל אחד ואחד.

מדובר באנשים שיש להם כבר תיקון הלב, חכמת הלב. ״לב״ נקרא ״אור החסדים״, תכונת ההשפעה. לב רחב, כשנמצא בו אור החכמה, הוא גם נותן וגם יודע לקבל. אנשים אלה נקראים ״חכמי לב״. הם כבר הגיעו לדרגה גבוהה מאוד ומיוחדת ״לקבל על מנת להשפיע״, והם פועלים בנתינה באופן כזה שהם מקבלים כדי להשפיע לבורא. כך אנחנו מממשים את עצמנו ועושים לו נחת רוח, נותנים לו סימני אהבה. זוהי בעצם העבודה הגבוהה ביותר. אנחנו עוברים מהמצב שבו כולנו נולדנו, ב״רצון לקבל על מנת לקבל״ למצב של ״רצון להשפיע על מנת להשפיע״, שנקרא ״לשמה״, ואחר כך אפילו למצב של ״רצון לקבל על מנת להשפיע״, שזו כבר דרגת האהבה. על כך מדברת הפרשה.

התורה אמנם נכנסת לפרטי פרטים, אבל אין מדובר אלא על האופן שבו האדם מתקן את תרי״ג הרצונות שלו שיהיו כולם בהשפעה, או בדרגת ״להשפיע על מנת להשפיע״, שהם רמ״ח רצונות, 288 , או בדרגת ״לקבל על מנת להשפיע״ שהם שס״ה רצונות, 365 . כך האדם מתקן את כולם ומגיע לתרי״ג רצונות, ולגמר התיקון. במהלך התיקון מתגלה לאדם שהוא נמצא במצב אחר לגמרי. לפני התיקון הוא מרגיש רק את העולם הזה כפי שהוא נתפס בחמשת חושיו, ואילו כשהוא מתחיל לתקן את עצמו בכל הרצונות שמכוונים לבורא, והם מתוקנים,

הם פועלים כמו אנטנה, קולטים ומהווים לאדם את תכונות הבורא, והוא מתחיל להרגיש מה הכוונה ״להיות בעולם העליון״.

ככל שהאדם הולך ומתקן את עצמו, כך הוא הולך ונעשה אדם. כמו ולד שנולד וגדל, כך אנחנו הולכים וגדלים בכל אותם השלבים. אם כן, אפשר לראות את סיפורי התורה כתהליך של התפתחות האדם; הוא מתחיל מטיפת זרע עד שמגיע להיות אדם, חכם, גדול ומתוקן. התורה מתארת זאת כתהליך כביכול היסטורי, שלבים שעוברים בני אדם, אולם אפשר לראות את התהליך הזה גם באופנים אחרים.

 

זהו בעצם תהליך התפתחותי שאפשר לראותו בחתכים שונים ובמישורים שונים. מה המשמעות של המושגים: ״כוהן״, ״להיות כוהן״, ״כוהן גדול״, ״כוהן פשוט״, כיום בעולם שלנו, במאה העשרים ואחת? כיום אף מצאו גֵן, שאופייני וייחודי לכל הכוהנים מכל העדות בכל עם ישראל, שעובר מאב לבן.

אין מדובר בכוהנים שעולים לדוכן בשבת ומברכים את העם. עוד נגלה הוכחות רבות לכל הדברים האלה גם בגשמיות, כי כל מה שיש ברוחניות בסופו של דבר מועתק לגשמיות. כוהן הוא מנהיג רוחני. אהרון הכוהן ומשה הם אחים, ומשה הוא משבט לוי. כוהנים זוהי תכונה מיוחדת באדם, מי נקרא כוהן? כשהאדם מגיע לדרגת ״אהרון״, לחסד, גבורה, ואחר כך גם לדעת, כשיש לו יכולת לקבל בעל מנת להשפיע, להיות כמו אותם ״חכמי לב״, זוהי דרגה גבוהה מאוד. וכשהוא יכול להיות בתיקון כל הקומה שלו, זה נקרא שהוא ״מנהיג העם״. ״העם״ אלה הרצונות הפנימיים של האדם שהוא מנהל, ונמצא בשליטה עליהם. ״כוהן״ זו דרגה של מקובל, במדרגה גבוהה מאוד.

 

איך זה בא לידי ביטוי בעולם? מה עושה אותו מקובל?

בימינו אין דבר כזה, מפני שאנחנו נמצאים בגלות כתוצאה מהחורבן, התנתקנו ויצאנו מהתיקון הפנימי שלנו, נפלנו מדרגת ״ואהבת לרעך כמוך״, לשנאת חינם. לכן, אין בינינו כוהנים ולויים, כפי שצריך להיות. ובכלל, כל העם איבד את המבנה הפנימי שלו, כי המבנה הפנימי יכול להיות רק בתנאי שאנחנו שייכים למבנה הרוחני, כעם שמתקן את עצמו בלהידמות לבורא, ישר-אל, ישראל המשתוקקים להידמות לבורא.

ולכן, כל עניין הכוהנים, הלויים וישראל, אינו בתוקף, אלא רק כשנתחיל לחזור, כולנו יחד, לתיקונים שלנו. כשנתחיל לראות לאילו דרגות כל אחד מאיתנו מגיע; מי בדרגת כוהן, מי בדרגת לוי, מי בדרגת ישראל. נדע גם לאיזה שבט אנחנו שייכים, באיזו רמה נמצא כל אחד ולאיזה שורש רוחני הוא שייך, אז נראה את האמת.

 

כלומר מתוך האיחוד בינינו, פתאום נגלה את הייחודיות של כל אחד, של כל שנים-עשר החלקים?

כן, אנחנו נראה הבדלים גדולים בינינו, אבל ההבדלים האלה דווקא ישלימו זה את זה. כמו במשחק לגו, החלקים אמנם שונים, אבל דווקא משום כך הם משלימים זה את זה, כך יש השלמה גם אצלנו. כשמשלימים זה את זה, אין שום הבדל בין גדול, קטן, גבוה או נמוך, אלא כולנו חיים בהשלמה, שלמים, כי כל אחד מרוויח את כל ה״פאזל״. עכשיו איננו יודעים מהי עבודת הכוהנים, אבל ללא ספק כל אחד צריך להשתוקק להיות כמה שיותר בהנהגה, בחיבור, ללוות ולמשוך את כל העם לתיקונים. יש לפנינו אפוא עבודה רבה.

 

אם היה מקובל בדרגת כוהן כלפי העם, למשל בתקופתנו, מה היה תפקידו?

לא רק הכוהן מקובל, כולם צריכים להיות מקובלים. כולם צריכים להיות בגילוי האלוקות הא-לוהות, ״כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם״ 6. בימינו כולנו כבר צריכים להיות ממלכת כוהנים, כמו שכתוב, ״ותהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש״ 7. הבורא פונה לעם ישראל, אתם חייבים להיות הנציגים שלי בעולם, להראות, ללמד ולמשוך את כל האנושות אליי, לכן אתם מקבלים את התורה ואת שיטת התיקון. זאת, כדי לעבור מצבים שונים בדרך, להיות מסוגלים להתכלל מכולן, מכל אומות העולם, ואחר כך להגיע לתיקון.

אנו יצאנו מכל אומות העולם, אלפיים שנה היינו ביניהן, נכללנו מהן, אבל כתוב ״לא יצאו בני ישראל לגלוּת אלא לצרף להם נשמות הגויים״ 8. כלומר לא היינו שם כמו כל אומות העולם, אלא אנחנו לוקחים, מצרפים, ו״תופסים״ משם רע, כי אין שם טוב, אלא רק רע. ועם כל הרע ש״תפסנו״ מכל העולם, אנחנו באים וחוזרים לארץ ישראל. מכאן, שבארץ ישראל יש קיבוץ גלויות, בתוך עם ישראל חיים כל העמים שבעולם, וכל אחד הגיע עם מה ש״תפס״ משם. התוצאה היא שיש כאן, בחלק כל כך קטן של כדור הארץ, עַם שכולל את כל העמים. וכשאנחנו מתחברים, הנציגים של כל העמים בתוכנו מתחברים. אנחנו לא רק מייצבים כאן את הצורה

העתידית של כל העולם, אלא גם מייצרים אותה. בכוח ישראל שבנו, עלינו לגרום שיידבקו כל נשמות הגויים שצירפנו, שאיתן הגענו יחד לכאן, ונמצאות בתוך הנשמה, בכל אחד ואחד, כתוצאה מהגלות.

כשנתחבר בינינו, נביא בכך לתיקון של העולם, או של ה״מיני״ עולם. ומהתיקון הזה, יתפשט תיקון בכל העולם. בעל הסולם, במאמרו ״שופר המשיח״, כותב שחכמת הקבלה חייבת להתפזר בכל העולם, לכן אנחנו מפיצים ספרים. אבל עיקר התיקון שאנחנו צריכים לעשות הוא כאן בישראל. כי בנו, בתוכנו, יש את כל ההתרשמויות מכל העולם, וכשאנחנו עושים את התיקון כאן, זאת מערכת הליבה של כל העולם, שמתוכה יצא כוח החיבור והאיחוד. ישראל היא כדבק, ואומות העולם שבנו הן כחלקיקים בתוך עוגה. כשאנו מגיעים לצורה הנכונה, זה

כבר גורם תיקון בכל העולם. כי גם אנחנו השארנו את החלקים שלנו באומות העולם, וכשאנחנו מדביקים אותם כאן אצלנו, בינינו, הכוח הזה מתפשט החוצה, ואז הדבק הזה יהיה גם שם, כי אנחנו נמצאים שם. כפי ששאל הבעל שם טוב את המשיח ״מתי תבוא?״ והוא השיב, ״מתי שהמעיינות יתפשטו החוצה״.

 

כיום אנחנו דווקא מרגישים כעם בלי זהות, בלי קשר בין הפלגים השונים. יש בנו תרבויות זרות שסיפחנו אלינו. איך מהמצב הזה, העם שלנו נעשה כה נשגב? ממלכת כוהנים זו ממלכה של אנשים שמחנכים את העולם, מקרבים אותו לבורא. איך מתבצע בדיוק המעבר הזה?

הוא מתבצע משני כיוונים. כיוון אחד הוא ההתפשטות שלנו כאן בארץ ישראל, להראות לעם את המצב האמיתי שבו הוא צריך להיות. ״ואהבת לרעך כמוך״ חייב להיות החוק העיקרי של העם והמדינה, כך צריכים לחיות. כלומר על ידי חכמת החיבור, חינוך לערבות, למצב שכולנו מתחברים יחד, נסדר מחדש את כל המערכת של העם והמדינה.

עלינו להראות לכל העולם דוגמה, עלינו להתחיל לפזר את שיטת החינוך הזאת לכל העולם, כי עבודת הכוהנים היא בעיקר חינוך, הם מחנכים את העם. מהכיוון השני מגיע המשבר, שמקבץ את כולם, שדורש שוויון בין המעמדות, אבל בעלי הממון ממשיכים להיות החזקים, בעלי השליטה, ואילו שכבות הביניים הולכות ונעשות עניות יותר.

עלינו לפנות בייחוד לשכבות הביניים, כי ״בתוך עמי אנוכי יושבת״ 9, ולהראות להם שיש שיטה לשינוי העולם, שאינה תלויה בחזקים, בעלי הממון, בעלי השליטה, כי גם הם אינם מכירים את השיטה, ואינם מסוגלים לשנות את העולם. העולם מתחיל להיות חסר ניהול, ללא שום שליטה.

כך אנחנו מגיעים לתיקון משני כיוונים. מצד אחד, הבורא, הכוח הכללי, שמגיע בהתגלות המערכת הכללית, עוזר לנו. המדרגה הבאה מתגלה כלפי העולם שלנו, ומראה את עצמה בצורה עגולה, אינטגרלית, קשורה יחד, וכל העולם נמצא בחוסר אונים, אף אחד לא יודע איך להתנהל עם המערכת, איך להתקשר אל המדרגה הזאת. אותם כוחות המקשרים בינינו בצורה הדדית, בצורתם העגולה, נכנסים בינינו, ואיננו יודעים איך להמשיך לחיות, החוקים לא ידועים לנו. זהו בעצם המשבר עצמו, המגיע מלמעלה, מבחוץ, ומאיתנו מבפנים.

אנחנו נמצאים כאן בעבודה הדדית עם הבורא. הבורא סוגר את כל האנושות מבחוץ, במערכת החדשה, העגולה, בתלות הדדית, ומצד אחר עלינו ללמוד כיצד להתאים את עצמנו לאותה מערכת אינטגרלית מבפנים, מצד האדם. בכל מקרה יתרחש התהליך, השאלה היא רק עד כמה אנחנו יכולים להיות מועילים לכל האנושות, להביא אותה לתיקונים ולקרב אותה עד לבורא, באופן מהיר כדי לעשות לו נחת רוח.

נתאר לעצמנו את מדינת ישראל בעוד עשר שנים, בשני המצבים. כמו שכתוב ״היה אם שמוע תשמעו״ 10 , נאמר שעכשיו הצלחנו בגדול, ותוך זמן קצר מאוד כולם מבינים את מסר האיחוד והחיבור בינינו, איך נראית מדינת ישראל ביחס לעולם?

 

והיה ואין שומעים, מתעקשים, וכל אחד חושב ביהירות משום שהוא במדינת סטרט-אפ, משום שהוא במדינה ביטחונית, ולכן הוא סומך על האמריקאים, מה קורה אז, איך ניראה בעוד עשר שנים, במקרה הטוב?

בכל מצב לא נוכל לסמוך על אף אחד שיעזור לנו.

 

בשני המצבים, אין על מה לדבר.

אין על מה לדבר, אלא רק במצב שאנו מתחזקים בצורה רוחנית, כי כך אנו בעצם מורידים את כל כוחות הרשע. אנו מרחיקים, משנים ומתקנים אותם, והם מתחילים להתייחס אלינו באופן ידידותי. אפילו העמים והארצות השכנות, פתאום מגלים שכדאי להם לשתף פעולה איתנו במקורות האנרגיה, בחקלאות, בכלכלה ועוד. הם מתחילים לקשור איתנו קשרים. מתחילים להרגיש שהם צריכים אותנו כי בלעדינו אינם מתקדמים.

פתאום נגלה כאן מים, נפט, גז ודברים מיוחדים. אנחנו נישאר מיוחדים בעולם בתחום ההייטק. זה יכול לבוא לידי ביטוי בצורות גשמיות שונות, פשוטות, אבל בעצם הכול מגיע מתוך הכוח הרוחני שבעבודה הציבורית שלנו. כשהעם הולך ונעשה רוחני יותר, אנחנו מתחילים להיות רוחניים יותר. מה שמקנה לנו תכונות מיוחדות בידיעת החומר, בידיעת הכוח, בידיעת היצירה המיוחדת של הדברים, לדוגמה במכונות, בתחום ההייטק והסטארט-אפ. אנחנו מרגישים פתאום שהעולם שלנו עולה יותר ויותר מעל החומר, למצב אחר, לרמת אנרגיה, מידע, לא ירחק היום ונרגיש כביכול לא שייכים לחומר. לפיכך, אם נכוון למימוש הייעוד הרוחני שלנו, נראה תוצאות מרחיקות לכת, טובות, גדולות ורחבות, בכל השטחים, גם במה שהאדם עושה בעולם הזה. אנחנו נמשוך את כל העולם אחרינו, הם ירגישו שהם צריכים את הכוח הזה. הם יבינו מדוע תמיד נחשבו היהודים מיוחדים, כי הם מקור הכוח הרוחני, מקור האנרגיה שמחיה את העולם. כל העולם יתחיל להתחבר יותר ויותר, ולחפש את היהודים במובן החיובי, ולא במובן השלילי כמו היום. הכול תלוי בשינוי היחס שלנו למקומנו בעולם ולייעודנו.

אם לא נעשה זאת, קשה לתאר מה יקרה, שהרי כבר היינו עדים למצבים רעים במהלך ההיסטוריה שלנו. תכנית הבריאה יכולה להיות טובה, אך באותה מידה היא יכולה להיות גם רעה, כי התכנית הזאת פועלת בהתאם אלינו, עד כמה אנו משתתפים או לא משתתפים בה. התכנית הזאת היא כמו חוק שמחייב, כמו רכבת שנעה על הפסים וחייבת להגיע לתחנה שנקובה מראש. אין בפנינו הרבה ברירות; אנחנו יכולים להסכים עם התכנית הזאת ולעבוד, כך שבכל פעם נתקדם יחד עם ה״רכבת״, לצורה הפנימית, נתאים יותר ויותר לאותן דרגות, לאותם המצבים שהרכבת מביאה אותנו. או, אם לא, ה״רכבת״ תמשוך אותנו בכוח, וכביכול תגרום לנו ייסורים קשים ובעיות. בכל מקרה נהיה מחויבים לבצע את התכנית רק שזה יהיה מתוך לחצים איומים.

אם כן, הדרך היא אותה הדרך, המטרה היא אותה מטרה. אם האדם לוקח את חכמת הקבלה, משנה את עצמו ומכין את עצמו, משתתף בהסכמה עם התכנית הזו, עם כל כוחות הטבע, הוא מתקדם נכון לכיוון המטרה. ההסכמה הזו תהיה מתוך לחצים יום יומיים ובעיות. מכאן, שבכל מקרה נגיע למטרה, אבל כדאי לנו מאוד ללמוד כיצד לעשות זאת בדרך הטובה.

 

איך ניראה בעוד עשרים שנה?

בעוד כמה עשרות שנים ואולי פחות מזה, במקרה הטוב נגיע למצב שכל האנושות מגיעה לתיקון, לחיבור על ידי האור העליון, ה״עושה שלום במרומיו, עושה שלום עלינו״ 11 . כך הוא גם יחבר בין כולנו, ונתחיל להרגיש שייכים למערכת אינטגרלית אחת. כשנגיע לזה, נרגיש מדרגה חדשה. כל אחד ואחד יכול להרגיש זאת גם עכשיו, אם הוא מתקן את עצמו באופן אישי. ואז נתחיל להרגיש את המדרגה העליונה הזאת יותר ויותר, עד שנתחיל לראות שהעולם הזה כביכול נעלם מהחושים שלנו, כי ה״עולם״ נקרא גם ״נעלם״ ו״מדומה״.

נתחיל לגלות את עצמנו ככוחות הנמצאים במרחב כוחות, במרחב הרוחני, וזהו מצב הקיום האמיתי שלנו. ההרגשה שאנחנו מקבלים לזמן מה, שאנחנו קיימים כאן בעולם כגופים, כעולם החומר, היא כולה דמיון שלנו, והיא תיעלם. אין לה מקום בתוך החושים שלנו כי כולם עולים דרגה.

 

דובר על ממלכת כוהנים. איך נראית ההנהגה של העולם, יש או״ם? מי פועל שם, מי מנהיג?

ללא ספק אלה יהיו אנשים שנמצאים בהשגה רוחנית מתקדמת.

 

רק ישראל, ישראלים? מי נמצא שם?

לאו דווקא. לדוגמה, רבי עקיבא ויש עוד כמוהו, לא היו יהודים מלידה, לא היו מאותה קבוצה שלקח אברהם מבבל. ״יהודי״ הוא מי שיש לו נטייה לייחוד. אברהם לקח מבבל את כל מי שהצטרף אליו, לפי הרעיון. בעבר לא היו עמים אלא ״עם אחד״ 12 , כמו שכתוב על בבל. אם לפי אותו רעיון מצטרפים אלינו אנשים מעמים שונים, אזי הכול חוזר שוב לגוף אחד.

 

כיצד פועלת ההנהגה של אנשים בהשגה רוחנית כלפי העולם? שבעה מיליארד אנשים, מוסדות חינוך, ממשלות. איך היא פועלת?

הכול מורגש כמו בטלפון פנימי אחד, כל אחד מקושר עם כולם, כולם מבינים ומרגישים את כולם, כמו במערכת אחת. כשם שכל תא בגוף האדם יודע מה הוא צריך לעשות כלפי הגוף, כי הגוף מורכב ממערכות הקשורות זו לזו, כך אם מתחילים להתקשר במערכת רוחנית, הכול נעשה פשוט מאוד.

כיום בעולם יש כאוס רב. אנחנו מרחיבים ומולידים את המערכות, אבל איננו יודעים לקשור ביניהן. ובמצב המתוקן זה להפך, כל המערכות מתחילות להתקשר נכון זו לזו באופן טבעי, אופטימאלי.

 

כאשר עם ישראל היה כולו בהשגה רוחנית, מתוך ההתקשרות הזו ביניהם, גם הפעולות בעולם הגשמי נעשו בהתאמה. האם מי שיגיע לדרגת כוהן גדול, ״ילבש״ את אותם לבושים מתוך התאמה לעולם הרוחני?

הכול נובע מהרצון. אינך יכול לבצע משהו, בלבוש, בהתנהגות, בכל מה שבחוץ ובמה שאתה מייצר בפנים, אלא רק בהתאם לדרגה שבה אתה נמצא.

גם עכשיו זה קורה, אנחנו נמצאים בתוך מערכת אין סופית, קשורים במיליארדי כוחות

לאחרים, וכולם אלינו, אלא שאיננו מבינים כיצד אנחנו נפעלים, מה אנחנו מפעילים.

 

האחרים הם תוצאה ממיקומך במערכת?

כן. וכך גם כל אחד ואחד. לפיכך, כל אחד ״קשור״ לאחרים וקובע בעצמו את המצבים של האחרים, זו נקראת ״ערבות״. כשאנחנו מתחילים להכיר ולהבין את המערכת הזאת, אנחנו מתחילים לנוע לכיוון הטוב. המשבר כיום מראה לנו עד כמה אנחנו נמצאים במערכת שאיננו מבינים שהיא עגולה, טוטלית, וסוגרת את כולם יחד, ולנו נותר רק לגלות זאת.

 

מה אפשר להגיד כיום לעם ישראל כדי שנתחיל עכשיו, ומה עליו לעשות כדי שבעוד עשר שנים נהיה במצב הטוב?

זה יכול להתבצע בפחות מעשר שנים, כי למעשה לא אנחנו עושים זאת. יש לתת לאור העליון לפעול, ״העושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו״. אם נבצע את מה שתלוי בנו, יופעל עלינו כוח הטבע, כוח ההשפעה, ונגיע להשפעה הדדית, לחיבור הדדי נכון, למצב שנקרא ״פורים״. המושג ״פורים״ נגזר מהמילה ״פור״, גורל. כל שעלינו לעשות הוא רק לבצע את מה שבתוכנו, לתת לאור לפעול, וכך נתקדם לקראת התיקון.