כָּל מַעְיָנַי בָּךְ

פרשת "יתרו" מהותית מאוד ועמוסה במשפטים ובעשרת הדיברות. בהסתכלות פנימית נבין, שהרצון לקבל בדרגת כהן מדיין נכנס תחת הרצון להשפיע של משה. לכן, ודאי שדרגת יתרו היא דרגה גדולה, ונקראת על שמו מפני שהרצון לקבל שנמצא תחת הרצון להשפיע, הוא זה שקובע את אופי המדרגה.
יתרו מסביר למשה כיצד צריך להתייחס לעם, כלומר, כיצד להתייחס לכל התכונות, הרצונות, המחשבות והפעולות שמהם האדם נכלל. הוא ממליץ לחלק אותם לעשרות, למאות ולאלפים, ועל כל חלק להעמיד מנהל, ובאופן הזה לנהל את העם. יתרו בעצם נותן לנו כאן מערכת משפטית, מבצעת, מערכת חוקים שלפיהם האומה צריכה להיות מסודרת תחת שליטת משה. משה צריך ללמד את האנשים, והם ינהלו את העם, יעשו סדר ויסבירו לכולם כיצד לבצע את העבודה הרוחנית.
מכאן ניתן ללמוד כיצד ייראה העולם בעתיד, הוא יהיה מסודר כך שיהיו מורים, מחנכים על אלפים, על מאות, על עשרות ועד הדרגה העליונה, שהיא סנהדרין, משה עם שבעים הזקנים שלו, או מאה ועשרים איש במקרה של סנהדרין מורחבת. כך עלינו לראות את התיקונים. אלה שלמטה אינם מסוגלים לעשות משהו, ולפיכך הם פונים לאלה שלמעלה מהם. ברור שמנהל שתחת פיקוחו יש יותר אנשים הוא חכם יותר, ולכן מנהל של עשרה אנשים יפנה למנהל גבוה ממנו שהוא מנהל על מאה, וזה יפנה למנהל של אלף וכן הלאה, עד שמגיעים לדרגת משה.
משה לא צריך לקבל כל אחד, אלא רק מקרים בודדים, את המקרים המיוחדים. כך עלינו לראות את הברורים שעלינו לעשות בתוך הנשמה. כאמור האדם נקרא "עולם קטן", ובתוך האדם הפנימי שלנו עלינו לסדר ולמיין את כל ההבחנות שבנו.
לאחר שיתרו מארגן את העם הוא חוזר למקומו, למדיין. המהות של יתרו חשובה מאוד, כי מצד אחד הוא קשור לפרעה ונמצא תחת שליטתו ומצד אחר, הוא כביכול מגיע ונמצא תחת שליטת משה. בעומק הפנימי יותר יש קשר בין משה לפרעה, לא רק שמשה קיבל חינוך בבית פרעה והיה נסיך מצרים, אלא הוא כל הזמן מלווה על ידי פרעה בצורה סמויה. קודם, פרעה ליווה את משה ואת בני ישראל בצאתם ממצרים, הוא זה שדחף אותם לצאת סוף סוף, כי אדם ללא רצון לקבל שנדחף קדימה על ידי צרות למיניהן, אינו מסוגל לצאת מהאגו שלו. לאחר מכן, לפני מעמד הר סיני, אנו אפילו רואים שדרך יתרו מגיע למשה חלק מפרעה, ועוזר לו להמשיך הלאה. הרצון לקבל נקרא "עזר כנגדו" והוא עובד בנו בערמומיות כדי לדחוף אותנו לגמר התיקון.

מדוע במצרים משה בא אל פרעה, ואילו במדבר דווקא יתרו בא אל משה?
"משה בא אל פרעה" 3 זה כשאותו כוח משה מתגלה בתוך הרצון לקבל שלנו, זה נקרא, שמשה גדל בבית פרעה. למרות שמשה מנקודה מסוימת ומיוחדת מאוד ב"עם ישראל", בכל זאת הנקודה הזאת היא נקודה חלשה מאוד, שצריכה להיכנס לתוך הרצון לקבל ולגדול בו. כך לומדים מהסיפור על בתיה בת פרעה, שמצאה את משה ביאור וגידלה אותו בבית פרעה עד גיל ארבעים, כלומר, עד שהגיע לכל הרצון לקבל הגדול.
תכונת הבינה של משה צריכה להתפתח באדם במלוא דרגתה וצורכה, עד שהיא נבלעת בתוך הרצון לקבל ומתחילה להראות את פעולתה. זה נקרא שבגיל ארבעים משה הורג את המצרי שבו, ובורח מבית פרעה, כי מתגלה בו הרצון להשפיע שנמצא בניגוד לפרעה, לרצון לקבל, לכן אז עליו להתרחק מהאגו שלו. זה נקרא שמשה "בורח". הוא לא יודע לאן, אבל הדרך היא כזאת, שהבריחה מפרעה מביאה אותו למדיין, ליתרו.
מצד אחד, יתרו נמצא תחת שליטת פרעה, אולם מצד אחר הוא חלק נפרד ממנו. המערכת בנויה כך שיש כוחות השייכים לפרעה, כמו בלעם, בלק, המן ויתרו. פרעה הוא שם כללי לאגו שלנו, אבל הכוחות האלה מלווים את התפתחות האדם, את הרצון לקבל שלו, בצורות שונות, בכל הדרכים האלטרנטיביות כביכול. לכן משה מקבל בבית יתרו הכנה מיוחדת, שלא היה יכול לקבל בבית פרעה. הוא מתחתן ומוליד ילדים, משמע, יש לו כבר התפתחות רוחנית מסוימת, על ידי כך הוא מגיע בהמשך למעמד הסנה, לגילוי הבורא.
דרך הסנה הבוער משה כבר מגיע לארבעים שנה. לאחר ארבעים שנה שבהן הוא נמצא בהתפתחות אצל יתרו, הוא מגיע לארבעים השנה השלישיים, דרגת בינה. אז הוא יוצא ממצרים ועובר דרך המדבר עד הכניסה לארץ ישראל. בכל פעם זו דרגת בינה שנכללת ברצון לקבל בצורה מסוימת, בתוכו, לידו או מעליו. אנו רואים שבמדבר זה כבר נעשה מעל הרצון לקבל.
משה שמגיע ליתרו או יתרו שמגיע למשה, אלה מצבים הפוכים. המיוחד בכך שיתרו מגיע למשה זה כשהנקודה הנקראת "יתרו" מגיעה למדבר ואין לה במה להחיות את האגו. האדם מסוגל להיות במדבר ולהכניע את עצמו תחת תכונת ההשפעה, שלא נותנת מילוי לאגו שלו.
את המדבר הוא מרגיש בתוך האגו שלו, ובכל זאת, דווקא בכל המצבים האלה הוא רואה שכוח ההשפעה, הא-לוהים, הוא הגדול מכולם. כלומר, אדם מגיע למצב שתכונת ההשפעה שבו מכובדת יותר וגדולה יותר בעיניו מתכונות הקבלה, זה נקרא שא-לוהים גדול יותר מא-לוהים אחרים.

נביאים רבים אינם מוזכרים בתורה, ואילו על שם יתרו יש פרשה. למה דווקא על שמו יש פרשה בתורה?
יתרו הוא חותנו של משה, סבא של ילדיו, אבא של אשתו ציפורה, הנוקבא של משה. זהו הרצון לקבל שבתוך האדם, שלמרות הימצאותו תחת שליטת פרעה, הוא נבדל ממנו עד כדי כך שמשה גדל שם.
לפני שמשה ברח אל יתרו, הוא היה נסיך במצרים. כלומר, הרצון לקבל שלט בו בכל, מלבד בנקודה שעל ידה הוא התחיל להרוג את הרצון לקבל. כתוב שהוא הרג את המצרי ולאחר מכן ברח. הנקודה הזו שכביכול ברחה מהאגו ולא ידעה מה לעשות נקראת עכשיו "משה", היא מתחזקת על ידי התקשרות מיוחדת עם אותו פרעה, אבל דרך יתרו. זה הרצון לקבל שנראה בצורה אחרת מפני שהאדם מתקשר אליו כך. לכן דרך ההתקשרות החדשה הזאת נקראת "אני", ה"נקודה שבלב", משה עם יתרו, וכך ה"אני" גדל לדרגה שהאדם יכול להגיע לגילוי הא-לוהים.
הסנה הבוער הוא בעצם המגע הראשון של האדם עם הבורא. הוא מקבל ממנו כוח והכוונה נכונה כיצד להתמודד עם פרעה, כדי להוציא מהרצון לקבל הכללי שלו כמה שיותר רצונות, ולהעלות אותם לדרגת ההשפעה. בלי זה אי אפשר להתקדם, כי התקדמות האדם היא רק על ידי כך שהוא מוציא רצונות מתוך הטבע שלו, מתוך האגו שלו, והופך אותם להיות תחת תכונת ההשפעה. משה שבאדם הוא תכונת ההשפעה, הוא מוביל, ותחתיו נמצא עם ישראל. עם ישראל הם אלה שמשה מוציא ממצרים, רצונות שמשה מוציא מהאגו שלו, ובצורה כזאת הוא גדל. אנו רואים שכל זה נעשה בשילוב בין הרצון לקבל לרצון להשפיע. לכן יתרו זו דרגה חשובה מאוד, הוא גֵר. זו דרגה לא פשוטה, זה רצון לקבל שתיקן את עצמו לדרגת ההשפעה.

יתרו הוא הנביא של העדה הדרוזית, מי הם הדרוזים? האם הם חלק משבטי ישראל?
קנה המידה לבדיקה הוא האם האמונה שלהם מחייבת אותם להגיע ל"ואהבת לרעך כמוך" או לא. כל יתר הדברים אינם חשובים. כי לכל אומה, לכל עם ואדם, יש תפיסה משלו. וזאת עד שכולם יגיעו לגישה פנימית יותר. יש המאמינים בנביא כזה ויש המאמינים בנביא אחר, ועלינו כתוב "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". 4
יתרו תחת שליטת פרעה, הוא הרצון להשפיע שהיה בשליטת הרצון לקבל, מגיע אל משה במדבר, כלומר, הנקודה הזו מתעוררת באדם ומחזיקה אותו. יש שילוב בין הרצון להשפיע לרצון לקבל, מלכות ובינה. על ידי שילוב זה, האדם יכול לברר את הרצון לקבל שלו, את העם שבתוכו, עם כל הטענות המגיעות למשה, כיצד לנהוג בכל מצב ומצב, כפי שהתורה מספרת על בני העם שעומדים בתור, ומשה צריך להיות לכולם כדיין, שוטר, מנהל וגם ממליץ.
אלה הברורים המוטלים על האדם בכל רגע, ברצונות ובמחשבות שלו. מכאן ואילך יש כבר סדר מסוים בתוך המערכת הזו בתוך האדם, והוא כבר יודע באיזו צורה מבוררת יותר עליו להתייחס לכל רצון. באיזה גובה ובאיזו חשיבות להתייחס לכל רצון וכיצד עליו להתנהג ולנהל אותו, לנהל אלפים, מאות, עשרות וכן הלאה. זהו בעצם המצב הרוחני הפנימי שבאדם הנקרא "יתרו". לאחר מכן מגיעים כבר לחודש השלישי ביציאת מצרים. קודם מגיעים למדבר סיני ולאחר מכן להר סיני.

עם ישראל חונה מול הר סיני, משה עולה להר והבורא אומר לו "ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי... ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש." 5 ידוע לנו שעל הפסוקים הללו בעל הסולם הרחיב מאוד.
בעל הסולם מסביר שהבורא מתייחס לכל הכוחות, לכל מה שהוא ברא, לכל הרצון לקבל, לכל המלכות דאין סוף. בסופו של דבר, בסוף כל ההתפתחות של האדם, של כל בני האדם, לא רק של הקבוצה הקטנה שעליה מסופר בהיסטוריה, אלא של כולם, יגיעו כולם למצב שיהיו נבדלים ויצטרכו לעשות תיקון.
כולם יהיו "נבדלים", כלומר, על כל העולם לעשות תיקון, ונאמר "אתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" כלפי אותם רצונות שהיו תחת שליטת הרצון על מנת לקבל. אותם רצונות יתנתקו מהרצון על מנת לקבל ויעברו לרצון על מנת להשפיע. זה נקרא "תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש". "קדוש" זו דרגת הבינה, דרגת ההשפעה, והרצון לקבל עולה לדרגת הרצון להשפיע. לא בספיגת החומר לתוכו, לא בספיגת המידע, כי הרי כך אנחנו מרגישים בתוכנו רק את העולם הזה, אלא אם האדם קונה את תכונת ההשפעה, אם הוא יוצא מעצמו בראייה ובהרגשה, זה נקרא שהוא עובר לרצון להשפיע, לתפיסת המציאות מחוץ ל"בהמה" שלו. אז הוא מגיע לגילוי הרוחניות, הוא מתחיל לגלות את העולם הרוחני שנמצא מחוץ לו.
לכן התורה אומרת, שלאחר התקדשות האדם על ידי סידור עצמו, כפי שיתרו ממליץ לעשות, באופן שכל הכוחות המתגלים בו עוברים גיור, כלומר תיקון על ידי תכונת הבינה, אז האדם מגיע לשמיעה הראשונה של "אתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קודש", בתנאי שתשמרו את הברית. אם תשמעו ותשמרו את הברית, אז תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש, "כי לי כל הארץ". 6 הארץ היא רצון, וכל הרצון של האדם שייך לבורא. כלומר, הבורא למעשה משחק איתנו על ידי כך שהוא נותן לנו את כל האגו שיתפתח, שיפרח, ולאחר מכן נותן לנו שיטה הנקראת "תורה".
בפרשה הזאת התורה מספרת שהעם נמצא לפני קבלת התורה. כאמור מדובר באדם הנמצא במצב הזה. אם האדם שומע, מבין ומרגיש שכל רצונותיו נמצאים בשליטת הבורא, בשליטת הכוח העליון, הוא כבר מוכן לקבל מהבורא גם את השיטה כיצד לתקן אותם. הכול מגיע ממקור אחד, גם היצר הרע, עליו כתוב "בראתי יצר הרע", והאדם מבין שהוא בא מהבורא, פרעה הוא בעצם הכוח של הבורא. כל הרע שמגיע באופנים שונים מגיע מהבורא. כעת האדם גם מוכן לשמוע שהמטרה שלו כאדם היא להגיע לדרגת הבורא, אבל על ידי כך שיממש את שיטת התיקון בעצמו.
שיטת התיקון נקראת "תורה", הוראה, או המאור המחזיר למוטב. כמו שכתוב "בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין", "כי המאור שבה מחזירו למוטב". ואז "כי לי כל הארץ", האדם שומע, הוא מרגיש בתוכו. זה נקרא "שמיעה", דרגת בינה, האדם נמצא בדרגה הזאת, בדרגת ההשפעה ושומע ומרגיש בה, הוא מבין את כל ההבחנות הללו.
"תהיו לי ממלכת כוהנים", כלומר, כל הרצונות יגיעו להיות כוהנים. "כוהנים" הוא מצב שבו אין לאדם שום חלקה ברצון לקבל שלו. כי לכוהנים אין שום חלק ברצון לקבל, בארץ, הם כולם רק ברצון להשפיע. "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", "גוי" זה הרצון של האדם המורכב משבעים רצונות, משבעים אומות העולם. אז האדם עולה לדרגת הבינה, להיות "גוי קדוש", "כי לי כל הארץ". שתדעו שכל הרצונות בכם הם ממני, ו"תהיו לי גוי קדוש", כל הרצון לקבל יהיה תחת שליטת ההשפעה.

בשלב זה נעשית הכנה של שלושה ימים, 7 העם מתקדש, מכבס את שמלותיו וביום השלישי נשמעים קולות וברקים ויורד ענן כבד על ההר. 8
רק לאחר קבלת התנאי של "תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש", כשקיימת הסכמה, הבנה, קבלה, קליטה של התנאי הזה, מתקרבים לקבלת השיטה. האדם עובר בפנימיותו את המצבים הללו, דרגה אחר דרגה, מצב אחר מצב. הוא נראה כמונו, דבר לא משתנה בו, אין ברקים, פיצוצים או תקיעות שופר, אלא האדם עובר בתוכו את המצבים הללו ומרגיש מהו "הר סיני". עליו להתמודד עם כל הרצונות שבו, גברים, נשים וכולי, אסור לו להתקרב להר סיני מעבר לגבול מסוים ברצונות הכלליים שלו, רק משה ואהרון יכולים להתקרב להר. כל יתר הרצונות שבאדם עדיין לא מסוגלים לגלות את הא-לוהות, לכן כתוב שההר נמצא בתוך ענן.