כָּל מַעְיָנַי בָּךְ

דיברנו על התהליך ההתפתחותי שעברנו, האם יש אנשים שמתעוררים עכשיו, האם יש התעוררות גדולה נכון להיום? נראה שהטבע באמת נמצא סביבנו, והוא לוחץ ולוחץ.
אנו רואים שהטבע מתחיל ללחוץ עלינו עכשיו, כל המציאות סוגרת עלינו. אולם, ההיסטוריה שלנו הייתה אחרת. בהיסטוריה שעברנו הייתה בנו התפתחות אגואיסטית. כל הזמן רצינו לרוץ ולנצל את האגו שלנו, פיתחנו כל מיני דברים, גילינו יבשות, התפתחנו מבחינה טכנולוגית ועשינו מהפכות בחברה האנושית. האגו כל הזמן דחף אותנו, ואנחנו מימשנו אותו. כלומר, הלכנו לאן שהאגו הוליך אותנו.
אבל כעת, כשאנו נמצאים בנקודה הקריטית, אנחנו עוצרים ורואים שיש בעיות. התייאשנו קצת מכל המהלך ההיסטורי הזה, הגלגולים הביאו אותנו למעין החלטה חדשה ושאלה "מה יוצא לנו מכך?". אנחנו שואלים "מה הטעם בחיינו?" מתוך הגנים שלנו, מכל הגלגולים, מהרשימות. כמו כן, מפני שמגיעה אלינו עכשיו המערכת האינטגרלית ומתחילה להאיר על האדם, הוא בכלל לא יודע מה לעשות בעתיד, כי המערכת הזו כביכול מבטלת לו את האגו.
הגענו לסיום ומיצוי של המהלך ההיסטורי הזה, יכול להיות שיש עוד משהו, אבל אנו רואים שאנו על סף מיצוי המשאבים של כדור הארץ. אנחנו גומרים את כל אוצרות הטבע, את המים, הגז, הנפט, הפחם ואת כל המתכות. פירקנו את כל כדור הארץ ולא נשאר לנו בעזרת מה להתקדם. מהיום והלאה, משנה לשנה צופים שמקורות האנרגיה והמים ילכו וידלדלו.
כאן אנחנו באמת נמצאים בבעיה. אולי האגו יכול עוד לגדול, למרות שהוא לא גדל ואנחנו כבר די מיואשים מההתפתחות הלאה, הייאוש מתפשט בעולם במיוחד בקרב הדור הצעיר. אבל גם מבחוץ, אנו מרגישים שהטבע כבר לא מאפשר לנו יותר "לחגוג" עם האגו שלנו.

אנו רואים שסביבנו יש סבל רב, האנושות סובלת. אמנם יש אנשים שמתעוררים אבל זה לא מספיק, ההתעוררות יכולה להיות גדולה הרבה יותר. לכן נראה כביכול שיש איזה משחק לא הוגן מצד הטבע שלוחץ ולוחץ, וגם אם בהרבה אנשים קיימת השאלה "מה הטעם בחיים?" הם אינם יודעים כיצד להגיע למקום הנכון.
ברגע שהתחילה העצירה בהתפתחות האגואיסטית שלנו, התגלתה חכמת הקבלה, זה כנגד זה. ברגע שא-לוהים, הכוח העליון, התחיל להוריד עלינו את רשת הקשר האינטגרלית בינינו שאנו מנוגדים לה, באותה מידה גם מתחילה להתגלות חכמת הקבלה. היא מתגלה ופותחת את עצמה לכולם.
המכות נובעות מהניגוד בין שתי המערכות. במערכת הפנימית שלנו איננו רוצים להתחבר, ואילו המערכת החיצונית לוחצת עלינו להתחבר. לכן, אנו נמצאים בהתנגשות, ומאותו מקום מגיעה לנו הרגשה של משבר וחוסר הצלחה.
לכן אין לנו ברירה. אם היינו מתחילים לממש את חכמת הקבלה לפני כמאה שנה, בזמן המקובלים שחיו בתחילת המאה הקודמת, כמו בעל הסולם והרב קוק, לא היינו מגיעים למה שהגענו היום.
דוגמה פשוטה, במהלך המאה העשרים אוכלוסיית העולם גדלה בערך בכחמישה מיליארד בני אדם. בגלל שהתחלנו לייצר אנרגיה מהנפט והגז, התחלנו לספק מזון לכל העולם, וכך האנושות התחילה להתרבות. כעת כתוצאה מכך, אם אין מספיק נפט לספק מזון לכל העולם אז נחזור לאחור. בדומה לחיות שנמצאות ביער, אם יש להן אוכל הן מתרבות, כשאין להן אוכל הן לא מתרבות. אנו נמצאים עכשיו במצב מאוד לא פשוט, וזה לא יהיה כמו אצל החיות ביער, אלא אצלנו יהיו מהפכות, מלחמות, בעיות, וכולי. אם האנושות לא תתחיל להתאים את עצמה לטבע האינטגרלי, אז האנושות תתחיל לסבול.

הרבה מאוד אנשים בעולם נמצאים בסוג של דיכאון והם אינם יודעים מאין הוא הגיע. הם אינם מבינים שהוא נובע מאותה ריקנות, באותה נקודה. איך אפשר להביא אלינו את כל האנשים האלה ובכך למנוע את הייסורים?
על כך צעקו המקובלים זמן רב. אין ברירה, כל הפצת המסר מוטלת על לומדי חכמת הקבלה. פרסום מפה לאוזן, דרך האינטרנט, וכל אמצעי התקשורת וספרים כמו ספר זה. יש פיתרון, פיתרון יפה, ואנו יכולים להגיע למצב מצויין בלי סבל, הכול בידינו. זו גם מטרת הכתיבה והפרסום של הספר הזה, לגלות ולהסביר לאנשים במה תלוי האושר שלהם.

כיצד אנו יוצרים מסה קריטית של לומדי חכמת הקבלה, שתמשוך את האחרים באופן טבעי, כמו מגדלור, ותקדם אותנו קדימה? נכון שאנו מתפתחים, אבל עדיין לא מרגישים את הפריצה האדירה.
נראה שכיום הקצב מהיר, לעומת שנים קודמות, הכול משתנה. עלינו להבין שכל המשבר המתגלה היום עדיין לא כל כך חזק, הוא לא נוגע ממש לנשמות. המשבר כביכול מתרחש "מעבר לחלון ברחוב", הוא כאילו רק מפחיד אותנו קצת, הוא מתחיל קצת להעמיד אותנו מולו ועדיין לא נוגע ממש בבשרנו. הוא נותן לנו עוד קצת זמן, אבל עלינו להבין, שכל העולם תלוי בנו. בקשר שלנו, בחיבור שלנו כאגודה אחת, "כל ישראל חברים", בכך אנו ניתן דוגמה לכל העולם.
יש השואלים כמה אנשים צריך שיתחברו למשימה כדי להיות "כאיש אחד בלב אחד", "כל ישראל חברים". אם בפנים, בתוכנו, בינינו בארץ ישראל, יהיה לנו קשר נכון וטוב, אם בארץ ישראל היינו מגיעים לתחושת התעלות של החברה הישראלית, לנטייה כזאת, להבנה הדדית כזאת, אם היינו מתעלים מעל האגו שלנו, מעל החשבונות הקטנים, ללא ספק היינו מצליחים לבנות כאן מדינה לתפארת, עד שכל השכנים שלנו היו פתאום מסבירים לנו פנים, כי כמו שהמשבר הוא העתקה מחוסר התיקון שלנו, גם היחס שלהם אלינו נובע מחוסר התיקון שלנו.
כך גם היחס של כל העולם המתקבץ דווקא עכשיו נגד מדינת ישראל במיוחד עם השאלה לשם מה היא קיימת. ובאמת בשביל מה מדינת ישראל קיימת אם היא לא מקיימת את מה שעליה לקיים, להיות דוגמה, ככתוב "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים, וגוי קדוש", 5 ולהראות לכולם כיצד עלינו להתקיים.
אם היינו יכולים להראות את הדוגמה הזו, אז קודם כל היינו ממלאים את היעוד שלנו, ואז אחרים לא היו תוהים על מקומנו כמדינה. לא שואלים ודורשים מאף אומה כזו תביעה "בשביל מה אתם קיימים?", אלא רק מאיתנו, כי אנו נראים לכולם כעם מיותר.
 

אולי איננו זקוקים לכל המסה הקריטית, אולי כדי ליצור את מצב האחדות מספיק מי שקיים כרגע בתוך המערכת ולומד את חכמת הקבלה?
לא. כי העניין הוא שעלינו להראות לעולם כיצד אפשר להפוך חברה אנושית אגואיסטית, לחברה אינטגרלית שבה כולם קשורים זה לזה. אנחנו די אגואיסטים, כולם מבינים את זה טוב, ועלינו להראות, להוות דוגמה. המקובלים כותבים על כך במקומות רבים, אם נירָאה כך, אז העולם יתחיל להשתנות מיד. לאומות העולם אין בחירה, ברגע שאנו משמשים להם דוגמה הם הולכים אחרינו. נקווה שכך יקרה.

יש לחלק מבני האדם הרגשת מועקה כבדה. הם מנסים, צועקים, ואינם יודעים מה לעשות. אנו רואים את החיבור, והכיוון למטרה הוא נכון. אבל קיים פחד שזה ילך לכיוון סוציאלי חברתי.
אנו פועלים לפי מקורות המקובלים. אנו לומדים רק לפי המקורות שהם ספר הזוהר, כתבי האר"י, כתבי בעל הסולם, ומצורפים לזה גם כתבי הרב קוק, הרמח"ל והגר"א. כלומר, אנחנו לומדים ממקורות אמיתיים וכבדים, ומתוכם אנו מוציאים את השיטה שלנו. לכן אם נתמיד בלימוד המקורות ונהיה קשורים אליהם, אין פחד שנסטה מהדרך.
במהלך שתים עשרה השנים שהייתי קרוב אל הרב"ש, וגם לאחר שהוא נפטר לפני עשרים שנה, בשנת 1991 שמאז קבוצת התלמידים הזו קיימת, אנו הולכים ומתקדמים בתמימות ולא סוטים מהדרך.
כמובן שיש בעיות, אנו קוראים על כך בפרשיות שהתרחשו במדבר. בכל פעם יש לנו בעיה ושוב בעיה, מתקנים ושוב מתקנים. מצד אחד זה גילוי הרע ומצד שני התיקון שלו מצד הטוב.
כך אנו הולכים כל הזמן על שתי הרגליים. כך גם בקבוצות, כשאדם חדש נכנס לקבוצה, נראה לו שהכול ורוד והאנשים כל כך נחמדים, קשורים, הוא מרגיש שהגיע ל"גן עדן". לאחר מכן הוא מרגיש שלא, שיש גם קצת פינות של "גיהינום", כל מיני חשבונות בקבוצה וכולי. זה כך במכוון, כלפי אותם אנשים שמתחברים ומיועדים לעלייה רוחנית.
אנחנו עולים מדרגה לדרגה, ממלכות ליסוד, להוד, לנצח וכך עד שמסיימים את כל שלבי התיקון על ידי הכבדת הלב, על ידי כל מיני בעיות שבהן אנו נתקלים בדרך, ודווקא בזכותן זה קורה.

איך האדם מתמודד עם הכוחות שהוא מזהה וקיימים בקבוצה?
עליו לתאר את עצמו במדבר, נמצא עם הקבוצה שלו כבני ישראל במדבר.
 

מבחינת מה שהאדם יודע לעשות היום זה די פשוט לוותר.
שיוותר, אולם מתוך הבנה שמה שהוא רואה זה בחזקת "כל הפוסל, במומו פוסל", 6 ובינתיים הוא חייב להתעלות ולהתעלות. אלה "שנות המדבר", שבהן אנחנו מעלים ומעלים את עצמנו מעל האגו, איננו נלחמים עימו, אלא רק מעלים את עצמנו מעליו על ידי הלימוד, על ידי החיבור וההפצה.
למרות שכולנו נמצאים ביחסים בינינו בויכוחים, בהפגנת כוחניות וכולי, אנו מכירים זאת ויודעים, איננו מוחקים זאת, אלא כמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה". 7 אנו נקשרים עוד ועוד מעל הכול, זה נקרא שאנו מתקדמים דרך עוד ועוד גילוויים של כוח הרע, מהר סיני, מהר של שנאה, לארץ ישראל. אנו מגיעים לארץ ישראל, לאחר שעלינו על כל הרע. עדיין לא תיקנו אותו אלא רק עלינו מעליו, רק כשנכנסים לארץ ישראל שם מתקנים.
כשאנו מדברים על שמיטה, יובל, "לא תעשה לך פסל", 8 וכל יתר הדברים שעלינו לתקן לפי הפרשה, כל התיקונים הם כולם בארץ ישראל. כשיהיה לנו כוח של בינה, כשנתעלה מעל כל האגו, אז נתחיל לתקן את האגו שלנו. הדרך ברורה, למרות שהמימוש שלה קצת קשה. לכן משה כתב את התורה, והעביר לנו את כל התהליך בפירוט רב.

דיברנו ארוכות על המצב בעולם, על המשבר, על המערכת הרוחנית, לאדם מן הישוב הדברים ברורים ונשמעים הגיוניים. מה הם המאמצים שהאדם צריך לעשות כדי להתחבר למערכת?
קודם כל עליו להגיע לקבוצה, אנו לומדים זאת ממאמר "החירות". אדם יכול לתקן את עצמו רק כשהוא נמצא במערכת, בקרב אנשים שהולכים באותו כיוון ויש להם אותה מטרה, ואז במידת ההתקשרות איתם הוא מתקן את עצמו. אדם לא יכול לתקן את עצמו לבד.
אנו רואים שיוצאים ממצרים, בכך שמתחילים את החיבור הראשון. במקום שמתגלה הר של שנאה, ואנו מוכנים לקבל את החיבור בינינו למרות שאנו נמצאים בשנאה הדדית, ובגילוי הרע שלנו, כך מתקדמים. רק לאחר מכן אנו יכולים להצדיק את העובדה שהדרך הזו מביאה אותנו לפסגה, לנצחיות ולשלמות. זה נקרא "חירות ממלאך המוות". 9
על ידי מימוש האדם בעולם שלנו, בחיים האלה, הוא יכול להגיע לשלמות הסופית. אנו מגיעים למצב שמתחילים להרגיש שהחיים שלנו נצחיים, שאנו מגיעים לדרגת חופש, לדרגת בינה, ליובל, לארץ חופשיה. במצב זה האדם נמצא בהרגשת המציאות כמו הכוח העליון, הא-לוהים. "והייתם כא-להים יודעי טוב ורע". 10 לאחר מכן, הוא מגיע לשלמות הסופית.
 

האם אפשר לומר שהמשבר הזה בסופו של דבר הוא לטובת האנושות?
תלוי כיצד נממש את המשבר. ודאי שהכול לטובה, אולם תלוי בנו כיצד נקבל אותו. אם נקבל את המשבר בהכרה, בהבנה, אז בתיקון שלו נתחיל להכיר את כל המערכת. אנו נתחיל לקחת את המושכות לידיים ולנהל את כל המציאות במקום הבורא במידה שאנחנו מתחילים לעכל אותה, להבין ולהרגיש אותה. אם לא, אז נמשיך לחוות משבר ובעיות, שעל ידם בכל זאת נגיע לתיקון אולם בדרך קשה מאוד. כלומר, בסופו של דבר נגיע לאותה התוצאה, אפשר להגיע או בדרך ארוכה וקשה הנקראת "דרך ייסורים", או בדרך קלה ומהירה הנקראת "דרך תורה". אנו יכולים לממש אותה עכשיו, כל אחד בחייו הנוכחיים. אם מזדמן לאדם לשמוע על כך עכשיו, אז בטוח שיש לו הזדמנות משמים לממש ולהגיע לחיים שלמים.