כָּל מַעְיָנַי בָּךְ

האדם מתחיל להבין שכל החושך והריקנות שהוא מרגיש הם בגלל שכל כולו יצר רע, ומתחיל לחשוב מה לעשות איתו. מקובלים אומרים שעל האדם לקבוע בוודאות שהיצר הרע הוא זה שעושה לו רע, ואז הוא קובע שהוא נקרא "פרעה" והיצר הרע והמצב כבר מורגשים לו כמצרים. זה נקרא שהוא עבר לשלב הבא, לשלב שבו הוא מתחיל לטפל בעצמו ולעבוד נגד האגו שלו.
במקום לקבל לעצמו כל הזמן ולבנות ערים יפות, את פיתום ורעמסס, הכול לטובת האגו, לטובת פרעה, לטובת מצרים, האדם מתחיל לראות שכל מה שהוא עושה, לא מקדם אותו בכלל, ולא נותן לו שום תועלת, בסופו של דבר הוא עובד על ריק. 
אז האדם מתחיל להכיר את האגו שלו שאוחז בו ו"קובר" אותו בעולם הזה, והוא אינו יודע ולא רואה שום דבר מלבד החיים האומללים, הקצרים והאפורים האלה. אם האדם מתחיל להתייחס לחיים האלה ולטבע שלו בצורה כזו הוא מתחיל להרגיש באמת ב"מצרים".
האדם מגלה, שכל הרע בחיים זה רק בגלל הטבע שלו, אבל הוא אינו יכול להיפטר ממנו. הוא מבין, שאם יצא מהאגו יהיה לו כל טוב. הוא רואה, שכולנו נמצאים בעולם בקשר הדוק זה עם זה, וכולנו מחוברים. העולם מתגלה לפנינו כעולם גלובלי, שבו יש קשר בין כולם, אבל איננו מסוגלים להיות בקשר עם כולם. בימינו זוגות רבים מתגרשים, אינם יכולים להחזיק משפחה, האדם שונא את כולם, אפילו את עצמו הוא שונא. רבים נוטלים כדורי הרגעה וסמים, שוקעים בדיכאון וצורכים תרופות אנטי דיכאוניות.
העולם הפך להיות קשה עבורנו, כשהאדם מתחיל להבין שהוא חייב להתרומם מעט, למעלה מהטבע שלו, הוא מתחיל לחפש כיצד לעשות זאת ומבין, שיש כוח נוסף בעולם הנקרא "כוח ההשפעה", "הכוח העליון", שיכול לעזור לו. כמו שכתוב, "בראתי יצר הרע", אם האדם מגלה, שהבריאה שלו וכל מה שיש בו זה רק יצר הרע, אז כנגדו הוא יגלה שיש "תורה תבלין", "כי המאור שבה מחזירו למוטב".
אם האדם ירצה באמת להתעלות מעל האגו שלו, לצאת ממצרים, אז הבורא יתגלה לו והוא יתחיל לצאת בעזרתו. אז הוא יבין, שכל מה שנעשה, נעשה מצד הבורא. כמו שכתוב, "בראתי יצר הרע", ו"בראתי לו תורה תבלין". הבורא, הוא ולא אחר, שמלכתחילה עושה לנו רע, רק הוא, הרי "אין עוד מלבדו". הבורא עושה לנו כל כך רע, רק כדי שנרצה להתעלות בעצמנו מעל האגו שלנו ובכך להיות עצמאים ודומים לו.
לכן על כולנו להגיע למצבים כמו אלה שאנו נמצאים בהם כעת, יש המרגישים אותם יותר ויש פחות, אולם בסופו של דבר כולם צריכים להגיע למצב, שנרגיש שהעולם שלנו הוא "מצרים", והאגו שלנו הוא "פרעה", שלא נותן לנו להסתדר בינינו ולבנות חיים טובים ויפים.
הבורא שרוצה למשוך אותנו מהאגו שלנו, לא סתם רוצה לעשות לנו חיים טובים במקום החיים הרעים, אלא כשאנו מצליחים להיפטר מהאגו, להתעלות מעליו, אנו יוצאים מהעולם הזה, ונכנסים ל"ארץ ישראל". ארץ ישראל היא העולם הרוחני, לעומת מצרים שהיא העולם הזה. "ארץ ישראל" הכוונה, שאנו נכנסים לחיים ומרגישים אותם כחיים נצחיים. כמו שכתוב שהתורה היא "חירות ממלאך המוות". 4הדבר אפשרי רק כשמשיגים את הרע בצורה שלמה. לאחר כל הגלויות שעברנו במהלך ההיסטוריה, אנו עולים, עוד בזמננו, בעידן הנוכחי, בסופו של דבר למצרים. כעת, עלינו להכיר את פרעה, והשלבים הם פשוטים, למרות שלא כל כך נעים להכיר את פרעה, כי הבורא מתגלה למי שבאמת רוצה להתעלות מעל האגו שלו, להגיע לתכונת ההשפעה, לתכונת האהבה, להיות כבורא, לפרוץ לעולם עליון יותר ולגלות אותו. הבורא מתגלה לאלה שהוא אומר להם, "בוא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו".
אנו מגיעים למצב, שאנו נעשים שלמים, בלתי מוגבלים, מלאים בכל טוב ובכל הידע, זו הכוונה להתעלות ולצאת ממצרים. זה מה שהבורא רוצה להעניק לנו.5
בלתי אפשרי לצאת ממצרים, לרכוש את ארץ ישראל, להגיע לעולם הרוחני, בלי לשנוא את האגו עד הסוף. והאדם ישנא אותו וירצה להיפטר ממנו, ובאמת להגיע לתכונת ההשפעה רק לאחר שעוברות עליו עשר מכות. אולם בזמן שעוברות עליו עשר המכות הוא עדיין מזדהה עם האגו.
פרשה זו מתארת מצבים שונים החוזרים על עצמם. אדם הרוצה להיפטר מהאגו ולהגיע לרוחניות, להשפעה, לאהבה, למעלה מכל החומר של הקבלה והאגואיזם, פתאום מרגיש עוד יותר עד כמה הוא שקוע באגו, עד כמה הוא איננו רוצה להיפטר ממנו, למרות החושך והריקנות, בכל זאת הוא מחובר לחיים הגשמיים האלה. המצבים האלה נקראים "מכות", שהאדם יודע, הוא מרגיש כמה הוא קשור לאגו, למרות שהוא רע.
יש דוגמאות רבות לרע שאנו לא יכולים להיפטר ממנו, כמו עודף משקל, או עישון, שמזיק לבריאות שלנו.
עלינו להגיע להכרת הרע במידה כזאת שהשנאה אליו תהיה שלמה. וכדי שניפטר ממנו עוברות על האגו שלנו, על הרע שלנו, עשר מכות. כי האגו לא נותן לנו להתחבר עם האחרים, לא נותן לנו להיות פשוט בני אדם טובים לכולם. אם כולנו נתחבר בינינו, יהיה לנו כל טוב בחיים האלה, בעולם הזה. אנו רואים אילו תופעות טבע אנו מזמינים בגלל האגו שלנו. ואכן מקובלים רבים כתבו על כך מתוך השגתם. ספר הזוהר כותב שהכול תלוי באגו של האדם.
עשר המכות הן כנגד עשר הספירות בנשמה. כל עוד האדם לא חווה אותן, הוא אינו מסוגל לצאת ממצרים. הדבר דומה לאדם שמעשן ולמרות שהוא סובל מכך, הוא אינו יכול להפסיק לעשן. אנו מתחילים מהדברים הקטנים, עד שמגלים יותר ויותר עד כמה הלב של פרעה רע. והלב של פרעה הוא הלב שלנו, "כי יצר לב האדם רע מנעוריו". 6
פרעה מוכן לשחרר את בני ישראל, ואף מצדיק את הבורא, ככתוב "וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרון ויאמר חטאתי הפעם, ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים", 7 אולם לאחר מכן הוא חוזר בו. כך אנו מחליטים על דברים רבים בחיים, אנו מבטיחים, ולמחרת שוכחים את הבטחתנו, כאילו שאיננו רוצים לזכור.
אנו רואים אילו תופעות אנו יכולים להשיג ברוחניות כשאנו מתעלים מעל האגו, מעל השפלות והנבזות שיש בו. האדם תמיד מלא ספקות לגבי העולם הזה והעולם הרוחני. הוא חושב שאולי בעולם הזה הוא בכל זאת יסתדר, לא פחות טוב מאשר בעולם הרוחני, האם הוא צריך את העולם הרוחני בשביל להתקדם או לא, ובשביל מה? עד שהוא מחליט סופית.
לכן כשמגיעה המכה האחרונה, כאשר משה אומר שאנו לוקחים את כל מה שיש לנו ויוצאים ומתרחקים ממצרים, רק אז אנו יכולים לעבוד את הבורא, לעשות פעולות חיבור, השפעה ואהבת הזולת. זה למעשה מה שהבורא דורש מאיתנו, "ואהבת לרעך כמוך". רבי עקיבא אומר
"זהו כלל גדול בתורה", 8 זאת כל התמצית, כל הסיכום וכל היישום של התורה.
בסוף הפרשה, הבורא אומר למשה שהוא לא ברא את פרעה כדי להרוס אותו. כתוב "בראתי יצר הרע", אלה כל הרשעים שעליהם אנו קוראים בתורה, פרעה, המן, בלק, בלעם, השם הכללי שלהם הוא יצר הרע של האדם. כל הדרגות האלה, כל אופני הרצון לקבל האלה קיימים בתוך האדם. הבורא אומר, "אני בראתי אותו, כי אחרת אני לא יכול להתגלות לאדם, אלא רק כעזר כנגדו".
לכן בסופו של דבר, דרך כל המכות אנו משיגים ומבינים שפרעה הוא למעשה כלי שעל ידו מתגלה הבורא. כמו שאומר הבורא למשה, "בוא אל פרעה, כי אני הכבדתי את ליבו". 9 מצד אחד הבורא כל הזמן מעמיד את פרעה בצורה חזקה יותר, אגרסיבית יותר, עקשנית יותר, ומצד אחר אומר למשה, "בוא אל פרעה".
הבורא כביכול משחק גם מצד פרעה וגם מצד עצמו, ומשה נמצא באמצע, ביניהם. עלינו להבין שזה באמת כך, כי פרעה והבורא הם שני כוחות הפוכים, ומשה נמצא באמצע ועליו לבנות "קו אמצעי", מצב משותף, הכולל בתוכו גם את פרעה, את האגו שלו, שלא נעלם, הוא נשאר בתוך האדם, וגם את הבורא, את כוח האור, כוח ההשפעה.
כאשר משה מתחיל ללמוד כיצד להיות כלול משני הכוחות האלה, הוא סופג בתוכו את כל פרעה וגם את כל הכוח של הבורא, אז הוא כבר מוכן לצאת ממצרים ולהתחיל לעבוד בעצמו. זו נקראת "עבודת הקודש", כאשר האדם מתחיל לתקן את היצר הרע שלו ועל ידו לבנות את דמות הבורא שבו.
לכן הבורא אומר למשה, "אני בראתי את פרעה, את היצר הרע, עשיתי אותו חזק וכל כך גדול, כדי להראות לך את הגדולה שלי, את הכוח שלי". רק בצורה כזאת, על ידי דבר והיפוכו, עזר כנגדו, אנו רואים שאיננו מסוגלים להשיג את הבורא, רק "כיתרון האור מן החושך". 10 כי בהבחנה אחת בלבד איננו יכולים להשיג, אלא רק כדבר והיפוכו. למעשה כל התופעות מורגשות אצלנו כדבר והיפוכו.
לכן איננו יכולים להרגיש את הבורא אם לא יהיה כנגדו כוח הפוך ממנו, פרעה. בקשר ביניהם, כשהם בעשר ספירות, בעשר המכות, הם מתגלים זה כנגד זה, כוח פרעה וכוח הבורא, לכן מגיעות כל עשר המכות, כל עשר הספירות בשני הקווים, ימין ושמאל. כולם מתגלים, הכוח החיובי, הבורא, והכוח השלילי, פרעה, ומשה הקטן, ביניהם, "כי כבד פה וכבד לשון אנוכי". 11 הוא אמנם אינו יודע לעשות שום דבר והוא פוחד, אבל מתוך מצב זה הוא מתחיל להבין כיצד לעבוד עם הטבע שלו, שהוא הרצון לקבל, וכנגד זה לעבוד עם כוח האור, שעל ידו הוא יכול לתקן את הטבע.
הסיפור הזה בא ללמד אותנו כיצד על ידי המכות אנו מתעלים ומתרחקים מהטבע שלנו. לכן העולם מלא צרות ומתפתח ומתקדם למצבים מיוחדים מאוד וקשים. אנו קוראים על קורות זמננו אצל הנביאים השונים. על כך שאנו נמצאים לפני תקופות קשות, ולפי כל הסימנים זה אכן כך.
אולם, עלינו להבין שכל התקופה הקשה הזאת מגיעה כדי לעזור לנו לשנוא את הטבע שלנו, שהוא המפריד בינינו. במקום זה, אם נרצה להתחבר בינינו, נגיע למצב הרוחני, נגיע לעולם שכולו טוב, נצחי, נאור ושלם.
הכול תלוי בכך שבמקום להתנהג לפי חוקי פרעה שבנו, שמפריד בינינו, נתנהג לפי כוח הבורא שבנו, שימלא אותנו בכוח ההשפעה והאהבה שלו. אז נרגיש במקום את הקיום הזה, במקום את מצרים הזאת, את ארץ ישראל. ישראל זה "ישר-אל". נרגיש שהבורא, הכוח העליון, ממלא את כל העולם, ואנו נמצאים בהרגשת החיים הרוחניים, הנצחיים.
לכן עלינו לראות את המצב המאיים שקיים היום בעולם כהזמנה, ככרוז, הקורא, שאנו יכולים לעלות ולעבור את המכות האלה מהר מאוד. יש אפשרות לעבור אותן לא כמו שמסופר על מצרים, אלא בהבנה, בהכרה, על ידי לימוד חכמת הקבלה, המסבירה כיצד לעשות זאת בצורה קלה. לכן ניתנה לנו התורה.
כתוב, "בראתי יצר הרע", ואם האדם הולך לפי היצר הרע, אז הדרך קשה מאוד, כמו במצרים. אבל אם הוא רוצה ללכת בצורה קלה, אז "בראתי לו תורה תבלין", הוא יכול להוסיף קצת מהתורה, רק תוסיף קצת תבלין לפרעה, ותקבל במקומו את הבורא, כי יש לך "עסק" עם הבורא.
לכן עלינו להבין, שלפנינו הזדמנות גדולה ונדירה. אם נשתמש נכון בכוח הקבלה שלנו, בחכמת הקבלה, בתורה הפנימית, תורת האמת, כפי שאומרים על חכמת הקבלה, אז כל העלייה שלנו לרוחניות תהיה עלייה קלה, יפה ומהירה. במקום להיקלע לצרות ובעיות כאלה, שכתוצאה מהן נרצה להיפטר מהאגו שלנו, עלינו ללמוד מהר כיצד אנו מתעלים מעל האגו בכוח האור.
פרשת "וארא" מתארת מכה אחר מכה. וכל מכה ומכה עלינו לעבור כמו שכתוב, כ"חכם הרואה את הנולד". 12 כשכבר מתחילת המכה, אנו יכולים לקפוץ לסופה, והמכות לא יעברו עלינו כמו שנות סבל, אלא ההיפך, כמו שכתוב בספר הזוהר וכמו שכותבים המקובלים, אנו יכולים להפוך את כל התהליך שלנו ממש להרפתקה, לטיול יפה. איננו חייבים לחוות את המצבים הקשים כמו שזה נראה היום.