כָּל מַעְיָנַי בָּךְ

ויעקב דוחה אותו.
נכון. האדם צריך לדחות אותו, לברוח ממנו, לבלבל אותו. אפילו לענות לו בערמומיות, "בסדר, נתראה מחר", ובינתיים לברוח כמה שיותר מהר ורחוק, זה כל העניין. התורה מלמדת אותנו באיזו צורה להתקשר לאגו שלנו ובהדרגה, ניקח ממנו בכל זאת חלקים לתיקון, עד שנתקן את כולו בצורה איטית והדרגתית.
אנחנו רואים מה קורה, יעקב לוקח חלק קטן מעשיו, נותן לו מתנות, שולח לו שבע פעמים, כלומר, לפי ז"ת (ז' ספירות תחתונות), לפי כל הקומה שלו, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. שבע פעמים הוא משתחווה לו, כי יעקב לעומת עשיו הוא באמת כלום. בכוונות שלנו, בכלים שלנו, אין די כוח להתמודד עם ה"מפלצת" הגדולה הזאת של עשיו, של פרעה, של נבוכדנאצר. ב"בראתי יצר הרע", הבורא אומר לנו עד כמה הרע שלנו גדול.

 

פה מתואר שעשיו רץ לקראתו, מחבק ומנשק אותו.
נכון. זה הרצון לקבל על מנת לקבל, כי אם יעקב יביא את האור, אז עשיו יוכל לקבל אותו לעצמו, ודאי שהוא רוצה בזה ואוהב את זה. הרצון לקבל משתוקק לאור, אבל לפי חוק הטבע, האור לא יכול להתקרב אליו מחוסר השתוות הצורה, כי הם מנוגדים. אלא אם יעקב יעשה פעולה שבה הוא כביכול מושך את האור בכוונה על מנת להשפיע, ולאחר מכן עשיו יתפוס את האור בכוונה על מנת לקבל. אם כי אנו יודעים שהדבר גורם לשבירה, אבל ביני לביני האורות נכנסים לתוך הרצון לקבל האגואיסטי ונהנים. הרצונות האגואיסטיים האלה נקראים רשעים, כמו שכתוב "הרשעים בחייהם נקראים מתים".7​

עשיו לא רוצה להרוג את יעקב?
לא. הוא רוצה להשתמש בו לטובת עצמו. הוא אומר "אחים אנחנו. יצחק הוא האבא שלנו, אנחנו יכולים לחיות יחד. מה ששלי, לך, ומה ששלך, לי. בוא נהיה מחוברים". כי הרצון לקבל מיד מרוויח מזה לעצמו. הסיפור כביכול מטעה, עשיו מצטייר כאדם פתוח, מוכן להתחלק בכל ולתת הכול. כי הוא יודע שאין לו שום קשר לאור, ושהקשר הזה תלוי אך ורק בכוונה על מנת להשפיע הנקראת יעקב.

האם הפחד של יעקב מעשיו נקרא דרגת יראה?
כן, זו דרגת היראה. יראת יעקב, פחד יעקב.
 

לכל קו מג' הקווים יש כמה שמות, מה ההבדל בין השמות הללו?
ההבדל בין השמות תלוי בגובה הקשר בינינו. כי בכל שלב אנו מקשרים בין הקווים, עד שנגיע לגמר התיקון. יש בסך הכול מאה עשרים וחמש מדרגות לשילוב השמאל עם הימין, לכן לכל שלב יש לנו שמות אחרים ותנאים אחרים. מהמילה הראשונה "בראשית" ועד המילה האחרונה "ישראל", התורה מספרת לנו על תהליך התיקון.

מהו האוכל שבעל הבית נותן לאורח ברוחניות?
בעל הבית נותן לאורח אורות נרנח"י, אור אין סוף, שייקח כמה שיותר, כמה שהוא מסוגל. מצד בעל הבית אין שום הגבלה. אנחנו נמצאים עכשיו באור אין סוף, בעולם אין סוף, אבל אין לנו כלים לגלות אותו. דרוש לנו כלי שבתוכו נוכל לקלוט, כמו במקלט רדיו.
האדם נמצא עכשיו באור אין סוף, בעולם אין סוף, בנצחיות, בשלמות, בהרמוניה א-לוהית, אבל הוא לא מרגיש כלום מכל זה, מפני שהרצון שלו מקולקל. בתוך הרצון המקולקל האדם יכול לקלוט רק ניצוץ קטן מהאור הזה, וגם את הניצוץ הזה הוא קולט הפוך מהאור, בצורה הפוכה.
לכן האדם נמצא בעולם חשוך, ברצון על מנת לקבל, מלא חסרונות, כאבים ודאגות, הוא איננו מרגיש שום דבר מלבד זאת. נתנו לו קיום וגם הוא הפוך, הוא לא חלק מכל יתר חלקי המציאות הנמצאת מחוץ לו והוא אינו רואה, הוא הפוך מאותה מציאות. לא יתנו לאדם יותר מזה, יתנו לאדם רק קצת חיסרון לאותה מציאות שנמצאת, אבל נסתרת. זה נקרא שהאדם נמצא ב"גלות" ממנה.
האדם יוכל לצאת מהגלות הזו אם יתחיל להכיר את המציאות הנסתרת. היא נמצאת כאן, עליו רק לפתוח את הכלים החדשים שלו כדי להכיר אותה. הכלים האלה הם כלי השפעה. המציאות הזאת נמצאת מחוץ לאגו שלו, עליו להתחיל לפתוח את עצמו לקראתה, זה נקרא שעליו לרכוש כלים, רצונות, שיוצאים ממנו החוצה, רצונות להשפיע.

כיצד רוכשים את הכלים האלה?
את הכלים האלה רוכשים על ידי האור שנמצא מחוץ לאדם. אם האדם רוצה מאוד להיות כמו האור, אז האור בא ומתקן אותו. לצורך התיקון ניתנה קבוצה, זו הסיבה שאיננו לבד בעולם. אם האדם עובד עם הקבוצה, הוא מקבל מהם תוספת רצון לאור, ואז הוא מתחיל לבקש מהאור שישפיע ויתקן אותו.

יש לאדם רצון קטן לצאת למציאות הרחבה הנמצאת סביבנו כאן ועכשיו, לכן ניתנה לנו קבוצה שתוסיף לרצון הקטן שלנו את הרצונות של חבריה. אם האדם רוכש מהם את אותם הרצונות ומשתוקק אל האור, יוצא לקראת האור הממלא את כל החלל, אז האור משפיע עליו, פותח לו את כלי הקליטה, והוא מתחיל להרגיש עולם נצחי.

אלה דברים פשוטים מאוד שלמעשה מגיעים ממש בימינו, לכל אחד ואחד, עלינו רק לדעת להשתמש בהם נכון, בצורה מעשית ופשוטה. יש לנו את כתבי בעל הסולם וכתבי הרב"ש, קיימות קבוצות שכל אחד יכול לממש בהן את עצמו ויש שיעורים. על האדם להתחיל לעסוק בכך לצד חייו, ואז הוא ירגיש כיצד פתאום הוא מתחיל לרכוש חיים נצחיים, הוא מגיע למצב שהתורה באמת הופכת להיות עבורו הצלה ממלאך המוות. כמו שכתוב, "חרות על הלוחות, אל תקרא חרות אלא חירות, מלמד שנעשו חירות ממלאך המוות".8
אם האדם יוצא מעצמו החוצה ומתחיל להרגיש את האור העליון, הוא מרגיש כמו הבורא, קיים נצחי ושלם. הוא מרגיש ששאר הדברים בכלל לא שייכים אליו, הוא כבר שייך לאור הכללי. הכול נעשה על ידי עבודה מדויקת מאוד על הרצונות שלו מצד שמאל, עם האורות שלו מצד ימין, כך הוא מתקדם בקו האמצעי.

האם הקבוצה היא תמיד ישראל, ורק אנחנו רואים בה את יעקב ועשיו?
קבוצה היא תמיד ישראל, והכוחות שבאדם הם יעקב ועשיו. אם האדם משלב את הכוחות האלה בצורה נכונה בקבוצה, הוא נכנס לקו האמצעי ומגלה את הבורא. לכן גילוי הבורא הוא אך ורק בקבוצה.

מה הכוונה לשלב את הכוחות בקבוצה?
האדם משלב את הרצון לקבל שלו עם הרצון להשפיע. הוא מגיע עם כל התכונות שלו ורוצה על ידי העבודה בקבוצה לסדר אותם בצורה הנכונה והיעילה ביותר, הנקראת "קו אמצעי", כך שכל התכונות לקבל, גם השליליות, וגם החיוביות, להשפיע כביכול, כולן יקבלו בקבוצה את החיבור הנכון ביניהן.

דיברנו על "פחד יעקב". אנו יודעים שקיים גם המושג "תפילת יעקב", תפילה בה יעקב מרבה להשתמש כדי להצליח ולהתגבר על עשיו. מהו מושג התפילה?
מושג התפילה הוא העלאת מ"ן. יעקב מבקש מהבורא כוח, קודם את כוח ההגבלה, כי בשבילו העיקר לא ליפול בידי עשיו, לא לרדת למטה בשום פנים ואופן. הוא קודם מבקש מהבורא כוח להתמודד עם הרצון לקבל, שהוא לא "ירכב" על האדם ולא ינצל אותו, הוא רוצה להיות שייך לרוחניות, לכוונה על מנת להשפיע, ולא לתת לאגו שלו להתפרץ ולבלבל אותו.
האגו שלנו עובד בצורה ערמומית מאוד. אנחנו פתאום מרגישים רחוקים מהמקום שהיינו בו, לכן, זה מה שיעקב מבקש. הוא יודע שכעת צריך להתגלות בו הרצון לקבל הגדול, כי הוא זקוק לו כדי לעלות מדרגה. הוא לא יכול לגלותו מבלי להיפגש עם עשיו, הוא חייב לקבל ממנו "מתנות", כי בלעדיהן הוא לא יגיע להיות ישראל, כלומר, להתקדם לדרגה גבוהה יותר.
לכן יעקב מבקש מהבורא, וכביכול עושה חשבון עם האור, כיצד ובאילו כוחות התנגדות עליו להצטייד, כך שבפגישה עם האגו שייפתח בו, הוא יהיה בטוח שתמיד יוכל לשמור עליו, לצמצם ולשים אותו תחתיו, באופן שהאגו לא יפרוץ למעלה, כפי שהוא חפץ.

יעקב צריך להתחבר אל עשיו, כדי להיות ישר-אל ולהגיע לגילוי הבורא. בד בבד יעקב צריך להתגבר על עשיו. מה ההבדל בין להתגבר ולהתחבר?
לאחר שאדם מתגבר על האגו ויודע שהוא שולט בו, הוא יכול להתחבר איתו ולקחת ממנו חלק כלשהו לתיקון, ואז על ידי תוספת החלק הזה של עשיו שבו, שאותו הוא מתקן בכוונה על מנת להשפיע, הוא מגיע מדרגת יעקב לדרגת ישראל, ישר-אל.
אנו מדברים על מבנה הנשמה, הכוללת בתוכה חלק שנקרא גלגלתא עיניים וחלק שנקרא אח"פ (אוזן-חוטם-פה). גלגלתא עיניים זה החלק שנקרא יעקב, ואח"פ זה החלק שנקרא עשיו (ראו שרטוט מס' 3). עשיו הוא כלי קבלה ויעקב הוא כלי השפעה, זו כל הנשמה.
שני הכלים גלגלתא עיניים ואח"פ שייכים לנשמה. ביניהם יש חלק הנקרא חזה, שהוא כביכול הגבול ביניהם, למטה נמצא סיום מבנה הנשמה (ראו שרטוט מס' 3). החלק הקטן בנשמה נקרא "יעקב", לכן הוא קרוי "יעקב הקטן", והחלק הגדול שבנשמה הוא "עשיו". כשיעקב נמצא בכלים של השפעה, הוא דומה לבורא, אבל זה לא מספיק. עליו להמשיך לבצע תיקונים, להתקרב, ולהידמות לבורא. לשם כך עליו לחתוך כל פעם מ"עשיו", כלומר מהאגו שלו, עוד ועוד "פרוסות", וכשהוא מגיע למטה, לחלק של סיום הנשמה, הוא מגיע לגמר התיקון.
לכן, כדי שיעקב ישלוט לגמרי, הוא מצטייד קודם במסך ואז הוא מקבל ככל האפשר מ"עשיו". כשיעקב מרפה קצת ומשתמש בכלים של עשיו, בכלים אלה הוא נקרא "ישראל", כי אז הוא כבר מתחיל לעבוד עם כלים של קבלה בכוונה על מנת להשפיע. לכן זה נקרא גדול, לעומת יעקב שהוא קטן.