כָּל מַעְיָנַי בָּךְ

מתי האדם מבחין במלאכים שמתגלים לו?

מלאכים בעולמנו יכולים להיות כלב, סוס, חתול או תרנגול. הם משתתפים בחיים שלנו ונכללים בהם, מצד הרע ומצד הטוב. כך גם כוחות הטבע למיניהם: כוח המשיכה, האקלים, החום, הקור והלחצים השונים. אלה דוגמאות משני מישורים.

יש מלאכים מצד הדומם, הצומח והחי, ויש מלאכים גם מצד האדם. מגיעים לאדם מלאכים, מיכאל, רפאל, גבריאל, ג' קווים, והאדם מבדיל בהם את הכוחות. קורה לפעמים שהוא מבין ומרגיש והדברים נעשים קצת יותר ברורים, ואז, עם הפנימיות שלו, הוא יכול לגשת אליהם ולהתקדם במשהו. יש בתוכנו הכנה כזאת, התעוררות, האדם מרגיש תוספת כוחות, תוספת לב ומוח, תוספת רצון, תוספת מחשבה לעומת מה שהיה בו עד כה. זה נקרא שמתעוררים בך מלאכים. "מלאכים" הם כוחות הנפש שלנו, לא מדובר ב"מישהו" שבא מהצד, כי התורה כולה בתוכנו.

לכן כל פעם, כל רגע, אדם יכול ממש להרגיש את המלאכים שבו, כוחות חדשים, יש שנעלמים ויש שקמים, יש שפועלים כך ויש שפועלים אחרת, ואין בו שום דבר מלבד מלאכים, בדרגות שונות של הרצון שלו. רק הוא מקבל אותם, הוא רואה אותם ומתחיל למיין אותם, עם אילו מהם הוא יכול להתקדם ועם אילו לא. כך הוא מתקדם.

בדומה לעולם שלנו, רק בעולם שלנו האדם, נניח, מתבונן בפנים של החברים, הוא מסתכל על הטבע, על מצב הבריאות שלו, הוא רואה זאת כהשפעות עליו, אבל עליו לא להתייחס לצורות החיצוניות של כל ההשפעות האלה, כמו רוח, אוויר, גשם, צלצולים, בני אדם, חיות, או הרגשה פנימית יותר שלו. כל הכוחות המשפיעים עליו הם כולם מלאכים.

מקובל אינו מסתכל על הצורה החיצונית של הדברים, גם בעולמנו הוא רואה מה הבורא רוצה להציג לו, מה הוא רוצה להראות לו, במה הוא משפיע עליו. ולכן הוא מסתכל על כל הדברים בצורתם הפנימית, הוא מסתכל על הייעוד של כל אחד מהם.

אנו חיים בעולם הזה, וכל מה שאנו רואים סביבנו, כולם בעצם מלאכים?

אם היינו מחברים את כולם יחד וממיינים אותם בצורה נכונה, מחלקים אותם לג' קווים, היינו מבחינים שדרך האנשים האלה הבורא למעשה מדבר איתנו.

מה הם אותם מלאכים עבור האדם?

הבורא רוצה שהאדם יקרב אליו את כל הדומם, הצומח, החי והמדבר, עד כדי כך, שכולם יהיו כלולים בליבו כאחד, ומאחריהם הוא ירגיש רק את הבורא. שהם לא יהיו כמחיצה המסתירה את הבורא. זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך".

אם האדם מפתח קשר עם כולם, בדרגת האדם, אז מאליו, בתוך דרגת האדם הוא כולל גם את הקשר עם הדומם, הצומח והחי. ואז הוא מגיע למצב שאת כל הכוחות האלה הנראים לו זרים, הוא מקבל וקולט לתוכו, וממש נכלל מהם. אז גם הבורא, הכוח הפנימי המפעיל אותם, נמצא יחד איתם, והאדם מגיע לדבקות, שזו המטרה הרצויה.

אנו מתפתחים באמצעות כל המלאכים והכוחות הפועלים על המדרגה הנקראת "אברהם". בשלב הבא אברהם יורד לנגב ומתמקם בגרר. בהמשך אבימלך, מלך גרר, חושק בשרה. הבורא מתגלה לאבימלך בחלום ואומר לו לא לגעת בשרה. אבימלך נבהל וכורת ברית עם אברהם, ועל שם ברית זו נקרא המקום "באר שבע". לאחר מכן מסופר על יצחק שנולד לאברהם ולשרה, ועל עקידת יצחק.

מהי "עקידת יצחק"?

"אין מקרא יוצא מידי פשוטו", 4 כלומר אי אפשר לפרש את התורה בפשטות. אלא כל הפעולות עליהן התורה מספרת הן פעולות פנימיות באדם, ולא סיפורים מהחיים. גם אומות העולם מתייחסות אל התנ"ך כאל ספר קדוש ומיוחד, אחרת הן היו מאשימות אותנו בכל מה שמתואר בו. עלינו לדעת שבכל סיפורי התורה מדובר רק על פנימיות האדם, על ביקורת וברור הרצונות,

המחשבות, התכונות והנטיות של האדם. כיצד האדם ממיין את הרצונות האלה, בכמה מהם הוא לא משתמש ובכמה משתמש. באלה שאינו משתמש כעת, הוא מבין שישתמש בהם לאחר מכן, כשיהיו לו כוחות לתקן גם אותם. כך האדם הולך ומיתקן.

הבריות לאהבת ה'". על מנת להשפיע, כי הבורא נסתר, אז הוא עושה זאת עם הסביבה, כמו שכתוב, "מאהבת מסוגל להשתמש בכוונה על מנת להשפיע. כיוון שהוא אינו יודע כיצד לפעול עם הבורא בכוונה על ידי כך שיתקן את הרצונות שמתגלים ויידבק בבורא. עם כמה מהרצונות האלה האדם תמיד נפתחים לאדם הרצונות, הנטיות, המחשבות, ועליו לבררם על ידי ההשתוקקות, 5 ובסביבה האדם יכול תמיד לברר, אם הוא מסוגל או לא מסוגל לתקן את הרצונות המתגלים בו ובכמה, עד כמה הוא רוצה לדאוג לסביבה, להשתתף בה, להקשיב לה.

את כל הברורים האלה עשה אברהם, הוא בירר את ממרא לעומת כל החברים שלו, לכן ישב באלוני ממרא, כי ממרא המליץ לו על ברית המילה. לאחר מכן הוא הלך עם המלאכים לסדום והתווכח איתם על כך שאולי ימצאו שם עשרה צדיקים. לאחר מכן הוא מגיע לאבימלך ובודק האם שרה, אותו רצון שאיתו הוא רוצה לעלות לדרגה עליונה יותר, מוכנה לעלות או לא. כלומר האדם בודק כל הזמן את הרצון שלו, והאור מברר, הבורא מברר. לכן לאחר שאברהם מוסר את עצמו, את הרצון שלו לאבימלך, לבורא, מתקיים ברור על ידי האור, על ידי הבורא. עלינו להבין שכל אלה, אבימלך, פרעה, וכל הרשעים הגדולים, הם למעשה כוחות נפש גדולים מאוד שבנו, כוחות שהם נציגים, מלאכים של הבורא, שאברהם הולך להתקשר עימם.

רשע גדול ממנו, מצד אחר, הוא באמת מודה, אני רשע וה' צדיק, כמו שלבן הרשע הוא גם הלובן העליון, המקור של כל האור, כך גם פרעה: מצד אחד, אין 6 ובכך מקרב את ישראל לבורא.

איך מתקדמים למדרגה הבאה? אברהם מוכן להרוג את המדרגה הבאה שלו, את יצחק, בשביל להתקדם. האם יש אפשרות כזאת?

"אב ובן" זה האדם והמדרגה הבאה שלו. כשהאדם מתקדם, הוא עולה למדרגה הבאה שלו, למצב הבא שלו. כך אברהם מוליד את יצחק, את הכוונה שעולה לדרגה הבאה שלה, מחסד לגבורה. ולכן כשהוא מוליד את יצחק, עליו לתקן את צד הגבורה.

התיקון הזה צריך להיות בכל צד, כמו שאברהם תיקן את עצמו עם ישמעאל, הוא הבדיל מעצמו את קליפת ימין, וכך גם כשתיקן את עצמו עם לוט, עם אבימלך, עם ג' היועצים שהיו לו ועם עוד אנשים שונים. אותו דבר עם יצחק. כשאדם עולה למדרגה הבאה, הוא אמור להבדיל, עם איזה רצון הוא אמור לעבוד במדרגה העליונה שאליה עלה כעת. ודאי שברצון שלו יש כרגע רצונות המיועדים לתיקון, ויש רצונות שאינו יכול לתקן כעת, ועליו להשאיר אותם בצד, ויש רצונות שהוא בכלל לא יתקן, אלא רק בגמר התיקון, כשיסיים את כל תיקון הנשמה שלו, שזה בעוד מאה ועשרים דרגות.

לכן התיקון שאברהם עושה ביצחק נקרא "עקידת יצחק", צריך לעקוד אותו, לקשור אותו, עליו לשלוט על כוח הגבורה שביצחק עם כוח החסד שבו. זה נקרא שהאדם "קושר" אותו. לאחר שגבורה, הרצון לקבל הגדול, המתגבר, נמצא תחת שליטת החסד, קו ימין, אז אפשר להיתקן הלאה, ללכת ליתר התיקונים. הדרגה הבאה לאחר הברור הזה נקראת כבר "יצחק" הגדול. וכל דרגה, כל חלק מהרצון הזה, שאיננו מסוגלים לתקן עלינו לשחוט, זה התיקון שלו, אדם בדרגה הזאת עולה לדרגת יצחק. זה מה שעושה אברהם עם הקורבן בסיפור העקידה.

כל התורה מדברת על איך אנו מגלים את הא-לוהות בחיים שלנו בקבוצה, בלימוד, וממשיכים את המאור המחזיר למוטב, ואז מתגלים בנו יסודות הנקראים "אבות האומה". האדם כולו הוא אומה, הוא כולו רוצה להיות ישר-אל, ישראל, ולכן הוא מגלה קודם כל את היסודות הנכונים שלו, כשהיסודות האמיתיים הנכונים הם אברהם, יצחק ויעקב. לכן התורה מתחילה מהם.

היסודות האלה הם רק יסודות, התיקון האמיתי מתחיל מיציאת מצרים. שם האדם מתחיל להתקשר למערכת הכללית של כל העולמות והנשמות, ומתקן את הקשר שלו עם כל המציאות הרוחנית. לפני כן זו רק ההכנה, לכן זה נקרא "אבות", היסודות למה שיהיה לאחר מכן.