כָּל מַעְיָנַי בָּךְ

 פרשת "תרומה"

(שמות כה, א – כז, י״ט)

 

 

פרשת "תרומה"

"ואת המשכן תעשה עשר יריעות"

"וייקחו לי תרומה" 

מושגים

"אפרסמון ואפריון"

 

פרשת "תרומה" עוסקת בעיקר בבניין המשכן. הבורא אומר למשה לומר לבני ישראל, "ויקחו לי תרומה: מאת כל איש אשר ידבנו לבו, תקחו את תרומתי 1." התרומות נועדו לבניין המשכן וכליו. מדובר על ארון הברית, הכפורת, שולחן לחם הפנים, המנורה, יריעות המשכן, קרשי המשכן, האדנים, הפרוכת, מזבח הנחושת וקלעי החצר של המשכן. הבורא גם מפרט למשה כיצד לבנות את המשכן. הפרשה נקראת "תרומה" בשל הציווי על תרומה.

אין לנו דבר מלבד בניית המשכן, הוא המקום שבו מתגלה ושוכן הבורא. עלינו לבצע זאת באמצעות תרומה – "תרום ה'", ובהעלאת חשיבותן הרוחנית של תכונת ההשפעה ואהבת הזולת. ככל שאנו מרוממים את תכונת ההשפעה ומשתמשים בה נכון, כך אנו מתחילים לתקןאת ה"כלים" שלנו, את הרצונות שלנו, שבהם אנו משתמשים לצורך עצמי, כי "בראתי יצר רע".

תהליך בניית המשכן מסביר את תהליך התיקון של עצמנו על פי הסדר, מהקל אל הכבד. כך בהדרגה אנו בונים מהרצונות הקלים לרצונות הכבדים, הגדולים והאגואיסטיים מאוד, את המשכן.

התרומה למשכן צריכה להגיע מהלב המכיל את כל הרצונות. רק מי שמוּנע מתוך דחף בלב, רשאי להביא תרומה, ומההשקעה הזו בונים את הכלים. הכלים הם החיבור בינינו שמכונן את המשכן ובו, על פי השתוות הצורה, מתגלה הכוח העליון, הבורא. אנו מגלים את הבורא במידת ההתאמה שלנו אליו. הבורא הוא כוח נעלם, מלכתחילה אין לנו כלים לגלותו, משום שאין לנו תכונות הדומות לשלו. לדוגמה: אנו שומעים צלילים, מכיוון שעוֹר התוף באוזן מגיב לתדר מסוים. אנו מבדילים בין ריחות מכיוון שיש לנו את היכולת הזאת. אלה ה"כלים" שלנו, אולם חסרים לנו הכלים לגלות את הכוח העליון, את הבורא, את מקור האנרגיה.

הכול זז ומתקיים מתוך הכוח הזה, כמו בפיסיקה. על פי החוק השני של התרמודינאמיקה, לכל מה שזז בעולמנו, יש סָפַּק חיצון שמוסיף בכל פעם אנרגיה ליקום, ובעזרתו הכול מסתובב. המקור שלו נסתר מאיתנו, כך גם הכיוון שאליו הוא נע, המגמה שלו, המטרה ומדוע הוא מזיז ומפעיל את כל הדברים.

כל הידע הזה מתגלה במשכן, כשאנו מתקנים ובונים את עצמנו, בהתאם להשפעת הכוח העליון, בהשתוות הצורה אליו. השתוות הצורה משמעה: אם הוא טוב ומטיב ונמצא באהבה, "טוב ומיטיב לרעים וטובים", 2 אזי גם עלינו להגיע למצב של "ואהבת לרעך כמוך". אנחנו בונים את המשכן בהתאם לתיקון ההדרגתי של כל הרצונות שלנו, מאגואיזם להשפעה ולאהבה.

המשכן על כל פרטיו, כפי שהתורה והתלמוד מספרים, אינו אלא תיקון הנשמה. אין מדובר בבניית בית יפה בירושלים, או בכלים חיצוניים או במשכן חיצוני, אלא באדם, בליבו של האדם, בתיקון האדם הפנימי. "בראתי יצר רע, בראתי תורה תבלין", כי "המאור שבה מחזירו למוטב".

לכן כתוב שרק אדם בעל לב טוב ייתן תרומה, כי בכך הוא באמת רוצה לתקן את הלב. התרומה היא הַפְרשה הדרגתית של רצונות אגואיסטיים, שאפשר לתקנם ממצב של פירוד מהזולת ומשנאה לו, לכוונה על מנת להשפיע, לאהבה.

הפרשה כביכול מתייחסת בעיקר לאנשים שרוצים לקדש את עצמם, לבנות עצמם, כך שיתגלה בהם אותו ספק אנרגיה, אותו כוח עליון, אותה תוכנה עליונה, כדי שידעו מהיכן ואיך באים כל החיים, כל האנרגיה שלנו, ולאן זה מוביל אותנו.

כיום, בגלל המשבר הכללי, אנו זקוקים למידע על כל התהליך הזה, כי בלעדיו איננו יודעים מה לעשות בחיינו. הלומדים את חכמת הקבלה, מגלים כיצד יש להתקדם בחיים. אחרים שאינם לומדים, כמו מדענים ואנשי כלכלה, אינם מבינים או יודעים מה קורה.

בעבר, כשהיו לנו בעיות, ידענו איך להתגבר עליהם, כי העולם עדיין לא היה עגול. אולם כיום, כשהעולם נעשה עגול, גלובלי, מתגלה החוק הכללי, שאפשר להבין אותו ולעבוד איתו, רק בתנאי שהאדם עצמו נעשה עגול. כלומר, על האדם לצאת מעצמו, לצאת מהמצב האישי והאינדיבידואלי ולהתחיל להתחבר עם אחרים. בהתאם לכוח המשותף הנגלה בינינו, הבורא שמתגלה בינינו כשוכן במשכן, נגלה איך לצאת מהמשבר הכללי.

לכן, הפרשה אקטואלית מאוד לימינו. ברגע שנתחיל למלא, ולו מעט, את הדרישה של התורה, לבנות משכן מהלבבות, נתחיל גם להבין מה נדרש מאיתנו כדי להגיע לאיזון. כשנבין את חוק האיזון, שהוא החוק הכללי של כל המציאות, נדע איך לצאת מהמשבר. כיום אנו מצויים בחוסר הבנה בנוגע למה שעלינו לעשות עם עצמנו בעתיד. לכן, אנו מגלים יותר ויותר הרס כללי שאינו ניתן לפתרון, גם לא על ידי מלחמות או אירועים טרגיים כמו שרבים חושבים.

לכן עלינו לקדם יותר את הפצת החכמה, כדי להראות את הפתרון לכולם. משום כך חכמת הקבלה מתגלה כאן ועכשיו, כדי שנשתמש נכון בכלים שניתנו לנו. עלינו רק לתקן אותם מעט, ולהבין בהדרגה את הבורא, לגלות אותו ולהתקדם לתיקון המשבר לעבר חיים מאושרים.

 

לפי החוק השני של התרמודינאמיקה, כל הזמן נוספת אנרגיה, וככל שננסה לעשות סדר, כך ניצור יותר אי סדר בעולם.

זה נכון רק אם האדם פועל לפי השכל שלו.

 

אולם זה המצב כיום בעולם, כולם מנסים לעשות סדר, אף אחד לא רוצה אי סדר.

הטבע בעצמו נמשך לאיזון. אנו רואים, שאם במקום אחד חם ובמקום אחר קר, לאחר זמן מה הטמפרטורה מגיעה לאיזון כלשהו. אם יש במקום אחד לחץ, ובמקום אחר חוסר לחץ, הרוח משווה את הלחצים, כך בכל הטבע. התנועה של הטבע מכוונת תמיד לאיזון, החל מאטומים, ממולקולות ובכל חלק בטבע.

יש אלמנטים בטבע שבהם נדמה שאין צורך להוסיף אנרגיה. לדוגמה באטומים, האלקטרונים מסתובבים במהירות רבה כל הזמן, והרי חייבת להיות אנרגיה לכל תנועה ותנועה. אין לנו מושג מהיכן הם מקבלים אנרגיה לכך, אולם זה רק מפני שהיא נמצאת מתחת לחושים שלנו. לעומת זאת, אנחנו כן יודעים כמה קלוריות אדם צריך כדי לתפקד, כמה אנרגיה עליו להשקיע כדי להפעיל כל מכונה. אנחנו בודקים את כל מקורות האנרגיה שלנו: נפט, גז, פחם ועוד, ובונים באמצעות האנרגיה תחנות מים, תחנות כוח. למעשה, הכול נמצא בחוסר איזון בין שתי הרמות הללו, בין המינוס לפלוס, ומתוך כך אנו בונים למשל סוללה.

 

אנו עדים לכך שהיום מקורות האנרגיה אוזלים, אין דלק.

את האנרגיה נקבל מהבורא. הוא מתיש אותנו בכוונה, כדי שנעבור לאנרגיה בדרגה עליונה יותר ונלמד להשתמש בה נכון.

 

אם כן, מהו המשכן המודרני, האם אלו הם היחסים בינינו שצריכים להסתדר באופן כזה?

כן, אין לנו ברירה. אם נגיע לקשר נכון בינינו, לקשר של אהבה, או לפחות לקשר של ערבות. כלומר, נהיה ערבים זה לזה ונבין שאנו שייכים למערכת אחת. אז נתחיל לגלות את מקור הכוח ואת התוכנה שלו. נלמד מה נכון לנו ואיך נכון להשתמש בו.

 

אנו מדברים על האנרגיה, על המשכן, ועל האנרגיה שגורמת לשוויון בתנודות בין מינוס לפלוס. לעומת זאת, אנו שומעים שבקוטב הקרחונים עומדים להפשיר. כיצד האנרגיה הזו, שאנו קוראים לה כיום "משכן", תעשה בסופו של דבר את הפעולה הזו?

במשכן איננו מגלים את האנרגיה, אלא את מקור האנרגיה, את הבורא. ומלבד זאת, האנרגיה כשלעצמה, הכוח שאנו מקבלים ממנו הוא כוח השפעה, וזה הכוח שחסר בעולם. בעולם יש חומר רב, רק חסר הכוח להפעיל אותו, כוח ההשפעה. כיום כבר מגלים עד כמה איננו מסוגלים לעבוד עם הכוחות שיש לנו. הבעיה היא שהמחסור הוא לא באנרגיה שלילית, אלא באנרגיה חיובית.

כשאנו מתקשרים בינינו בלב אחד, "כאיש אחד בלב אחד", על פי ההסבר של משה על בניית המשכן, בחיבור בינינו אנחנו מגיעים בעצם למקום שבו מתגלה תכונת הבורא, הכוח העליון, למקור האנרגיה שאנחנו קוראים לו "אור". גם על פי הפיסיקה, האור הוא האנרגיה הגבוהה ביותר, השימוש בו נעשה על פי התכנית שבטבע. כשאנחנו נמצאים באיזון, אנו בטוח מצליחים. ההצלחה היא לא רק בחיים, כאן ועכשיו לתקופת מה, אלא גם בחיבור לכוח העליון, ובהתאם אליו אנחנו זורמים בזרימת החיים הנצחיים.

 

לאחר המשכן, נקבל את האנרגיה הנכונה?

בתוך המשכן, ואין יותר מכך. הבורא מתגלה בתוך המשכן. המשכן מורכב הן מהרצוןהמתוקן שלנו, והן מהחיבור לרצונות הזרים והשונים, שהיו בשנאה ובדחייה זה מזה. בדילוג שלנו מעליהם, באמצעות החיבור, מתגלה אותו כוח עליון.