כָּל מַעְיָנַי בָּךְ

התנאי שהאדם מתחייב לקיים הוא ללכת בדרך הערבות. כלומר, עלינו להתחייב רק במה שנגלה לנו. ודאי שכבר בתחילת הכניסה לתיקון האדם לא יכול להתחייב שיחזיק בכל התיקונים, אף פעם לא דורשים זאת מהאדם, אולם דורשים את הדרגה הראשונה. האם האדם מוכן לזה או לא, האם הוא מוכן להיות "כאיש אחד בלב אחד" או לא? בתנאי הזה בני ישראל קיבלו את התורה, כי הסכימו לתיקון הראשון שנגלה לפניהם. כעת הם כבר מילאו את כל התנאים האלה ובאמת נכנסו לערבות, אך הערבות הזאת, החיבור ביניהם, הוא עדיין רק בכך שמתעלים מעל הרצון, מעל האגו, ולא משתמשים בו בכוונה על מנת להשפיע.
בני ישראל עדיין לא מימשו את כל הערבות, את כל הברית שהייתה להם במעמד מתן התורה. לכן נראה שאנו כל הזמן מדברים על אותו דבר. עלינו להבין שכל פעם מתגלים לנו רצונות חדשים מתרי"ג הרצונות בכוונה להשפיע על מנת להשפיע, בדרגת המדבר, או שאותם רצונות מתגלים כבר בכוונה לקבל על מנת להשפיע, בדרגת ארץ ישראל, במה שנקרא "כיבוש ארץ ישראל".
לכן כל הזמן קיימים אותם תנאים, אותן ברכות וקללות, אותה ברית, אותה ערבות, אותה מגמה בחיבור "כאיש אחד בלב אחד", 7 וכן הלאה. התנאים אינם משתנים, עד שאנו מגיעים לחיבור שלם, מלא, ואז מגלים את עולם האין סוף ואת מצבנו הסופי.

האם במדבר יש תענוג, מה "חומר הדלק" שלנו בזמן העבודה במדבר?
הבורא הולך לפני בני ישראל בעמוד האש או בענן. הם כבר הולכים עם לוחות הברית בתוך הארון, מקימים את אוהל מועד, כבר יש להם את עבודת הכוהנים, הלוויים וישראל, כבר יש להם הרבה מאוד פעולות בתיקונים. כלומר, אלה כבר סימנים.
לאדם שנכנס לתהליך המדבר יש כבר קשר עם המאור המחזיר למוטב, למרות שעדיין לא בצורה ברורה, אלא כ"אור מקיף". אור מקיף הכוונה שהוא מתגלה בצורה סמויה, אך בכל זאת הכוח העליון מתגלה. כשאדם עושה פעולות מסוימות, הוא מגלה כנגד הפעולות האלה, בעד או נגד, היכן הוא נמצא לעומת הבורא. אז יש לו כל הזמן אור מקיף שהוא מרגיש שהוא מקיף, ולא סתם אומרים "אור מקיף", כשאנו נמצאים בזמן ההכנה האור הזה עבורנו, הוא מקיף דמקיף.
אמנם בדרגת בינה, שהיא חפץ חסד, לא מתגלה הבורא, כי הבורא הוא כללות אור החכמה, אולם הפעולות שלו מתגלות בצורה ברורה מאוד, בתיקונים שהאדם מרגיש, בהבחנות שמתעוררות בו והוא מרגיש אותן. לכן זה אור מקיף. האדם מרגיש אותו כפועל, והוא נמצא בו. כמו שאנו נמצאים עכשיו באוויר, אך איננו מרגישים את האוויר, אנו משתמשים בו, אולם אותו עצמו אנו כביכול לא חשים, באותו אופן אפשר לדמיין את התהליך הזה.
"חומר הדלק" מגיע מהסביבה בלבד. אנו לומדים, שהליכה בדרך האמת, יכולה להתממש על ידי כוח אחד בלבד, כי "דרך האמת" היא שהתיקון מתחיל כשהאדם נכנס לתהליך, ועד סוף הדרך, כשהוא מגיע לגמר התיקון. התהליך מתחלק לשני חלקים, תיקון הכלים דהשפעה גלגלתא ועיניים, ותיקון הכלים דקבלה, אח"פ. כל הפעולות האלה הן פעולות חופשיות של האדם. הוא עושה אותן בעצמו, אחרת לא יוכל להגיע לגמר התיקון, עליו להגיע לכלי שהוא שלו.
את הפעולות החופשיות שלו אדם יכול לעשות רק על ידי כוח שהוא מקבל מהקבוצה. הבחירה היחידה, הפעולה החופשית היחידה שלו היא להתכלל בקבוצה, להשפיע להם. זה נקרא "נעשה ונשמע", הוא משפיע להם במעשים, בדברים שהוא מסוגל, אז הוא מקבל חזרה דרך החברים, כוחות. הכוח לא קיים בקבוצה בצורה גלויה, הוא נמצא בה ככוח סמוי, כוח נסתר של הבורא וממנו האדם ניזון ויכול להתקדם. כשאנו מקבלים מהקבוצה התפעלות למטרה, נדמה לנו שההתפעלות הזאת נמצאת בקבוצה מתוך עצמה, אולם האור נמצא שם.
עכשיו, כשאנו עדיין לפני הכניסה למדבר, איננו מרגישים זאת, אולם בכל התהליך שאנו עושים במדבר, אנחנו ממש מגלים שבקבוצה, בחיבור, נמצא כוח הבורא ואנו יכולים להשתמש בו כדי להכשיר את הכלים שלנו. התהליך הוא כזה שתמיד מגלים חטא ומתקדשים בחיבור בינינו, באותה ערבות, באותה ברית. בכל מצב ומצב התהליך חוזר על עצמו באופנים שונים, מקבלים מהקבוצה כוח ומתקדמים, כלומר, מתקנים את החיבור. שוב מתחילים להתנתק זה מזה, כל אחד רוצה לנצל את האחר, ושוב מגלים את החטא ומקבלים איזה זעזוע, ואז בלית ברירה פונים שוב לכוח הקבוצה, כוח החיבור.
לכן נאמר בהר סיני, "היום נעשיתם לעם". 8 זה העיקר, שאתם היום קובעים שאתם רוצים להיות קבוצה. עם ישראל הוא קבוצה המחוברת לפי הכלל "ואהבת לרעך כמוך", אין עוד חיבור בין אנשים, אלא חיבור הוא רק בתנאי זה. אנו יודעים שבלי התנאי הזה עם ישראל לא קיים, כמו שהעם לא היה קיים בגלות, כי אז כוח הפירוד פועל ביניהם. הם נקראים "עם" רק אם הבורא נמצא ביניהם ומחבר אותם.
לכן "חומר הדלק" הוא רק מתוך הקבוצה כי שם מתגלה הבורא ומרגישים אותו כענן, כעמוד האש. כלומר, מרגישים זאת כאורות מקיפים, כמשהו שבא בצורה די ברורה מהקבוצה.

בעל הסולם כותב ב"דרגות הסולם" על התכללות. מהי מהות ההתכללות, מה פירוש שכל אחד כלול בשני, איך אפשר לתפוס דבר כזה?
התכללות זו המצאת הבורא. זה הפיתרון עבורנו להגיע לדרגתו ולהישאר בכך עצמאים. אם אדם מתקדם כלפי מישהו גדול, חשוב, נצחי, שלם, אז הוא מתבטל. כי אם הוא המקבל והגדול המשפיע, אם הוא עשוי רק מחסרונות בעוד שלגדול יש הכול, בין אם הוא רוצה ובין אם לא, ככל שהוא מתקרב אליו יותר, הוא מתבטל בפניו. לכן יש חוקים רבים בלימוד חכמת הקבלה, כיצד המורה צריך להתייחס לתלמידים שלו, עד כמה עליו לדחות אותם, עד כמה עליו להיות דווקא גס איתם, לא לקרב אותם וכן הלאה.
מה עשה הבורא כדי שהאדם יוכל להתקרב אליו, להיות כמוהו ולא להתבטל, אלא לגדול עד שיהיה כמוהו, להיות כשותף? הרי לאדם אין כלום, אין לו שום דבר שעל ידו הוא יכול לגדול לידו. על ידי מה הוא יגדל ליד הבורא אם אין לו משהו ממנו, שהוא יכול לעבד ולגדל בפנים? לכן הבורא עשה דבר פשוט. לבורא יש קומה גבוהה והאדם אינו יכול לעלות אליה בלי לבטל את עצמו, הוא מלכתחילה לא יותר מנקודה קטנה בתוך האור (ראו שרטוט מס' 2).