כָּל מַעְיָנַי בָּךְ

בהמשך הפרשה כתוב על הגֵר, "ואהבת לו כמוך". 21 האם זה כמו "ואהבת לרעך כמוך"? מי הוא הגר?
התורה מלמדת אותנו ש"האדם הוא עולם קטן". 22 וכך עלינו לקרוא בה, התורה מספרת לנו ממה אנחנו כלולים, היא פותחת את האדם, את הנשמה שלנו, את התכונות שלנו, הרצונות והנטיות וכל מה שיש בנו. היא מסבירה שהכול נמצא בנו: גר, פרעה, כהן גדול, לוי, ישראל, אומות העולם. התורה מדברת כלפי אדם אחד, ועל כל אחד לזהות את התכונות האלה בו ולדעת כיצד לתקן אותן, כדי להביא את כל הנטיות והרצונות שלו לגמר התיקון, כי הבורא דורש שכל הבריאה שברא בנו תגיע לשלמות.
לכן איננו מדברים על הגר, ולא על אומות העולם, או על פרעה, בלעם או בלק, בכלל לא מדובר על מישהו שנמצא מחוץ לנו. חכמת הקבלה פונה לאדם ואומרת שהוא חייב להגיע לקדושה, לכן הבורא אומר לנו "קדושים תהיו". 23 לכן איננו הולכים לתקן את העולם ולהטיף מוסר, אמנם אנחנו פותחים את האפשרות הזאת לכל אחד ואחד, אולם חובה על האדם לתקן את עצמו בלבד, בזה עליו להתרכז ולהסתכל פנימה.
 

בפרשה כתוב, "קדושים תהיו" ואנחנו אומרים שקדושה זו השפעה, דרגת הבינה, והבורא הוא המשפיע.
הבורא משפיע מדרגת הבינה אלינו.
 

האדם צריך לעשות את התיקון של הרצון לקבל בכוונה על מנת להשפיע.
זו כבר דרגת האהבה.

מדוע לא כתוב, תהיו אוהבים, אלא כתוב "ואהבת לרעך כמוך"?
כתוב "קדושים תהיו, כי קדוש אני", זה מפני שא-לוהים זו דרגת הבינה. לאחר מכן מגיעים לכתר, שזה "ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה", זה כבר כלל. אבל קודם עלינו להגיע לקדושה, כי היא היסוד של כל התיקונים. מי שנמצא בקדושה בטח יעבור הלאה.

אם כך הבורא נשאר בהשפעה, דרגת הבינה, והאדם ממשיך למדרגה הבאה.
יש אלינו השפעה מדרגת הקדושה ולאחר מכן זו דרגת האהבה, שהיא דרגה נוספת ומיוחדת מאוד. להגיע לדרגה של רצון לקבל על מנת להשפיע זה דבר מיוחד מאוד, מדובר ממש ביחידי סגולה שבמשך כל הדורות הגיעו לזה ועשו הכנה במערכת הנשמות הכללית, כדי לאפשר לנו היום לעשות זאת כולנו יחד.
היום כל העולם מתחיל להתקדם להשגת הרע שבטבע שלנו. אנו כבר מגלים מצד אחד עד כמה אנו תלוויים זה בזה, ומצד אחר עד כמה איננו מסוגלים להסתדר זה עם זה. אנחנו מתחילים לגלות את הטבע האגואיסטי שלנו, שקשה לנו מאוד לתקן ולשפר.
אנו רואים את גדולי העולם, את השליטים שרוצים כביכול להתחבר, רוצים לגלות התנהגות אחרת בעולם, להגיע אפילו לממשלה עולמית, אבל אינם מסוגלים לעשות זאת. האגו שלהם לא מאפשר ולא יאפשר להם. כל ההסכמים שעדיין קיימים בעולם בין המדינות: השוק המשותף, האו"ם, אונסק"ו, כולם על בסיס ובסגנון "אתה לי ואני לך" שאינו מחזיק מעמד.
אנחנו רואים זאת לפי האירועים במדינות השכנות לנו, וכך גם נראה בכל העולם. האגו שלנו כל כך בוער וגדל עכשיו, זה הרבה יותר מהתפרצויות של הרי געש, צונאמי וכולי. אנחנו נראה שאפילו מול סכנת מוות לא נהיה מסוגלים לעשות כלום. כי החיבור לא נמצא בטבע שלנו. 

לכן חכמת הקבלה התגלתה בימינו ולא קודם. היא מאפשרת לנו להזמין את האור שברא את הרע, כדי לתקן אותו. את האור הזה נצטרך לקבל ולהעביר לכל העולם, לכל העמים, כדי שישתמשו בו נכון, שיתחברו, ובזכות זה כולנו נמשיך לחיות ולהתקיים. זה נקרא להיות "אור לגויים". לפנינו עבודה גדולה, לא סתם החכמה הזאת מתגלה עכשיו, עלינו להסביר זאת לעצמנו ולכולם.
בפרשה הזאת התורה מדברת בינתיים על דרגת הקדושה, מפני שכל התורה מובילה אותנו לארץ ישראל. משה נקרא "רעיא מהימנא", שפירושו רועה נאמן, אמונה, דרגת הקדושה, ולכן התורה גם מסתיימת בדרגה הזו, דרגת הקדושה. על המצב הבא התורה לא מספרת לנו, כי לאחר מכן זו דרגה של רצון לקבל בכוונה על מנת להשפיע, ארץ ישראל. על הרצון שאדם לוקח מהיצר הרע, הוא רוכש אמונה. קודם הוא גילה את היצר הרע ולאחר מכן הוא רוכש את הרצון הנקרא אמונה. על ידי האמונה הוא לוקח את הרצון, מעלה אותו למעלה, ובונה אותו כבר עם כוונה על מנת להשפיע. כלומר, יצר הרע הופך להיות יצר טוב. כל זה קורה כשנכנסים למצב שנקרא "ארץ ישראל". ארץ זה רצון, ישראל, ישר-אל. כל זה קורה כאמור אחרי דרגת הקדושה, אחרי התורה הכתובה. הפרשה הזאת מדברת על ספירת העומר, וכל התיקונים
נעשים בספירות השונות, בסך הכול ארבעים ותשע ספירות, עד דרגת הבינה.
 

המספר 49 הוא מספר התיקונים שהאדם עושה, דיברנו על 613 מצוות ועל 125 מדרגות. מה הוא המספר הקובע?
המספר 49 מתייחס רק לעליות שבדרגת הבינה, דרגת הקדושה, ואז מגיעים לקבלת התורה, לשבועות. יש מספרים רבים והם מבלבלים, כי כל מספר עוסק בחתך אחר של תיקונים.
יש צורך בהרבה אור כדי שהרע יתגלה, כדי שאדם ישכנע את עצמו שאין לו ברירה, הוא חייב לתקן אותו ולא לברוח ממנו. נדרש הרבה אור כדי לעלות מעליו, כל פעם יותר ויותר, זה נקרא ארבעים שנות המדבר.
היצר הרע נשאר ובינתיים האדם עולה בדרגת האמונה, רוכש את כולה. לאחר מכן הוא לוקח את האמונה, כמו במנוף, ובאמצעותה מתחיל להעביר את היצר הרע ליצר טוב, זה קורה כבר מעל הבינה. יצר הרע זה מצב שבו האדם נמצא ממש במלכות המקולקלת, אולם לאחר שהגיע לדרגת הבינה, הוא מעלה את המלכות המקולקלת לדרגת הכתר, על ידי דרגת הבינה, ואז מגיע גמר תיקון.

גם דרגת הבינה היא ארבעים, ארבעים שנה במדבר.
בדיוק. לכן התורה מסתיימת בכניסה לארץ ישראל.
 

מהו יצר הרע בעולם שלנו?
אין יצר רע בעולם שלנו. יצר הרע מתגלה כאשר האדם מעורר את המאור המחזיר למוטב, על ידי הלימוד בקבוצה והרצון להתחבר עם החברים. כשהאור מאיר, הוא רואה עד כמה אינו מסוגל להתחבר עם אף אחד, עד כמה אינו מעוניין בזה, הוא רואה עד כמה אינו רוצה להשפיע, עד כמה הוא באמת רע. כדי לגלות את הרע, צריך הרבה אור.

איך אדם יודע שגילה את הרע?
כשהאדם מגלה שאינו מסוגל להתחבר עם החברים. כתוב על עם ישראל במצרים, "וייאנחו בני ישראל מן העבודה", 24 מצרים זהו מצב, משמעו שהאדם הגיע ל"מיצ-רע" לריכוז של כל הרע שבו. זה מתגלה אצלו והוא נמצא בשליטת הרע שבו, פרעה, ואינו מסוגל לסבול אותו יותר. אם אדם מגיע למצב שאיננו מסוגל יותר להיות בו, אז הוא מגיע לצעקה כל כך גדולה ובקשה כל כך גדולה יחד עם החברים, שמגיע האור ונותן לו אפשרות להתעלות מעל האגו שלו, זה נקרא "יציאת מצרים". מצרים וסיני הם בתוכנו, אנחנו מתקנים אותם בתוכנו. איננו צריכים להיות פיזית במצרים ולצאת משם למדבר. זה נעשה בפועל פעם אחת בלבד, משה רבנו וכל עם ישראל עשו זאת בעבר, מפני שיש חוק שהשורש הרוחני חייב לגעת בענף הגשמי פעם אחת, הוא חייב לממש את עצמו, להתגלות, גם בעולם הזה, אולם רק פעם אחת. כל יתר המקובלים בכל הדורות עברו את כל השלבים האלה, גילו את הרע שלהם במצרים הפנימית שלהם, גילו את קבלת התורה במעמד הר סיני, הר של שנאה שבהם, והגיעו למצב שיצאו למדבר, רכשו את תכונת האמונה, ולאחר מכן עלו אפילו לארץ ישראל. כלומר הם עלו לדרגה של רצון לקבל בכוונה להשפיע.

מה עלינו לעשות עם כל התכונות השליליות שאנו מגלים בעולם הזה?
האדם לא צריך לחשוב על הרע ולא צריך בכלל לטפל בו, עלינו לא לשים לב לתכונות המתגלות. אמנם לפי השיטה אנו מתקנים את הרע, אולם לפי הכתוב, "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין", "כי המאור שבה מחזירו למוטב". כלומר על האדם רק למשוך את האור והוא יטפל ברע. אין לחשוב שאדם מסוגל לעשות זאת בעצמו. האדם צריך רק לקרב את עצמו לאור, להשפעה, לאהבת הזולת. ככל שייצא מעצמו החוצה וינסה לקרב אנשים למאור העליון, לתורת תבלין, המאור ישפיע עליו ויעשה עליו את כל הפעולות שעליו לעשות.

מה האדם יכול לעשות במהלך העבודה הזו כדי לא ליפול תחת העומס של הדבר העצום הזה?
אפשר לעשות זאת רק על ידי קשר עם החברים, עם הקבוצה, כפי שהיה בקבוצת רבי שמעון. המקובלים, אלה שרצו להשיג את הרוחניות, את הקדושה, תמיד מימשו זאת בקשר ביניהם. לכן תמיד הייתה להם בקשה קבוצתית, זה נקרא "תפילת רבים". הם החזיקו את עצמם במעמד "כאיש אחד בלב אחד", 25 בדרישה הנקראת "ערבות", כמו שכתוב בתורה. אדם לא יכול לקבל תורה אם לא ילך ויתחבר עם האחרים "כאיש אחד בלב אחד".
כשהאדם מגלה נכונות לתיקון, כשהוא מגיע לבשלות הפנימית, הוא תמיד מוצא אנשים כמוהו, שגם מחפשים את השלמות, את הכוח העליון, את מהות החיים, את מטרתם וטעמם, והוא מתחבר איתם, כי דרישת האדם קודם קבלת התורה היא להיות "כאיש אחד בלב אחד".
כלומר, חייבים להתחבר, צריכים לגלות בינינו את השנאה שנקראת "הר סיני", וסביב ההר הזה להתחבר "כאיש אחד בלב אחד". הנקודה שהיא הרצון למשוך את עצמנו מהמצב הזה, ולעלות על ההר, מעל השנאה, נקראת "משה". אם נהיה מסוגלים להעלות את הנטייה הרוחנית על הר השנאה שבינינו ובזה להיות יחד, אז נקבל את המאור המחזיר למוטב הנקרא תורה. 

כל פעם אנחנו חוזרים לדבר על החיבור. האם אי אפשר לברוח ממנו?
לא, כי אי אפשר בלי החיבור. לכן מצד אחד כיום אנו מגלים חוסר חיבור באנושות, אולם מצד אחר, יש בינינו תלות הדדית מוחלטת. כל האנושות כעת מתקרבת למצב של הר סיני, או שאנו מתחברים, "ואם לאו שם תהא קבורתכם". 26 עוד מעט נגלה שאנחנו נמצאים בכזה עולם. 

איך אפשר להגיע למצב של אהבה וחיבור לאחר גילוי השנאה בקבוצה?
קודם כל, צריך לגלות את השנאה, אחרת זהו מצב אפילו לפני הירידה למצרים, כי אי אפשר לתקן את הרע בלי לגלות אותו. רק על ידי התיקונים אנו עולים בכל המדרגות לדרגת הבורא.
אי אפשר אחרת, כי אז אנו כ"בהמה" קטנה בעולם הזה. הרע שמתגלה הוא עזר כנגדו ורק בתיקון שלו האדם עולה.

איזה סוג של שנאה עלינו לגלות בקבוצה בין החברים?
זו שנאה שמתגלה בין חברים שרוצים להתחבר יחד ולא מסוגלים. אולם השנאה הזאת מתגלה כתוצאה מלימוד וחיבור. הם רוצים להגיע למטרת הבריאה ורק אז מתגלה הדחייה.