עוד על נפילה לצורך עלייה

הבורא איננו מקרב אליו את האדם בזכות תכונותיו הטובות, אלא דווקא בשל אלה הנחותות, הגורמות לו צורך ורצון להזדכך מהן. התפעמות רוחנית וחוויית עונג רוחני, מובילים לרצון להשתעבד לבורא. במקרים אלה הבורא מנטרל את העונג מהחוויה הרוחנית, כדי להעמיד את האדם מול עובדת שעבודו לתענוג הפרטי, ולהבהיר לו את הצורך לחזק את אמונתו.

התענוג נעלם ומסתתר, והאדם מגיב מיד בנפילה רוחנית. הוא מאבד את הדחף לעבודה רוחנית, שלפתע סר טעמה בעיניו. ה"אמונה למעלה מהדעת" פותחת לו דרך להיחלץ ממצב זה, ולנצל את הנפילה הרוחנית לטובה. כך, בעקבות הנפילה, יכולה לבוא התקדמות והתקרבות לבורא.

כזה הוא הבורא: "על ידי הדבר אתו הוא מכה, הוא גם מרפא". הנפילה ניתנה לצורך עלייה: בעקבותיה יעלה אדם למדרגה רוחנית גבוהה משהיה בה טרם הנפילה. זאת, על ידי כך שינצל את הנפילה להעמקת האמונה.

הסתר הבורא, הסתר הכוח המחייה, והנפילה הרוחנית לתהומות הייאוש והריקנות מזעזעים את נשמתו של אדם עד היסוד. אבל האדם הנחוש בדעתו להתעלות מבחינה רוחנית, אוסף את כוחותיו ופורץ אל ה"אמונה למעלה מהדעת", שתרומם אותו למדרגה גבוהה יותר. כך יוצא, שבסופו של דבר, האדם אף מברך על ההזדמנות הזו, ובכך מוכיח עד כמה עז רצונו להתנער מתלותו בתענוג הפרטי.