top of page
אם נשים לבנו, להשיב רק על שאלה אחת, מפורסמת מאד... והיינו, השאלה הזעומה, הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו?
כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית הייסורים והמכאובים, שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה, מי הוא הנהנה מהם? או ביתר דיוק: למי אני מהנה?
והן אמת, שכבר נלאו חוקרי הדורות, להרהר בזה. ואין צריך לומר, בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא, אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה, עצם השאלה בעינה עומדת, בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים, היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחנו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא התחבולה הידועה, דהיינו, להיסחף בלי דעת, בזרמי החיים, כדאתמול.
אכן, לפתרון חידה סתומה זו, דיבר הכתוב: טעמו וראו, כי טוב ה'.
בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות, ב'-ג'
שאלת החיים
לאדם יש נתק ממערכת הטבע, נתק שפועל תמיד שלא לטובתו. אבל הבעיה היא שאנחנו לא יודעים איך להתחבר חזרה לטבע. ואם היינו יכולים להתחבר לטבע ולקיים כל מה שצריך, כל הפעולות שלנו היו פעולות נכונות.
bottom of page